בימים אלו ממש, כאשר התחלואה שוברת שיאים ומאות ישראלים מאושפזים בבתי החולים, מסתבר שבידי משרד הבריאות אלפי מנות של תרופת הרג’נרון (Regeneron) מצילת החיים — רק שהיא לא בדיוק נגישה, או מוכרת, לרוב הציבור. "רק מי שמצליח להגיע אלינו מקבל את הטיפול", מודה בכיר באחד מבתי החולים. "זה לא בהכרח עניין של קומבינות, הציבור פשוט לא מכיר את הטיפול הזה. רק מי שמצליח להתעקש ולבקש את הטיפול — אולי יצליח לקבל אותו".
רג'נרון הוא טיפול תרופתי המורכב מנוגדנים לנגיף הקורונה. מטרתו: לטפל בחולים קל־בינוני שלא מאושפזים מגיל 65 ומעלה בעלי סיכון לפתח מחלה קשה. "הרעיון הוא לתת אותו לאנשים בסיכון לפני שהם מפתחים את המחלה", הסביר ד"ר אורן קובילר, וירולוג באוניברסיטת תל־אביב. הרג'נרון קיבל אישור FDA וניתן באמצעות עירוי או בזריקה תת־עורית בימים מיד לאחר מועד ההדבקה.
גם ד"ר אנתוני פאוצ'י, האחראי על המאבק בקורונה בארה"ב, "ממליץ בחום" לבתי החולים לעשות בו שימוש. "אנחנו רוצים שאנשים, כולל הרופאים ומטופלים, יבינו את יתרונות הטיפול המאוד יעיל הזה", אמר. לדבריו, חולים שסובלים מעודף משקל קיצוני, בעלי מחלות רקע, חולות בהיריון ואנשים בני 65 ומעלה יכולים להרוויח מהרג'נרון — כאשר מתן התרופה בשלבים הראשונים של ההדבקה יכול להקטין את הסיכוי למוות ב־70% ולאשפוז ב־85%.
לאור הצלחת התרופה בארה"ב הובאו ארצה אלפי מנות וכבר טופלו מאות חולים. אך התרופה מצילת החיים עדיין לא נגישה לכלל הציבור — ויש מי שכבר שילמו על כך בבריאות, ואפילו בחייהם.
"לפני שבועיים אבי החל לחוש ברע", מספר בכאב מוטי ליבוביץ, בנו של אידל (יהודה) ליבוביץ ז"ל, שהלך לעולמו השבוע לאחר סיבוכים מהקורונה. אידל סבל תחילה מחום קל וצינון. לאחר שמצבו החל להידרדר פעלו בני המשפחה להשיג את הרג'נרון. "ניסינו להשיג אותה בכל הדרכים שיכולנו. ביקשנו מקופת החולים את הטיפול והתשובה שקיבלנו היא שאין דבר כזה, והם בכלל לא יודעים על מה מדובר", סיפר מוטי. "רק כשהגענו לאחד מארגוני הסיוע הבנו שהתרופה קיימת בארץ — אך צריך לדעת למי לפנות. לאחר ארבעה ימים קיבלנו הפנייה לבית החולים לקבלת הטיפול, אך למרבה הצער אבא התנגד להגיע לשם". ליבוביץ טען: "אם התרופה הייתה ניתנת בבית, אבי היה לוקח אותה". יממה לאחר מכן הידרדר מצבו, והוא פונה לבית החולים שיבא, שם נפטר.
במקרה אחר, בת 57, מושתלת כליה, נזקקה לטיפול. רק לאחר שעברה שלושה רופאים בקופה, הגיעה לרופאה שהצליחה להפנות אותה למיון, וזאת רק לאחר שפנתה לארגון "חברים לרפואה" ולאחר שבית חולים אחד סירב לתת את הרג'נרון. באמצעות קשרי הארגון - הצליחה לקבל את הטיפול. ברוך ליברמן, מנכ"ל הארגון, שליווה מקרים דומים, טוען כי "אין שום הנגשה לרופאים בקהילה בעניין הזה ולכן הם לא מכירים את הטיפול הזה בכלל". לדבריו, גם בת ה־57 שטופלה בסוף, "לא הייתה מקבלת את הטיפול אם לא הייתה שומעת עליו ולא הייתה מנסה להגיע לרופא שיאתר לה אותו".
חד האנשים המוכרים שדווקא כן זכו לטיפול הוא השר ויו"ר הסוכנות היהודית לשעבר נתן שרנסקי, שאושפז עם קורונה לפני מספר שבועות. שרנסקי קיבל את הטיפול בבית חולים ומאז שוחרר. יש להדגיש כי הטיפול הוצע לשרנסקי על פי הפרוטוקול, אך במערכת הבריאות עלו גם טענות שלא רק מי ששמע על הטיפול יוכל בקלות רבה יותר להשיגו: גם קשרים אישיים ונגישות לרופאים המובילים יכולים להגדיל את הסיכוי לכך.
"אפשר וצריך להביא כמות גדולה של רג'נרון ארצה - ולא ברור למה זה לא קורה", טוענים בכירים במערכת הבריאות. התשובה לכך טמונה במאבקים בירוקרטיים שבגללם האזרח הפשוט, שוב, נופל בין הכיסאות. משרד הבריאות גיבש הנחיות לטיפול בתרופה — אך מתנהלים חילופי האשמות בין בתי החולים, קופות החולים ומשרד הבריאות סביב מי נושא באחריות להוציאן אל הפועל.
"החוכמה היא לתת את הטיפול מוקדם, ולא כשהוא מגיע כבר לבית החולים במצב מורכב יותר, אז הוא כבר לא יעיל", מסבירה פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בשיבא. היא קוראת לקופות לפתוח מרכזי עירויים בקהילה כדי לתת את התרופה לחולים מתאימים במצב קל־בינוני ולמנוע הידרדרות במצבם. "בקופות החולים לא יכולים להגיד שזו האחריות שלנו כי לא מדובר על חולים שמאושפזים בבתי החולים", אמרה.
בקופות החולים טוענים שמשרד הבריאות לא אישר להם לספק את הטיפול. "יש תרופות שאפשר לתת רק בבתי החולים ובתנאים מסוימים", אמר ד"ר ארז כרמון, מנהל משל"ט הקורונה במאוחדת. "אף אחד לא שאל אותנו, ולא הקופות קובעות מה ניתן או לא. משרד הבריאות קובע". ממשרד הבריאות נמסר: "מלאי הרג'נרון הקיים הופנה בשלב הראשון להתמודדות עם התחלואה במוסדות 'מגן אבות'. דרכי שימוש נוספים ייבחנו בהמשך".
את מוטי ליבוביץ זה לא מנחם: "היינו עושים הכל כדי שאבא יחיה. תרופה אחת יכולה להציל בן אדם, כמה חבל שהיא לא הייתה זמינה לנו".
