התה שעשוי מהצמח מאטה נעשה פופולרי מאוד בשנים האחרונות לקידום בריאות, מניעת השמנה וירידה במשקל. גם בענף הספורט מתעניינים בו כיום, בהקשר לפעילות אירובית ולשריפת שומן.
אז מה יש בצמח הזה ובמשקה שעשוי ממנו, שמשפיע באופן ישיר על מדדי הבריאות, והאם הוא יכול לשפר גם ביצועים ספורטיביים?
התה ששורף שומן
משקה המאטה (Maté), שעשוי מעלים ומענפים מיובשים של הצמח Illex Paraguariensis, נצרך כיום על ידי מיליוני אנשים ברחבי העולם, במיוחד במדינות דרום אמריקה ולאחרונה גם בצפון אמריקה, באירופה ובמזרח התיכון. הדרך הנפוצה של צריכתו היא בצורת תה או כמיצוי מימי של חלקיו השונים, וכיום אפשר למצוא אותו גם בארץ, בשילוב עם חליטות תה ירוק.
מחקרים באדם ובחיות שנערכו ב-25 השנים האחרונות מצאו כי במאטה יש מספר מרכיבים פעילים, בהם פוליפנולים וקפאין, שמעניקים לו תכונות ביו-רפואיות: פעילות אנטי-דלקתית, תכונות נוגדות חמצון, הרחבת כלי הדם, הורדת פרופיל השומנים – כולל הורדת כולסטרול מסוג LDL והגנה עליו מפני חמצון – הגנה על ה-DNA, איזון סוכר וכנראה גם הגנה מפני כמה סוגים של סרטן.
עדויות ממחקרים שונים מראות כי יש קשר בין מאטה לבין עלייה בשריפת שומן ובירידה במשקל כתוצאה מהגברת חילוף החומרים בעקבות צריכתו. מחקרים אחרים העידו על קשר בין שתיית מאטה לירידה במשקל הנובעת מעלייה בהוצאה האנרגטית (עלייה בתרמוגנזה) בשילוב ירידה ברקמת השומן בגוף. נראה שמדובר בכמה מנגנונים המעורבים בתהליך זה, ובהם עיכוב האנזים ליפאז בלבלב והפעלת החלבון AMPK, שנחקר רבות בהקשר למטבוליזם הפקת האנרגיה בגוף ולמצבי השמנת יתר. ייתכן שלמאטה יש גם השפעה ישירה על הפעילות של כמה גנים הקשורים להשמנה.
חלק מהמחקרים הראו שינוים במטבוליזם של חומצות השומן וירידה במשקל בזמן שתיית המאטה. אלו נמשכו גם לאחר סיום המחקר, כשהשתייה הופסקה, כך שייתכן שהשינויים המטבוליים המתרחשים במנגנוני הפקת האנרגיה ושריפת השומן נמשכים גם לאחר שמסיימים לצרוך את המאטה – בהשפעתו. עדיין דרושים מחקרים נוספים באדם על מנת להבין לעומק את מנגנוני הפעולה של המאטה בהקשר זה, אבל ברור שיש לו פוטנציאל גדול בהקשר למניעה של השמנת יתר.
שני גרם שעשו את ההבדל
בעשור האחרון החלו לערוך מחקרים באדם שבחנו את הקשר בין מאטה לשריפת שומן תוך כדי פעילות גופנית ואת יכולתו לשפר ביצועים ספורטיביים. מחקר שהתפרסם לפני שבע שנים במגזין המדעי Nutrition & Metabolism, בחן השפעה של תוסף מאטה (1,000 מ"ג) כשעה לפני ביצוע בדיקת מאמץ ארגומטרית. 14 משתתפי המחקר, גברים ונשים, ביצוע את הבדיקה בשתי הזדמנויות שונות: באחת קיבלו את תוסף המאטה, ובאחרת ניתן להם פלסבו. בשתי הבדיקות עלה קצב המאמץ בהדרגה (כל שלוש דקות) עד לשיא היכולות.
החוקרים הסיקו כי תוסף המאטה לפני האימון הגביר את חמצון השומן בזמן המאמץ התת-מרבי (עד 70% מצריכת החמצן המרבית), מה שמעיד על פוטנציאל שריפת שומן במהלך מאמץ גופני ללא פגיעה ביכולת הגופנית. החוקרים הניחו כי ממצאים אלו מעידים על הפוטנציאל הגדול של המאטה להפקת אנרגיה באימונים אירוביים ולירידה במשקל, בכך שהוא מסייע לנצל טוב יותר את חומצות השומן בזמן המאמץ הגופני.
מחקר אחר, שהתפרסם לפני שש שנים במגזין המדעי Proceedings of the Nutrition Society, ביקש לבחון את ההשפעה של תוסף מאטה על ניצול חומצות שומן כמקור אנרגיה בזמן פעילות גופנית מתונה. במחקר השתתפו 11 נשים שביצעו בדיקה ארגומטרית במהלך 30 דקות רכיבה על אופנים ברמת אינטנסיביות מתונה. חלק מהמשתתפות קיבלו כשעתיים לפני תחילת הבדיקה תוסף של 2 גרם מאטה – והשאר קיבלו פלסבו. עבור כל משתתפת נבדקו ערכים של שריפת שומן והוצאה אנרגטית במהלך הפעילות, ותוצאות המחקר הראו כי תוספת המאטה הגדילה באופן מובהק את שריפת השומן בכל נקודת זמן במהלך הפעילות בהשוואת לקבוצת הפלסבו. הבדלים אלו יכולים לבטא השפעה טובה יותר על ניצול חומצות שומן וירידה במשקל בעת שתיית מאטה לפני פעילות אירובית.
קר או חם
העלייה בשריפת השומן לאחר שתיית תה מאטה מתרחשת כנראה בגוף גם ללא פעילות גופנית. מחקר שהתפרסם ב-2018 במגזין המדעי Frontiers in Physiology, ביקש לבחון השפעה של שתיית תה מאטה על נבדקים צעירים שישבו בנחת לאחר ששתו את התה – פעם אחת כשהוא חם, פעם אחרת כשהוא קר. ההשערה הייתה כי תה קר יגרום לעלייה גבוהה יותר בהוצאות האנרגיה מאשר תה חם – בלי לגרום להשפעות שליליות על מערכת הלב וכלי הדם.
במחקר השתתפו 23 צעירים – נשים וגברים – שהתיישבו 30 דקות לפני שתיית התה ונשארו לשבת עוד 90 דקות אחרי ששתו 500 מ"ל של תה מאטה לא ממותק (משך השתייה הוגבל לחמש דקות). תוצאות המחקר הראו כי שתייה של תה מאטה קר, בהשוואה לחם, הובילה לירידה של חמש פעימות בדקה בקצב הלב. היה גם הבדל מובהק בכמות זרימת הדם לעור ובטמפרטורת הידיים ועלייה בשריפת חומצות השומן בעת שתיית התה הקר. לא נמצא הבדל מובהק בתפוקת הלב ולחץ הדם.
מסקנות החוקרים היו ששתיית תה מאטה לא ממותק בטמפרטורה קרה גרמה לגירוי רב יותר של תהליך התרמוגנזה בגוף וחמצון השומן תוך הפחתת העומס על הלב, כפי שהעידה הירידה בדופק.
מוזמנים להסיק מסקנות בעצמכם.
הכותבת היא דיאטנית קלינית ופיזיולוגית M.Sc
