בשיתוף אסטרהזניקה
סוכרת ואי ספיקת כליות
מחלת כליה כרונית היא מחלה מורכבת ופרוגרסיבית, שמשלבת ברוב המקרים תחלואה קרדיווסקולרית או מטבולית. בישראל כ-7% מהאוכלוסייה מעל גיל 21 סובלת ממחלת כליות כרונית, כאשר מרבית החולים מאובחנים בשלב CKD 3 במצב בו קיימת פגיעה כלייתית מתקדמת שמלווה בסיכון מוגבר לאירוע לבבי ובהידרדרות למחלת כליה סופנית. כמו כן, בשלבים מתקדמים של המחלה, החולה חש בסימפטומים שפוגעים משמעותית באיכות החיים, כמו נפיחות במפרקים, כאבי גב, לחץ דם גבוה ואנמיה. לפי הרשם הלאומי לדיאליזה ישנם בישראל בשנת 2019 כ- 6700 חולי כליות המקבלים דיאליזה. מדי שנה כ- 1,700 חולים חדשים מתחילים דיאליזה וכ- 20% מהחולים הנמצאים על דיאליזה נפטרים.
הכתבה הראשונה בסדרה: סוכרת ואי ספיקת לב
"אנחנו יודעים שסוכרת היא גורם סיכון משמעותי להתפתחות של אי ספיקת כליות. בין אם זה באופן ישיר ובין אם זה באופן עקיף מפני שלסוכרת יש גם קשר גם למחלות לב, לאי ספיקת לב, וטרשת עורקים", מסבירה ד"ר מיכל לאופר-פרל – מנהלת מרפאות הלב בבית החולים איכילוב. "אי ספיקת כליות היא מחלה פרוגרסיבית, מתקדמת, שיכולה להביא את המטופל על לכדי דיאליזה ולסכנת חיים".
"גם סוכרת וגם אי ספיקת כליות הן מחלות שקטות", אומרת ד"ר איריס יעיש – מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה מבית החולים איכילוב "למעשה, המטופל יכול אפילו לסבול מאי ספיקה כלייתית בשלבים מתקדמים ולא לדעת שיש לו הפרעה בתפקוד הכלייתי". בשלבים מתקדמים של המחלה התסמינים יכולים לבוא לידי ביטוי במיעוט במתן שתן, בנפיחות של הגפיים, ולפעמים אפילו בסימפטומטיים הקשורים למערכת העיכול. "בשלבים שהם יחסית קלים ייתכן והמטופל לא ירגיש בסימפטומים בכלל", אומרת ד"ר יעיש, "ואז פתאום בבדיקות מעבדה ניתן להבחין שיש לו הפרעה בתפקוד הכלייתי". לדבריה, פעמים רבות הבעיה בתפקוד הכלייתי נובע בגלל הסוכרת אך לא בהכרח זו תמיד תהיה הסיבה ויש לברר את מקור הבעיה. "יכולות להיות מספר סיבות להתפתחות של אי ספיקה כלייתית, ואנחנו נעזרים בנפרולוגים שמסייעים לערוך את הבירור שכולל בדיקות הדמיה, אולטרסאונד ובדיקות נוספות".
המטרה הכוללת של טיפול בחולים עם אי ספיקת כליות היא להאט את התקדמות מחלת הכליה, למזער סיבוכים ולמנוע או לעכב התחלת טיפול כלייתי תחליפי, אולם האפשרויות הקיימות כיום לניהול קליני של אי ספיקת כליות מוגבלות ביכולתן להאט את התקדמות המחלה וחלק ניכר מהמטופלים מתקדם לטיפולי דיאליזה למרות הטיפול הסטנדרטי המקובל. לפיכך, קיים צורך בטיפול יעיל לשימור תפקוד הכליות, האטת התקדמות המחלה והפחתת התמותה בכל החולים עם אי ספיקת כליות בכלל ולחולים עם סוכרת בפרט. בשנים האחרות תרופות לסוכרת מסוג 2SGLT נמצאו כיעילות לטיפול באי ספיקת לב וגם באי ספיקת כליות. "קבוצת התרופות הזו עשויה להביא לפתרון עבור חולי הסוכרת וגם עבור חולי אי ספיקת כליות ואלו בהחלט חדשות מרעישות בתחום", אומרת ד"ר לאופר-פרל.
ד"ר יעיש מוסיפה: "בתור אנדוקרינולוגית שרואה הרבה מטופלים עם סוכרת ואי-ספיקה כלייתית, אנחנו צריכים להתייחס לזה כחבילה אחת ולא להסתפק רק באיזון הסוכרת". לדבריה, בעזרת התרופות החדשות שיש בארסנל הטיפולי, הרופאים יכולים לתת למטופל תרופות שמונעות הדרדרות במצב הכלייתי, הדרדרות בהפרשה של החלבון בשתן, ולמנוע את הצורך בדיאליזה.
מקרה בוחן: האם הטיפול לסוכרת עלול לפגוע בתפקוד הכליות?
מטופלת כבת 70 עם סוכרת ואי-ספיקת כליות הגיעה למרפאה. מפני שרמות הסוכר שלה אינן מאוזנות, הרופא החליט על הוספת על טיפול בתרופה נוספת לסוכרת. המטופלת חוששת שמא הטיפול יפגע בתפקוד הכליות עוד יותר, האם יש לה סיבה לחשוש?
"יש תרופות שאנחנו יודעים שכן יכולות להיות בעיתיות לגבי תפקודי כליות", אומרת ד"ר לאופר-פרל, "בעיקר בשלב המתקדם של המחלה או במקרים של חולים שהולכים לקראת פרוצדורות שמצריכות לקבל חומר ניגוד". יחד עם זאת בקבוצת התרופות מסוג SGLT2 הסוגייה הזו עשויה להיות מבלבלת. "הרבה פעמים בחולים שנוטלים את התרופות ממשפחת SGLT2 אנו רואים איזושהי החמרה בתפקוד הכלייתי בשלב הראשוני מפני שזה חלק ממנגנון התרופה", מסבירה ד"ר לאופר-פרל, "על החולים להיות סבלניים ולהבין שזה בסדר מפני שבטווח הארוך, לא רק שהן לא פוגעות בתפקוד הכלייתי, אלא הן משפרות באופן אותו באופן ניכר ומונעים התדרדרות לדיאליזה". לדבריה, יש צורך במעקב אחרי חולים ולגלות סבלנות. "צריך לעקוב, צריך לקחת בדיקות דם וצריך לבדוק תמידית את רמות קריאטינין. כמובן שאם נראה זינוק מאוד חד בתפקודים אז נשקול להפסיק את טיפול, אבל גם במקרים שתהיה עלייה מתונה בהתחלה, אין סיבה לחשוש וצריך להיות סבלניים".
מוגש כשירות לציבור בשיתוף חברת אסטרהזניקה
פורסם לראשונה: 08:03, 06.10.21
