רובנו פוגשים רופאים רק בעתות חירום ומצוקה, ולא תמיד רואים את האדם מאחורי החלוק. אבל מה שיש להם לומר, עלינו, על הבריאות שלנו ועל החיים בכלל - כדאי לשמוע גם בעתות רגיעה. פנינו לרגל החג, לשבעה רופאים מתחומים שונים, שייתנו את העצות הכי טובות שלהם לבריאות שלנו.
קראו עוד:
"אופניים חשמליים וקורקינטים - קטלניים"
ד"ר חוליאטה וורטהיין, מומחית לרפואה דחופה ומנהלת חדרי הלם, בי"ח איכילוב
ד"ר חוליאטה וורטהייןרוב האנשים לוקחים את החיים כמובן מאליו. אבל כשאתה רופא בחדר מיון שנים רבות, אתה רואה עד כמה הם יכולים להיגמר ברגע. ראיתי בחיי הרבה אנשים שלקחו סיכונים קטלניים, אבל בשנים האחרונות סכנת הקורקינטים והאופניים החשמליים בתל אביב, שוברת שיאים מזעזעים, והמראות קשים מנשוא. ילד בן 15 שדרס ילד בן 13 שאיבד את רגלו כשהוא נאבק בחיים. סבתא בת 81 שהולכת לרכוש מצרכים לקראת השבת לנכדיה ונדרסת על ידי רוכב קורקינט כשהיא סובלת מדימום מוחי מסיבי או בן 30 שרכב על הקורקינט וכעת עומד לפני קטיעת רגלו.
זה רק חלק מזערי מהסיפורים שאנחנו חווים יום יום, 200 תאונות כאלה בחודש, שהם 15% מחולי הטראומה שלנו. חלקם הולכים לעולמם, חלקם סובלים מנזק בלתי הפיך.
מזערי מהסיפורים שאנחנו חווים יום יום, 200 תאונות כאלה בחודש, שהם 15% מחולי הטראומה שלנו.
קורקינטים ואופניים חשמליים הם לא צעצועים. חלקם מגיעים למהירות גבוהה מאוד, וקטלנית. אם אתם ממשיכים לרכוב עליהם, חשבו היטב איך אתם נוהגים, היכן אתם נוהגים. התמגנו בקסדה מתאימה שמגינה על הראש ועל הלסת, מגנו את שאר הגוף כאילו אתם רוכבים על אופנוע. וזכרו תמיד, שאתם על כלי רכב לכל דבר, שעלול להרוס את חייו של מי שתפגעו בו.
"החיסונים מצילים את חיינו - אל תחששו מהם"
ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, המרכז הרפואי העמק
ד"ר ביביאנה חזןבשלוש שנות הקורונה למדנו שהעולם צפוי לעוד ועוד זנים של נגיפים וחיידקים, חלקם אלימים מאוד שעלולים לגרום לקטסטרופה. אם פעם הייתה מקובלת הסברה שמגפות גדולות פוקדות את העולם אחת למאה שנים, כמו השפעת הספרדית, ומגפות קטנות יבקרו רק אחת לעשר שנים, הרי שהמגמה השתנתה כליל.
התעופה בעולם הולכת ומתרבה, אנשים עוברים בכל רחבי העולם במהירות, ונושאים עליהם עוד ועוד זנים חלקם חדשים, שעלולים להוביל למגפות חדשות, כפי שראינו בקורונה, באבעבועות הקוף, ועוד נראה באחרות.
לאורך ההיסטוריה למדנו שהחיסונים הם אלה שהצילו את האנושות. לצד המיעוט שמתנגד לחיסונים, היום מרבית העולם כבר יודע שהחיסונים הם אלה שמביאים לסופן של מגפות, הם אלה שמונעים תמותה ותחלואה קשה, ובלעדיהם מאות מיליונים ברחבי העולם היו מתים.
החיסונים היו גם אלה שאפשרו לעולם לחזור לשגרה, שלא פחות חשובה. המסר שלי לשנה החדשה הוא לכם ההורים, הקפידו על החיסונים של הילדים שלכם ושלכם. החיסונים נבנו לאחר שנות מחקר ומאות מיליוני מתחסנים ברחבי העולם. החינוך להתחסנות מתחיל מגיל מוקדם, אבל גם המבוגרים חייבים להקפיד עליהם. לכו להתחסן, עשו זאת בזמן, החיסונים הם מתנת הרפואה לאדם.
"הקפידו על סביבה יציבה ומיטיבה לילדים שלכם"
ד״ר גלעד בודנהיימר, פסיכיאטר ילדים וראש תחום בריאות הנפש, מכבי שרותי בריאות
ד"ר גלעד בודנהיימרתקופת הקורונה הביאה לחוסר יציבות בחיינו, אבל בעיקר בחיי הילדים שלנו. העולם חווה עלייה מדאיגה בהפרעות דיכאון וחרדה אצל ילדים ובני נוער, כשבמשך תקופה ארוכה נאלצו להיות מבודדים מהחברה, שעות ארוכות מול מסכים ורחוקים מחיים נורמטיביים מתפקדים.
מוחם של ילדים ובני נוער מתפתח במהירות תוך כדי למידה, וזקוק לשם כך לתפקוד אקדמי אבל גם חברתי. ילד שלא עוסק במעמדו החברתי בכיתה, שלא יוצא ומשחק עם חבריו, ומנותק מהם, לא עובר שלבים התפתחותיים חשובים שעליו לעבור. אנחנו רואים יותר ויותר ילדים שסובלים מאז תקופת הקורונה מדיכאון, חרדה חברתית, הסתגרות בבית, חוסר מוטיבציה לצאת, וקושי רב להחזירם לתפקוד התקין.
הנתונים האלה שקיימים בכל העולם מדאיגים, כיוון שהילדים הללו פותחים פערים מבחינה התפתחותית חברתית ואקדמית, שיהיה קשה מאוד לתקן. לפיכך, על ההורים להיות ערים לדגלים האדומים שעלולים להצביע על מצוקה רגשית של הילד, וככל שהטיפול יהיה מהיר יותר, כך יהיה ניתן למנוע את ההידרדרות. ילד שנשאר במיטה, שלא מתעניין פתאום בסיטואציות חברתיות, שלא קם לבית הספר באופן סדיר, שלא מוצא הנאה מפעילויות כבעבר, שלא מבצע את המטלות שלו ומראה עצבות או ייאוש, דורש ייעוץ ובדיקה.
לרשות ההורים יועצות חינוכיות בבתי הספר שיודעות לטפל במצבים כאלה, ובמקרים חמורים גם פסיכולוגים ופסיכיאטרים בקופות החולים. ההורים צריכים לפקוח עיניים, להיות מצד אחד רגישים למצבו של הילד ולהתחשב בו, אך בה בעת לא לוותר לו, לכוון אותו לתפקוד נורמלי וחזרה לחיים הנורמיטיביים שהוא ראוי להם.
"הגנו על עצמכם מפני מחלות המועברות ע"י יתושים"
פרופ' אלי שוורץ, מומחה לרפואה פנימית ומחלות טרופיות, שיבא
פרופ' אלי שוורץעם היציאה מהגבלות הנסיעה עקב הקורונה מספר הנוסעים חוזר להיות בממדים אשר קדמו למגפה. במקביל, התחממות כדור הארץ נמשכת ועם העלייה בטמפרטורה, ישנה עלייה בהתפשטות תפוצת היתושים. התפשטות זו כוללת שטחים חדשים ומאפשרת דגירת יתושים גם באזורים גבוהים.
לאחרונה אנחנו עדים לתפוצת המחלות הללו גם בגבהים מעל 1,500 מטרים, חלקם יעדים פופולריים מאוד בקרב ישראלים. כך למשל, קטמנדו שבנפאל, יעד תיירותי חשוב ונקודת התחלה לטרקים בהימלאיה סובלת מהתפשטות של קדחת דנגי המועברת בעקיצת יתוש אאדס המוכר בארץ גם בשם "הטייגר האסיאתי". בין עקיצת היתוש הנגוע עד להופעת סימנים חולף כשבוע, ובזמן זה המטייל עשוי למצוא את עצמו כבר גבוה יותר בתוך ההימלאיה ללא אפשרות סיוע רפואי יעיל.
אמנם אין עדיין חיסון יעיל כנגד המחלה, אך התמרחות בחומר דוחה יתושים חזק בשעות הבוקר המוקדמות ולקראת השקיעה, שיא זמן פעילות יתושים אלה –יכולה לעזור למנוע את הזיהום. אנחנו ממליצים שלא לסמוך על תכשירים דוחי יתושים מקומיים, ולהצטייד בתכשירים מאושרים מישראל.
במקביל, בחודשים האחרונים קיימת עליה משמעותית במספר הישראלים שחוזרים מאפריקה עם מלריה. רק בחודש האחרון אבחנו כמה ישראלים חולי מלריה, אחד מהם נזקק לאשפוז בטיפול נמרץ. לפני שנה וחצי היה מקרה תמותה ממלריה של נוסע ישראלי. גם כאן יתכן והעלייה הבולטת במקרי המלריה נובעת מהפשטות תפוצת היתושים עקב התחממות כדור-הארץ. בניגוד לקדחת הדנגי – שם ניתן רק להתגונן נגד יתושים, למלריה יש טיפול מונע, טיפול בכדור הניטל במשך ימי החשיפה באזורי מלריה. כל מקרי המלריה בארץ היו באנשים שלא נטלו טיפול מונע למלריה. רבים מהחולים הם אנשי עסקים הנמצאים שם בתנאים טובים והרגשתם היא כי שהות במלונות טובים מונעת מלריה.
חשוב לזכור שהיתושים לא "מתחשבים באיכות המלון" ולכן הטיפול המונע חשוב לכל המבקרים באזורים נגועים. לסיכום, הטיולים חוזרים, היתושים מתרבים, הקפידו על כללי המניעה שיכולים להציל את חייכם.
"הקפאת ביציות - להקים משפחה בזמן שתבחרו"
פרופ' טל בירון, מנהלת אגף נשים ויולדות, המרכז הרפואי מאיר
פרופ' טל בירוןבשנים האחרונות נראית עלייה משמעותית בגיל בו נשים בוחרות להקים משפחה וללדת ילדים. לצערנו, הפריון הנשי יורד משמעותית אחרי גיל 35, ולכן נשים שמתקרבות לשלב הזה בחיים וטרם ילדו ילדים, צריכות לשקול שימור פריון כלומר הקפאת ביציות, שתשמר להן את האפשרות ללדת ילדים.
אפשר לראות בסטטיסטיקות שיש הרבה מאוד נשים קרייריסטיות שבוחרות בהקפאת ביציות כתעודת ביטוח אחרי גיל 30. יש פה עניין מדעי וחברתי, והאיזון ביניהם הוא כזה שלקראת גיל 35 זו בהחלט החלטה הגיונית. זה לא תהליך זול, אבל במציאות שנוצרה היום, שבה יש יותר ויותר רווקות שעוברות את גיל 35 וכבר מתקרבות לגיל שבו הביציות מתמעטות ואינן תפקודיות - הקפאת הביציות היא מהפכה.
אם מישהי לא דואגת לשמר את הפריון ובגיל 40 מבשיל אצלה הרצון להורות, וכבר מאוחר מדי לעזור לה כי היא לא הקפיאה ביציות, זה כאב לב. 40 זה לא ה-30 של פעם מבחינת הביציות. בתור אישה ורופאת נשים, יש לי חובה להעביר את המסר הזה, לא בצורה פוגענית או שמכתיבה לנשים, אלא רק באופן שיעלה את המודעות. כל אישה תיקח את זה למה שמתאים לה, מתוך ידע ולא מתוך בורות.
"העניקו לילדיכם יותר 'שעות שמש' לטובת הראייה"
פרופ' דוד צדוק, מנהל מחלקת עיניים, המרכז הרפואי שערי צדק
פרופ' דוד צדוקכארבעים אחוזים מאוכלוסיית הילדים בעולם המערבי הם קצרי רואי, בדרום מזרח אסיה המספרים מגיעים אף לשמונים אחוזים מהילדים. אחד ההסברים הפשוטים הם העבודה מקרוב: הילדים היום שקועים בטלפונים, ובקורונה החשיפה המוגברת למסכים אף העלתה את שכיחות הילדים הסובלים מקוצר ראייה.
התופעה מוכרת גם ממחקרים על בחורי ישיבות, ואחת התאוריות גורסת שכיווץ שרירי הראייה גורם להתארכות גלגל העין. תיאוריות אחרות נוגעות להפרשות של חומרים הגורמים לשינוי בקמירות הקרנית. עולם הרפואה חיפש פתרונות, אחד מהם כולל מתן טיפול אטרופין בריכוז נמוך לאורך שנים לילדים, מה שמגן במנגנון לא ברור מפני התארכות גלגל העין ועליית המספר.
לאחרונה הראו מספר עבודות שילדים שלא נחשפים מספיק לאור היום ולשמש, סובלים משיעור גבוה של קוצר ראייה, בשל התיאוריה שקיים שיבוש בהפרשת המעביר העצבי דופמין החשוב למניעת קוצר ראייה.
אחד המחקרים הממשיך להתנהל בסינגפור וסין, בודק את השפעת "שעות השמש" הניתנים לילדים בבית הספר, על שיעור קוצר הראייה. אפשרות נוספת להשפעת שעות השמש על מניעת קוצר הראייה היא שהילדים נחשפים פחות למסכים, שכבר הראו השפעה שלילית על איכות הראייה של הילדים. לפיכך, אנחנו מציעים לתת לילדים לצאת החוצה, לעודד אותם לשחק בחוץ באור יום, ופחות במסכים.
על ההורים להיות ערים גם לסימני קוצר הראייה: ילד שמתקשה בלימודים, וילדים לפני גיל בית הספר צריכים לעבור בדיקת ראייה שגרתית אצל רופא עיניים ילדים. קוצר ראייה אינו מביא "סתם" לצורך במשקפיים: בצד העלייה המתמדת במספר עד לקוצר ראייה משמעותי כבר בגיל 15, קוצר ראייה מעלה גם את הסיכון להיפרדות הרשתית, סיבוך שעלול להוביל במקרים קשים אפילו לעיוורון.
"עוסקים בספורט? בדקו את הלב, זה מציל חיים"
ד"ר דני הדס, מומחה לקרדיולוגיית ילדים וספורט
ד"ר דני הדסבשנים האחרונות אחנו עדים לתופעה מדאיגה של התמוטטות ספורטאים. חלק מאירועים אילו מצולמים ומשודרים לעולם כולו. ההתמוטטות היא מהירה, הספורטאי שוכב מחוסר הכרה וכאשר יש מכשיר דפיברילטור בהישג יד, האירועים לעתים מסתיימים בטוב. אבל חלק משמעותי ממקרי דום הלב נגרמים ממומים מולדים או הפרעות בהולכה החשמלית בלב, שאצלם דפיברילטור לא יספיק, ולכן החשיבות הרבה כל כך לבדיקות מוקדמות של ספורטאים, במיוחד כשהילד הספורטאי הוא מעל גיל 10.
הסוגייה הזו של בדיקות לב לספורטאים נכונה ברחבי העולם שנים ארוכות, ואין עדיין מסקנה חד משמעית. האירופאים שמובילים את תחום רפואת הספורט, מנחים לבצע לכל ספורטאי מקצועי, ילדים ומבוגרים כאחד, בדיקות אק"ג, אקו לב ואקגומטריה ואישור של קרדיולוג ספורט על הבדיקות, מגיל ההתבגרות ואילך.
על פי ההערכות, הבדיקות האלה עשויות להפחית משמעותית את מקרי התמותה הפתאומיים בספורטאים, כשהם מסייעים לאתר מומים מולדים ובעיות בלב שעלולות להסתיים במוות באמצע אימון כושר, משחק כדורסל או כדורגל, או ריצה. חשוב לזכור שבעיות בלב עלולות להיות נסתרות במשך שנים, עד לפעילות ספורטיבית נמרצת שמעלה את תצרוכת החמצן בגוף, מעלה את קצב הלב שאינו מצליח לתת מענה ומפסיק לפעול.
אבחון מוקדם, טיפול מוקדם, והתאמה של הפעילות הספורטיבית במקרים שבהם מוצאים בעיה לבבית, מצילה חיים. המסר שלי לכל הורה שילדיו מבצעים פעילות גופנית: הספורט הוא מבורך טוב לבריאות ולנפש, אבל רגע לפני, גשו לרופא הילדים, בקשו הפניה לבדיקת אק"ג במאמץ ואקו לב ועם התוצאות פנו לקרדיולוג ספורט. בדיקות פשוטות שמצילות חיים.
