נרדמים, אבל גם פוחדים: כ-80 אלף הרדמות נערכות מדי שנה בארץ בקרב ילדים, ורובן המכריע עוברות בהצלחה רבה. למרות זאת, הורים רבים חוששים מהליך רפואי הכרוך בהרדמה מלאה של הילדים ומהסכנות הכרוכות בכך.
קראו עוד:
הכתבה הזאת תנסה להפיג את החששות של ההורים והילדים. יינתנו גם הסברים על ההליך הרפואי, דרכים להפחתת החרדה וסוגי ההרדמה הקיימים.
מהם סוגי ההרדמה?
הרדמה מלאה היא הליך רפואי המאפשר לבצע ניתוח או פעולה רפואית אחרת כשהמנותח נינוח ואינו חש בכאב. קיימות שיטות שונות להרדמה: הרדמה כללית, הרדמה אזורית ושילוב של הרדמה מקומית וטשטוש (סדציה).
בהרדמה כללית ובסדציה הרופא המרדים נותן תרופות הגורמות למנותח להירדם. ההבדל בין שתי השיטות הוא עומק השינה: בראשונה מגיעים לחוסר הכרה, ובשנייה לנמנום קל בלבד. במהלך הרדמה אזורית מוזרקים חומרים לאלחוש מקומי בקרבת העצבים, ובהרדמה מקומית מוזרק חומר אלחוש בקרבת אזור הניתוח.
בקרב ילדים נהוג להשתמש בהרדמה כללית, שכן היא נמצאה יעילה יותר אצלם.
מה חשוב למסור לרופא המרדים לפני הניתוח?
אם הילד סובל מאחת התופעות הבאות – שיעול, צינון, נזלת, חרחורים, נחירות, צרידות – הרופא צריך לדעת על כך.
חשוב גם לציין אם אחד ההורים, או שניהם, מעשנים, ואם יש אלרגיה ו/או רגישות לתרופות, למזון או לחומרים אחרים שלא תמיד זוכרים לציין אותם.
איך מכינים את הילד לניתוח?
ילדים מביעים חששות בדרכים שונות: חלקם מפסיקים לדבר, אחרים מסרבים להיפרד מההורים אפילו לזמן קצר. התמיכה הכי גדולה שהם יכולים לקבל מהוריהם היא תחושה שההורים שלמים עם ההחלטה לגבי הניתוח ורגועים בנוגע לתוצאותיו הצפויות. אם ההורים אינם שלמים עם ההחלטה ואינם רגועים, רצוי שישוחחו עם המנתח ועם המרדים כדי להעלות את חששותיהם. את השיחה יש לנהל שלא בנוכחות הילד. אם הרופאים יצליחו להרגיע את ההורים, גם הילד יהיה רגוע יותר.
יש לעודד את הילד לשאול שאלות על ההליך שצפוי לו. אם להורים אין תשובה, עליהם לברר מהי ולענות לילד בצורה ברורה. אסור להשאיר את הילד ללא תשובות
חשוב להכין את הילד לקראת כניסתו לסביבה בלתי מוכרת ולאפשרות של אי-נוחות לאחר הניתוח, וחשוב שההורים יבטיחו לו שהם יהיו לידו או בקרבתו במהלך כל הניתוח. הבאת פריט מוכר מהבית, כמו צעצוע אהוב או שמיכה, היא אמצעי בדוק להסחת דעתו של הילד מההליך שהוא עומד לעבור, ולהרגעתו. יש לעודד את הילד לשאול שאלות על ההליך שצפוי לו. אם להורים אין תשובה, עליהם לברר מהי ולענות לילד בצורה ברורה. אסור להשאיר את הילד ללא תשובות.
לילדים בני שלוש עד שבע יש יכולת הבנה מוגבלת, אבל בשום מקרה אין להסתיר מהם את העובדה שהם עומדים לעבור ניתוח. הסתרה תגרום לחוסר אמון ולפחד. כדי לקרב את הילד להליך ההרדמה, אפשר לשוחח איתו על חלום שהוא חלם, ולהציע לו לצייר אותו. במהלך ההסברים יש להקפיד על בחירת המילים ולהימנע מ"אל תפחד/י" או "זה לא כואב".
לילדים בגיל בית ספר יסודי רצוי לתת הסברים ישירים ברמה שמתאימה לגילם. יש להרגיע אותם ולהסביר שהם צריכים לעבור את הניתוח כדי לתקן בעיה שאינה יכולה לחלוף מעצמה.
לילדים בני שלוש עד שבע יש יכולת הבנה מוגבלת, אבל בשום מקרה אין להסתיר מהם את העובדה שהם עומדים לעבור ניתוח. הסתרה תגרום לחוסר אמון ולפחד
מתבגרים מסוגלים להבין את הדברים כמו מבוגרים, ולכן ההסברים שניתנים להם בנוגע לניתוח צריכים להיות מפורטים וכנים. עם זאת, גם בשיחה עם מתבגרים רצוי להימנע ממילים וממושגים מסוימים, בהם "עיוות הגוף", "כאבים", "מחטים" ו"מוות". רצוי להימנע גם משימוש במונחים רפואיים שאינם מובנים ולכן מפחידים. מתבגרים לפעמים לא שואלים שאלות בנושאים שמטרידים אותם לקראת הניתוח, משום שהם רוצים להסתיר את הפחדים שלהם, לכן חשוב שההורים ייזמו שיחה עם המתבגר לפני הפגישה עם המרדים ועם המנתח.
איך מפחיתים סיכון בהרדמת ילדים?
כדי להפחית את הסיכון הכרוך בהרדמת הילד, על ההורים לנקוט מספר צעדים:
1. יש למסור לרופא המרדים את כל המידע על מצבו הבריאותי של הילד, כולל התרופות שהוא נוטל – גם אלה שניתן להשיג ללא מרשם רופא.
2. יש להקפיד על הנחיות הצום שניתנות לילד לקראת הניתוח.
3. יש להמשיך לתת לילד את תרופותיו הרגילות, אלא אם הרופא המרדים או המנתח ממליצים שלא לקחת אותן.
4. יש לוודא שאם הילד סובל ממחלות כרוניות, הן מטופלות באופן מיטבי לפני הניתוח.
האם ניתן לבצע הרדמה אם הילד חולה?
ביצוע הרדמה וניתוח במהלך מחלה זיהומית מעלה את הסיכון לסיבוכים. במהלך פגישת טרום ההרדמה יעבור הילד בדיקה קצרה, ובמקרה של מחלה, אפילו קלה, הרופא המרדים והרופא המנתח ישקלו יחד אם לבצע את הניתוח או לדחות אותו.
למה צריך לצום לפני הרדמה כללית?
בזמן ההרדמה, כשהמנותח חסר הכרה, מנגנון ההגנה על דרכי הנשימה מדוכא, וקיימת סכנה שתוכן מהקיבה יחדור לריאות ויגרום לסיבוכים קשים. כדי להקטין את הסיכון, חשוב שהקיבה תהיה ריקה ממזון בזמן שהמנותח רדום.
יש להימנע ממזונות מוצקים (כולל סוכריות, עוגיות ומסטיק), מחלב ומפורמולה במשך שש שעות לפני הניתוח, ולהימנע מחלב אם במשך ארבע שעות לפניו. מים ותה עם סוכר (בלבד) ניתן לשתות עד שעה לפני מועד הניתוח.
מה קורה בזמן הרדמה כללית?
לפני ההרדמה הכללית הרופא המרדים נותן למנותח תרופות שגורמות לו לישון. מתן התרופות אפשרי בשלוש דרכים: שאיפה דרך מסכה אל דרכי הנשימה (בדומה לאינהלציה), הזלפה לתוך הווריד ושילוב של שתיהן. ההחלטה באיזו שיטה לבחור תלויה בגילו של המנותח ובשיקול דעתו של הרופא המרדים. ילד מנותח מקבל תרופות הרדמה הגורמות לו לישון, וכן תרופות להפחתת כאבים, תרופות למניעת בחילה והקאה, נוזלים, ולפי צורך, אנטיביוטיקה ותרופות לשיתוק שרירים כדי לאפשר לרופא המנתח גישה נוחה לאזור המנותח. התרופות ניתנות לילד לפי משקלו.
בזמן ההרדמה ייתכן דיכוי נשימה, ולכן המרדים משגיח על דרכי הנשימה וכן על עוצמת הנשימה ויעילותה. בניתוחים מסוימים הילד ינשום בעצמו בתוספת חמצן, ובניתוחים אחרים המרדים ישתמש באמצעי עזר כמו צינור הנשמה ומכונת הנשמה. ההחלטה על כך תתקבל בהתאם לגילו של הילד וסוג הניתוח.
עם התפוגגות ההרדמה הכללית עלול הילד לחוש כאבים במקום הניתוח וטשטוש. הוא גם עלול לחוות אי-שקט ובלבול ואף לפרוץ בבכי. לכן, הימצאות ההורים בחדר ההתאוששות יחד עם הילד חיונית כדי להרגיעו
בזמן הרדמה או סדציה הרופא המרדים עוקב אחר הפעילות של מערכות הגוף החיוניות ודואג לניטור לחץ הדם, לפעילות תקינה של הלב, הריאות והמוח, לחום גופו של הילד ולרמת החמצן בדם. הרופא המרדים מלווה את הילד לאורך הניתוח והתאוששות. האחראי להרדמה הוא רופא שסיים התמחות בתחום.
האם אפשר ללוות את הילד בעת ההרדמה?
אפשר וגם רצוי. אחד ההורים יכול ללוות את הילד לחדר הניתוח ולהיות לצדו בזמן ההרדמה. לאחר מכן ההורה ייצא ויחכה בחדר ההמתנה.
איך מתעוררים מהרדמה כללית?
בסיום הניתוח הרופא המרדים מפסיק לתת את תרופות ההרדמה, והגוף מפנה אותן בהדרגה. מחדר הניתוח המנותח מועבר ליחידת ההתאוששות. תחילה הוא יהיה ישנוני, אך יגיב לגירויים סביבו. בהמשך הוא יתעורר, וייתכן שיהיה חלש ומטושטש. במהלך השהות בחדר התאוששות ישגיח עליו צוות מיומן, והוא יישאר מחובר למכשירי ניטור, ולפי צורך יקבל חמצן דרך מסכה.
הצוות המטפל יזמין את ההורים להצטרף לילד ברגע שהוא יראה סימני התעוררות ראשוניים. עם התפוגגות ההרדמה הכללית עלול הילד לחוש כאבים במקום הניתוח וטשטוש. הוא גם עלול לחוות אי-שקט ובלבול ואף לפרוץ בבכי. לכן, הימצאות ההורים בחדר ההתאוששות יחד עם הילד חיונית כדי להרגיעו.
מרבית הילדים שעוברים הרדמה מלאה ירגישו נוח אחריה, ללא סיבוכים. אם הניתוח אינו מסובך מדי, בדרך כלל הם יוכלו לחזור הביתה עוד באותו יום
בכל מקרה, הילד יקבל בחדר ההתאוששות תרופות לשיכוך כאבים. הילד גם יכול לקבל הרדמה מקומית או אזורית שתימשך אחרי הניתוח, מה שיפיג את הכאבים בחדר ההתאוששות ובמחלקה.
הנקודה החשובה: ככל שהילד מתעורר לאט יותר, סיכוי גבוה שהוא יהיה במצב רוח טוב יותר. לכן, לא מזרזים את הילד להתעורר, אלא מאפשרים לו להמשיך לישון – לפעמים עד חצי שעה ואף יותר.
מהן תופעות הלוואי האפשריות מהרדמה?
על תופעות הלוואי ועל הסיכונים הספציפיים של כל הרדמה משפיעים בעיקר ארבעה גורמים: סוג הניתוח, סוג ההרדמה, מחלות הרקע שמהן סובל הילד, וההכנות לניתוח.
לכל סוג של הרדמה יש תופעות לוואי וסיכונים הספציפיים לו. התופעות הנפוצות ביותר אינן מסוכנות במיוחד, וניתן לטפל בהן בקלות: בחילה, הקאה, נמנום, סחרחורת, צמרמורת, כאבים שונים. הילד גם עלול לבכות ואף להשתולל כשההרדמה פגה. ילד שסובל לעיתים מקוצר נשימה ומצפצופים, עלול לסבול מצפצופים גם לאחר הרדמה.
מהם הסיכונים בהרדמה כללית?
סיבוכים נדירים שבהם אפשר לטפל: פגיעה במיתרי הקול או בשיניים כתוצאה מהחדרת צינורית ההנשמה, דלקת ריאות בעקבות שאיפת שאריות מזון מהקיבה, שינויים בלחץ הדם ובקצב הלב.
הסיכון המפחיד מכולם הוא שהילד לא יתעורר מההרדמה, שייגרם לו נזק מוחי או שהוא ימות. מדובר בסיכון מאוד-מאוד נמוך. מרבית הילדים שעוברים הרדמה מלאה ירגישו נוח אחריה, ללא סיבוכים. אם הניתוח אינו מסובך מדי, בדרך כלל הם יוכלו לחזור הביתה עוד באותו יום.
הכותב הוא מומחה הרדמה וטיפול נמרץ בבית החולים רפאל