סכנה נוספת אורבת לילדים שנדבקים בקורונה: דו"ח חדש של המרכז לבקרת מחלות האמריקני מצביע על כך שבני 18 ומטה שמחלימים מקורונה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סוכרת מסוג 1 או סוג 2.
בעבר כבר פורסמו מחקרים שקשרו בין סיכון מוגבר לסוכרת אצל מבוגרים לבין הדבקה בקורונה. כעת ניתחו חוקרי המרכז לבקרת מחלות האמריקני, ה-CDC, שני מאגרי מידע גדולים בארה"ב של תביעות ביטוחי בריאות, בהן הושוו נתונים בקרב ילדים שנדבקו מקורונה, לבין אלה שלא חלו בתקופה שבין מרץ 2020 ועד אמצע 2021.
עוד על הקשר בין קורונה לסוכרת:
שני מערכי נתונים חשפו עלייה משמעותית באבחוני סוכרת בקרב ילדים שנדבקו בקורונה. מערך נתונים אחד הראה שהסיכון לסוכרת גבוה ב-166% בקרב ילדים שחלו בקורונה לבין אחרים, והשני הראה שהסיכון גבוה ב-31%.
לדברי החוקרים, המנגנון שבו נגיף הקורונה עשוי להוביל לסוכרת עדיין לא ברור וכנראה מורכב ושונה בין סוכרת סוג 1 וסוג 2. החוקרים הדגישו את החשיבות של ניטור ילדים בחודשים שלאחר אבחון קורונה ולערוך להם בדיקות סוכרת, ומעקב אחר התסמינים המחשידים לסוכרת ובהם צמא מוגבר, רעב מוגבר, השתנה מרובה, ירידה במשקל, עייפות, כאבי בטן, בחילות והקאות.
סוגי סוכרת והטיפול
מחלת הסוכרת נחלקת לשני סוגים: סוכרת מסוג 1, שכונתה בעבר גם "סוכרת נעורים", וסוכרת מסוג 2, המכונה גם סוכרת מבוגרים. סוכרת סוג 1 היא מחלה מולדת שבה תוקף הגוף את התאים בלבלב האחראים על ייצור ההורמון אינסולין. האינסולין אחראי על החדרת הסוכר מהדם לתאי הגוף לצורך יצירת אנרגיה. כ-10% מכלל חולי הסוכרת לוקים בסוכרת נעורים, והשאר בסוכרת מבוגרים.
מחלה זו מופיעה לרוב אחרי גיל 40, עקב רגישות מופחתת של הגוף לאינסולין. במצב זה הלבלב מפריש כמויות הולכות ועולות של ההורמון, עד להידלדלות מוחלטת של מאגרי האינסולין. רבים מהחולים הללו נאלצים להזריק אינסולין מדי יום. סוכרת נעורים מופיעה בגיל הילדות, סביב גיל חמש-שבע ובסביבות גיל 14-10. עם זאת, המחלה יכולה להופיע למעשה בכל גיל, גם בתינוקות עד גיל חצי שנה, אז היא מכונה Neonatal ולרוב נובעת בשל מחלה גנטית בלבלב או בפעולת תאי הלבלב המייצרים אינסולין.
יש גנים מסוימים שמעמידים בסיכון לחלות בסוכרת סוג 1, אך העניין הוא יותר מגנטי. ההוכחה לכך היא שאצל תאומים זהים הסיכוי של התאום השני לחלות בסוכרת נעורים הוא רק 50% ולא 100%. על פי ההשערות, קיים גורם נוסף שאליו נחשף החולה לפני פריצת המחלה - ייתכן וירוס. גם ילדים שלא ינקו חלב אם בחודשי חייהם הראשונים נמצאים בסיכון גבוה יותר לסוכרת.
במקרים מסוימים ניתן לחזות את מחלת הסוכרת: כשבמשפחה יש ילד חולה סוכרת, וההורים מודאגים לגבי סיכוי הילדים הנוספים ללקות במחלה, ניתן למדוד אצלם הימצאות נוגדנים נגד תאי בטא, כמו הנוגדן GAD, הנוגדן אנטי אינסולין או נוגדן אנטי-איילט. עם זאת, אין דרך למנוע את התפרצות המחלה.
מאז המצאתה של זריקת האינסולין ניצלו חייהם של מיליוני חולי סוכרת ברחבי העולם, שיכולים היום לקיים אורח חיים תקין. בעבר נהוג היה לתת זריקת אינסולין הקרוי NPH פעמיים ביממה: החומר הגיע לשיאו בתוך שמונה שעות ונעלם תוך 12 עד 18 שעות. הוא נבדל מהאינסולין הרגיל כיוון שהיה מגיע לרמות שיא, בעוד שאינסולין רגיל מופרש בכמות קבועה לאורך היממה. כיום מטופלים החולים באינסולינים לנטוס או לבמיר, המתקרבים לפעולת האינסולין המקורי, ומשך פעילותם מגיע לכ-20 עד 22 שעות.
בתוך כך, מקבלים החולים אינסולין קצר טווח הניתן בזמן הארוחות או לפניהן. בישראל קיימים שלושה סוגים: נובורפיד, ליספרו ואפידרה, הניתנים כרבע שעה לפני הארוחה או במהלכה. אינסולין זה מגיע לשיא השפעתו לאחר כשעה, ופעולתו תמה לאחר כשלוש שעות. בשיטה זו מקבל החולה זריקה אחת או שתיים של אינסולין בבוקר או בערב, ובנוסף אינסולין קצר טווח לארוחות הגדולות - ובסך הכול כחמש-שבע הזרקות ביום.
אפשרות אחרת היא להשתמש במשאבת אינסולין, מתקן המתחבר לגוף באמצעות צינורית שמחליפים בכל שלושה ימים. האינסולין משוחרר אוטומטית על פי תכנות מראש בתוכנית גמישה. בנוסף, בזמן הארוחות ניתן לשחרר עוד אינסולין בלחיצת כפתור.
