בימים כתיקונם, חוקרי אגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל הם אימת הנחקרים - מראשי ממשלות, שרים ועד לעבריינים כבדים, מוכרים יותר ופחות. כבר כמעט חודשיים שהאגף מגויס למבצע זיהוי מורכב ורגיש מאין כמותו בתחנת ריכוז החללים (תר"ח) במחנה שורה. בתיעוד ראשון מסוגו שמפרסמת המשטרה, מדברים הקצינים והקצינות הבכירים על הקמת המתחם בתוך שעות ספורות מפרוץ המלחמה, חושפים את העומס הרגשי לצד האתגר המקצועי ותחושת השליחות.
מאות שוטרים, חוקרים ואנשי מודיעין לקחו חלק במשימה, במשמרות 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. הוקם קו זיהוי של צילום, נטילת טביעת אצבע, דגימת DNA, צילום מנשך שיניים, איסוף חפצים מהגופות. המשמרות הורכבו משוטרי אגף החקירות והמודיעין שהגיעו מכול הארץ לעבודה בתנאים קשים, מול מראות זוועה. עד עכשיו ממשיכים להגיע ממצאים מהשטח, חלקי גופות ועצמות. צפו בעדויות השוטרים שהשתתפו במלאכת הזיהוי:
זיהוי גופות על ידי משטרת ישראל במחנה שורה
(צילום: דוברות המשטרה)
שעות ספורות לאחר פרוץ המלחמה בגזרתה הדרומית של ישראל ולאחר שהתברר גודל האסון, הכריז ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב יגאל בן שלום, על פתיחתה של התחנה לריכוז חללים במחנה הצבאי שורה. "הבנו שזה לא עוד אירוע, אלא משהו הרבה יותר גדול. ככל שנקפו השעות הבנו שמספר הקורבנות הוא עשרות רבות וברגע שאני מבין שיש עשרות קורבנות, אזרחים, מן הסתם צריך לפתוח תחנת ריכוז חללים". הוא סיפר על המלאכה הרגישה: "כל טבעת וכל תכשיט זה בן אדם, כל טלפון נייד זה משפחה וכל חלל זה עולם ומלואו, ולכן אנחנו צריכים לעשות הכול ולהחזיר את המוצגים למשפחות, כי זה הזיכרון היחיד שיישאר לעולמי עד למשפחות הללו".
המשטרה, כפי שתיאר סגן ראש אגף החקירות והמודיעין, תת-ניצב יואב תלם, הקימה בזריזות שלושה מוקדים: תחנה לריכוז חללים שאליה הובאו הגופות, המרכז השני - מרכז מידע למשפחות. המשימה הזו הוטלה על יחידת להב 433. והמרכז השלישי נפתח במטה הארצי. המעבדות של מחלקת זיהוי פלילי (מז"פ). כל המאגרים הביומטריים עסקו בהצלבה של ממצאים פורנזיים.
"המשימה שלנו הייתה לזהות כמה שיותר מהר וכמה שיותר מדויק, אבל עדיפות למדויק. כלומר, מהר לא יבוא על חשבון מדויק", שיתף תת-ניצב יואב תלם. "חלילה, לא נרצה לעשות טעות בזיהוי לא נכון, שגוי וחלקי ולגרום עוול אדיר למשפחות האומללות הללו שגם ככה איבדו את היקר להם מכול".
ניצב יגאל בן שלום: "כל טבעת וכל תכשיט זה בן אדם, כל טלפון נייד זה משפחה וכל חלל זה עולם ומלואו, ולכן אנחנו צריכים לעשות הכול ולהחזיר את המוצגים למשפחות, כי זה הזיכרון היחיד שיישאר לעולמי עד למשפחות הללו"
ראש חטיבת החקירות, תת-ניצב שלומית לנדס, מספרת שלקח זמן להבין את היקף המלאכה, "הקפצנו את כל החטיבה והגענו למחנה שורה כדי להיערך לתהליך הזה של זיהוי החללים. כל קורבן שהגיע מהשטח נקלט בתחנה לריכוז חללים, נרשם, סומן והתחילה מלאכת הזיהוי שלו. עשינו הכול כדי לבצע את המשימה הזאת בצורה מקצועית, מדויקת, מהירה. ראינו את המשפחות לנגד עינינו ואת הצורך להביא תשובות ולהביא לאנשים את הוודאות כדי שיוכלו להביא את יקיריהם לקבורה".
ראש חטיבת הזיהוי הפלילי, תת-ניצב עליזה רזיאל, נדהמה מכמויות הגופות שהגיעו, אך ההתעשתות הייתה מהירה מאוד: "לא ציפינו ואנחנו לא מכירים כמות כזו מאז קום המדינה. כל הזמן חשבנו איך אנחנו יכולים לשפר ולקחת אמצעי זיהוי יותר טובים. מצאנו שיטות לייעל את הפקת ה-DNA בצורה כזו שנוכל הרבה יותר מהר להפיק פרופילים ולהשוות אותם".
הליך הזיהוי שכלל פעולות תיעוד פרונטליות, פיזיות ומדעיות, חייב הצבה של מאות משוטרי האגף המומחים בתחומי החקירות והזיהוי פלילי. במשך חודש הלחימה הראשון פעל המערך בתחנה לריכוז חללים מסביב לשעון ובמשמרות כדי לקצר את זמן ההמתנה של המשפחות שהמתינו לקבור את יקיריהן. כל העת המשיכו להגיע עוד ועוד קורבנות מזירות האסון השונות.
"פותחים את השק, מתמודדים עם המראות והריח"
חוקרי המשטרה היו עדים למחזות הקשים של גופות שהגיעו במצב קשה, חלקן שרופות או כרותות ראש. רב-פקד רועי בורלא ממדור חקירות שיתף בתחושות הקשות: "אני זוכר שאני מתקרב פה לבסיס, הדופק עולה, מגיע לשער והרגליים בוגדות בי, אני ממש לא מצליח ללכת. ופתאום זה מכה בך, פתאום ערימות של שקים. מהר מאוד אני מתאפס על האירוע, המז"פ כבר עבדו בקצב גבוה, נפתחו כבר טבלאות מחשבים, הייתה פה היערכות מדהימה בתוך האירוע הכאוטי הזה.
"בהתחלה הכמויות היו אדירות, נקלטו במכולות בחוץ והוכנסו לחדרי הקליטה. כשהגופה נכנסת על מיטת ברזל, פותחים את השק, מתמודדים עם המראות, עם הריחות, עם הקשיים והאכזריות, דוגמים טביעות אצבע, לוקחים דגימות DNA ומצלמים. הייתה אכזריות שאי אפשר לתאר. בחלק מהגופות, היו חסרים גפיים וראשים, גופות מפויחות עד רמת פחם שאי אפשר לזהות".
רב-פקד שרון כהן ממדור חקירות הוקפצה אף היא למחנה שורה בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית: "אני ישנה, בעלי נכנס לחדר ואומר לי 'שרון, תקומי מהר, יש חדירה של מחבלים'. זה היה סוריאליסטי ברמה אחרת". משם הדרך הייתה קצרה לעבודה קשה במחנה שורה, "משאית ענקית עומדת בכניסה ופשוט נכנסת שיירה של גופות על אלונקות נישאות. כמות לא נורמלית, אתה לא קולט בכלל שזה בני אדם. מכניסים גופה אחרי גופה, פותחים את השקים, וכל גופה זה משהו אחר לגמרי. אתה מזהה מתאר של גופה, אתה מזהה ראש, אולי יד. אתה לא תמיד מזהה את המין של אותה גופה, ויכול להיות שגם קרוביו שוכבים כאן באחד החדרים".
רב-פקד שרון כהן: "מכניסים גופה אחרי גופה, פותחים את השקים, וכל גופה זה משהו אחר לגמרי. אתה מזהה מתאר של גופה, אתה מזהה ראש, אולי יד. אתה לא תמיד מזהה את המין של אותה גופה, ויכול להיות שגם קרוביו שוכבים כאן באחד החדרים"
ראש מחלק ביומטריה פורנזית, ניצב משנה אורי ארגמן, מספר על אתגרי הזיהוי: "אנחנו מצליבים את הנתונים שנלקחו מהקורבנות, את כל הנתונים שהיה אפשר לקחת - טביעות אצבע, DNA, שיניים. הכול מתוך מטרה להגיע לזיהוי מדעי חד-ערכי על פי הסטנדרטים שאנחנו מכירים ועל פי הסטנדרטים שאנחנו מכירים בעולם". אסי שרון, מפקדת מערך המתנדבים של רופאי השיניים בזיהוי הפלילי, מוסיפה: "יחידת רופא השיניים הייתה משמעותית בזיהוי הקורבנות, כאשר לא ניתן היה ניתן להשתמש באמצעים המדעיים האחרים".
תמונת זוגיות, הכלב - סיפור חיים בשומר מסך
משהסתיים הליך הזיהוי והתקבלה חוות דעת מדעית, נמסרה הודעה למשפחת הנפטר וניתן האישור לקבורה. רב-פקד רועי בורלא ממדור חקירות, משתף כיצד לצד העבודה הקשה ,"זה גם אירוע נפשי. יש פה תהליך מאוד עוצמתי ומאוד טראומטי שהנפש עוברת. זה דבר איום נורא הסיפורים האישיים של אנשים וגם הסיפורים של השוטרים שעובדים פה, יש פה אירועים שוברי לב".
תת-ניצב יואב תלם: "לשוטרים יש תפקיד היסטורי - אתם העדים החדשים, אתם צריכים לספר לעם ישראל ולעולם כולו מה נעשה פה, מהן הזוועות בלי לגמד, בלי לנסות להסביר - כי לא ניתן להסביר"
כאשר התקדם זיהוי הגופות, הגיע השלב הקשה של טלפון למשפחות. רב-פקד שרון כהן משחזרת: "התקשרנו למשפחות וביקשנו מהן להגיע לכאן לנסות ולזהות את יקיריהן, אתה מחזיק את הטלפון והדמעות יורדות לבד. הסיפור הזה של להיות בחדר המוצגים ולפתוח אותם, לפתוח ארנק של בן אדם ולראות את כל החיים שלו פרוסים לפניך. אתה רואה את כרטיסי קופת חולים של הילדים שלו, אחר כך אתה מבין שהם נרצחו ביחד איתו. פותחת את הטלפון, פתאום אתה רואה את שומר המסך עם חיוך, תמונה של זוגיות, הכלב. חיים, זה משהו שנכנס לך לנשמה, זוכרים את השמות של האנשים האלה".
תת-ניצב יואב תלם מסכם: "החוקרים היו בעיניי גיבורים של השעה בתוך כל האירוע הקשה הזה שנגזר עלינו ונכפה עלינו עם מסירות ועם נחישות, זה תפקיד היסטורי. לבוא ולראות איך אנחנו מזהים כמה שיותר מדויק ואם אפשר כמה שיותר מהר כדי להמציא נחמה ולו נחמה פורתא למשפחות האלה שאיבדו את היקר להם מכל".
הוא הצדיע לשוטרים שלקחו חלק במשימה, ודיבר על החשיבות ההיסטורית שלה: "זה לא רק לזהות, לא רק להיות מסוגל להביט לרוע השטני הזה בעיניים ולהמשיך את העבודה. לשוטרים יש תפקיד היסטורי - אתם העדים החדשים, אתם צריכים לספר לעם ישראל ולעולם כולו מה נעשה פה, מהן הזוועות בלי לגמד, בלי לנסות להסביר - כי לא ניתן להסביר. שפת האנוש לא הצליחה למצוא ולהמציא מילים שיתארו את גודל הזוועה שבוצעה בבני עמנו".
על מנת להגיע לסיום הליך הזיהוי בצורה מדעית, שילבה המשטרה זרועות עם שותפיה למלאכה: חיל רפואה, חיל הרבנות הצבאית, המרכז הלאומי לרפואה משפטית, זק"א, משרד הפנים, משרד הבריאות, משרד הדתות ומשרדי ממשלה נוספים. עד כה זוהו 860 נרצחי 7 באוקטובר (שאינם חיילים).
