חודש חלף מאז האומיקרון התגלה לראשונה, והוא ממשיך לדהור: הזן שפיתח מוטציות רבות כל כך מדביק במהירות, מתחמק מהנוגדנים שנוצרים אצל מחלימים ומחוסנים אבל גורם למחלה קלה יחסית. הנה כל העדכונים האחרונים על הווריאנט שמדאיג כל כך את העולם.
קראו עוד:
1. המוטציות
נגיפי הקורונה לא מפסיקים ליצור מוטציות. מדובר בתהליך אבולוציוני טבעי של נגיפים רבים במטרה להדביק כמה שיותר. לנגיפים אין חיים משלהם, והם חייבים לחדור לתא חי ולנצל את המטען הגנטי – ה-DNA כדי להשתכפל ולהתפשט. האומיקרון עושה ממש את זה, וביעילות חסרת תקדים: הוא יצר כ-50 מוטציות שונות, כ-32 מהן במעטפת החלבונית החשובה כל כך לתהליך ההדבקה.
המעטפת החלבונית של נגיף הקורונה מאפשרת לו להיצמד לקולטנים שעל גבי תא האדם, לחדור לתוך התא ולהשתמש בו כדי להשתכפל. זה מה שהופך אותו למידבק כל כך. וההדבקה כה מסיבית עד שהאיחוד האירופי פרסם תחזית לפיה בחודש הבא יהפוך הזן לשליט ביבשת, ויחליף את זן הדלתא.
כאמור, נגיפים יוצרים ללא הרף מוטציות, וכך גם נגיפי הקורונה: עד כה נרשמו לפחות 200 וריאנטים שונים של נגעף הקורונה, אולם רק חלק קטן מהם הצליחו לפתח מנגנונים משוכללים שהביאו להתפשטותם ולכינויים "נגיפים מעוררי דאגה" על ידי ארגון הבריאות העולמי: אלפא, בטא, גאמא, דלתא וכעת אומיקרון.
2. איך הנגיף נולד?
מחקרים הראו כי אנשים הנמצאים במצב של דיכוי חיסוני סובלים ממחלה ממושכת יותר שבמהלכה נגיף הקורונה שורד תקופה ארוכה בגוף מבלי שהמערכת החיסונית מחסלת אותו. ככל שחולף זמן רב יותר בו הנגיף שוהה בגוף, כך מתאפשר לו לעבור מוטציות. חלק מהווירולוגים סבורים כי הווריאנטים נוצרו בגופם של מדוכאי חיסון.
על פי אחת התאוריות, ייתכן שהאומיקרון התפתח בגופו של חולה איידס, זאת בשל השיעור הגבוה של חולי HIV בדרום אפריקה, והיותם במצב של דיכוי חיסוני. על פי ארגון UNAIDS, אחד מכל 5 תושבים בדרום אפריקה בגילאי 15 עד 45 הם נשאי HIV, מתוכם רק 70% מקבלים טיפול אנטי ויראלי. מדענים סבורים שהשיעור הגבוה כל כך של חולי איידס בדרום אפריקה שאינם מטופלים, תרמו להתפתחות המוטציות של הנגיף, שהופך פעיל רק בתוך גוף חי. עם זאת יידרש עוד מחקר רב כדי להתחקות בוודאות אחר מקורו של האומיקרון.
3. ההדבקה
שיעור ההדבקה הגבוה באומיקרון מבהיר עד כמה אנחנו חשופים לווריאנט: על פי ההערכות הוא מדבק ב-25 עד 50 אחוז יותר מזן הדלתא, שבעצמו מדבק ב-50% יותר מזן האלפא, שבעצמו מדבק ב-50% יותר מהזן המקורי שהתגלה בווהאן שבסין לפני שנתיים. האומיקרון מדביק לא מחוסנים, מחלימים ומתחסנים בשתי מנות בלבד שלא ניגשו לקבל את מנת הבוסטר.
4. הסימפטומים
תסמיני האומיקרון שדווחו עד כה קלים יחסית, וכוללים שיעול, נזלת, עייפות, וכאבי שרירים. בינתיים דווח על מספר בודד של חולים במצב קשה, ללא מקרי תמותה.
5. החיסונים
נגיף האומיקרון מגלה יכולת התחמקות מהנוגדנים המנטרלים של החיסונים במנה הראשונה והשנייה, אך לא נגד הבוסטר: על פי נתונים שפרסמו פייזר ומודרנה, רמת הנוגדנים המנטרלים נגד אומיקרון שנוצרו בגופם של המתחסנים במנה הראשונה והשנייה וגם אצל מחלימים הייתה נמוכה משמעותית. עם זאת, התגלתה רמה גבוהה של נוגדנים מנטרלים נגד הווריאנט לאחר הבוסטר. הבעיה המרכזית היא ששיעור מתחסני הבוסטר בעולם וגם בישראל נותר עדיין נמוך.
במחקר חדש מדרום אפריקה שכלל מעל 211 אלף בדיקות חיוביות לנגיף הקורונה שנערך בין 15 לנובמבר ל-7 בדצמבר מתוכן 78 אלף דגימות החשודות כחיוביות לאומיקרון, נמצא כי שתי מנות של חיסון פייזר העניקו 70% הגנה בפני אשפוזים, ו-33% הגנה מפני הדבקות. מדובר בצניחה של רמת ההגנה מפני ואשפוזים כשהזן הקודם – דלתא היה הנפוץ, אז עמדה רמת ההגנה מפני הדבקות של 80% ומפני אשפוזים של מעל 90%. עם זאת החוקרים אמרו כי רמת ההגנה עדיין גבוהה גם בעידן האומיקרון, והיא עומדת מעל דרישות הסף של ה-FDA של הגנה של לפחות 50% מפני תחלואה קשה ומוות.
הנתונים הראו עוד כי ההגנה מפני אשפוזים נשמרה בכל קבוצות הגיל, החל מגיל 18 שנים ועד 79 שנים. עם זאת בקרב הקשישים נצפתה ירידה קלה של רמת ההגנה. החוקרים מצאו עוד כי ההגנה נותרה עקבית גם בקרב כל הלוקים במחלות כרוניות הנמצאים בסיכון מוגבר ללקות במחלה קשה, ובהם חולי סוכרת, יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, ומחלות לב.
החוקרים מצאו עוד כי ילדים נמצאים בסיכון גבוה לתחלואה קשה מקורונה בגל הנוכחי: נמצאה עלייה של 20 בסיכון המוגבר לאשפוז ולסיבוכי הקורונה במהלך הגל הרביעי כעת, בהשוואה לגל התחלואה הראשון. הסיבה לכך היא ככל הנראה העובדה שמרביתם של הילדים אינם מחוסנים.
