מספר הנדבקים בעולם בווירוס שגורם לקדחת דנגי צפוי לשבור שיאים לפי ארגון הבריאות העולמי. ההתפרצות האחרונה נרשמה אצל השכנה מדרום, מצרים. יתוש הנמר האסייתי שמעביר את הנגיף משגשג בישראל, ומכאן גובר החשש שהמחלה תגיע גם לכאן. פרופ' אלי שוורץ, מומחה למחלות טרופיות מהמרכז הרפואי שיבא, קורא בריאיון ל-ynet Live למשרד להגנת הסביבה להגביר את מאמצי הדברת היתושים וקורא לישראלים שנוסעים למזרח הרחוק (בעיקר לתאילנד) להימרח היטב בתכשירים נגד יתושים.
עוד בנושא זה:
קדחת דנגי היא מחלה ותיקה יחסית, "אנחנו מכירים אותה היטב 80-70 שנה. מקורה במזרח הרחוק והיא הולכת ותופסת תאוצה באזורים רבים בעולם בעיקר בעולם הטרופי ובארצות העולם השלישי", אומר פרופ' שוורץ, "המחלה מועברת על-ידי יתוש אדס שבן משפחה שלו - הנמר האסייתי - לצערנו כבר הגיע לישראל ורבים מכירים אותו. בינתיים, מה שאנחנו רואים בישראל זה אנשים שנוסעים לטיולים בארצות נגועות וחוזרים עם המחלה, לכן מצטבר ניסיון רב אצלנו בלהכיר את החולים הללו".
מהי המחלה? מה מרגישים החולים?
פרופ' שוורץ: "כחמישה ימים לאחר עקיצת היתושה, כשיש סימפטומים, זו מחלת חום קשה. אחד השמות שקיבלה המחלה היא 'קדחת שוברת עצמות' האיש מרגיש מפורק לגמרי, קשה לו מאוד, אין לו תיאבון, אין לו כוח לזוז, זה שבר כלי אמיתי. וזאת עדיין נחשבת מחלה קלה. המחלה לא עונה על ההגדרות של ארגון הבריאות העולמי של מחלה מסכנת חיים עם דימומים וצורך בטיפול נמרץ. הרוב גם לא מגיעים לכדי כך, אבל כשיש מחלה סימפטומטית - היא קשה מאוד. החדשות המעודדות יחסית הן שרוב הנדבקים צולחים את המחלה בקלות".
עד כמה זה נפוץ עכשיו?
"מבחינה בינלאומית, זו המחלה הנפוצה ביותר שעוברת בעקיצת יתוש, והיא משיגה אפילו את המלריה. רוב האנשים שיוצאים לטיולים בייחוד בתקופת הקיץ יכולים להיתקל בה. יתוש צריך לעקוץ אדם נגוע, להידבק בעצמו ולאחר מכן כשהוא עוקץ מישהו אחר - הוא מעביר לו את המחלה. לשמחתנו, למרות שהיתוש קיים, הדבקה עצמונית כזאת לא תוארה בישראל".
לדבריו, התפרצות גדולה במצרים מעלה את מפלס החרדה בישראל, "אבל אני חייב לציין שבצרפת בשנה האחרונה יש התפרצות קשה מאוד ולא של מטיילים צרפתים שחזרו לארצם, אלא בדרום צרפת כי שם היתוש קיים. כנראה מטיילים שחזרו בעיקר מנסיעות במזרח הרחוק הביאו את המחלה ויש עשרות מקרים שדווחו בצרפת. התופעה הזאת עדיין לא קיימת בארץ, אבל אין ספק שצריכים להיות מודעים אליה ולהגביר את המלחמה ביתושים הללו כדי שלא נראה את זה גם בישראל".
אז איך נמנעים מזה?
"צריך להסביר לאוכלוסיית הנוסעים על פי המקומות שאליהם הם מטיילים איך להיזהר. למשל מי שנוסע לתאילנד, צריך לזכור שקיץ זה עונת הגשמים שם. כשיש יותר גשמים, יש יותר מים ובדרך כלל מחלות שקשורות לעקיצות יתושים מתרבות בעונה הזאת, זה שיא עונת הדנגי. היתושה הזאת עוקצת בעיקר בשעות הבוקר ולקראת אחר הצהריים - ולכן ההמלצה היא להימרח היטב נגד יתושים, כשהזמן החשוב הוא בבוקר כשיוצאים מהחדר וכשעה לפני השקיעה".
במקביל להגנה האישית של מטיילים, קורא פרופ' אלי שוורץ למשרד להגנת הסביבה להגביר את המלחמה ביתושים. "כיום יש גם פטנטים חדשים של איך להדביר יתושים. ההדברות הוותיקות קצת עבר זמנן, והיום יש אופציות חדשות. הדברים הללו צריכים להישקל עוד לפני שמופיעה המגפה אצלנו. ברגע שזה יתחיל, יהיה קשה מאוד להסיג את זה לאחור".