משחקי בריאות - דנה רון ופרופ' איתמר רז - תאי לחץ 2
המוח האנושי הוא משאב אנושי רב עוצמה. בשנים האחרונות, באים לעזרתו בשיקום ובשיפור יכולות, תאי הלחץ.
אלה, מהווים פריצת דרך אמיתית בטיפול בפגיעות מוח. לכן, זימנו דנה רון ופרופ' איתמר רז את פרופסור שי אפרתי, מנהל מרכז "סגול" לרפואה היפרברית של תאי לחץ ומחקר, במרכז הרפואי שמיר אסף הרופא כדי לדבר על אסטרטגיות הטיפול החדשניות שכלי משמעותי זה מציב בידי הרפואה.
כיצד חוסר חמצן מרפא אותנו?
"הטריגר הכי חזק בגוף, שמתחיל לנו את כל תהליכי הריפוי, מה שמוביל בסוף לריפוי רקמה, הוא היפוקסיה או חוסר חמצן", אומר פרופ' אפרתי.
"במקום ליצור לאנשים באמת מצוקה בחוסר חמצן, מכניסים את האנשים לתוך התא, דוחסים את התא באוויר, מעלים את הלחץ שיש לנו וכך, יש יותר מולקולות חמצן בכל יחידת נפח", הוא מסביר ומתכוון לחמצן.
מה אומרת העלאת הלחץ? ככל שיעלה הלחץ, יורגש לחץ באוזניים. זה הכל. "ברמה כזאת כמות החמצן שיש לנו מספיקה לכל הצרכים של הקיום, לא צריך כדוריות דם אדומות". הכדוריות האדומות, כידוע, אחראיות לחמצן, ש-97% ממנו מגיע דרכן.
"אבל אז מתחיל הטריק הגדול, שנראה די שטותי, אך הוא מאוד משמעותי", מפרט פרופ' אפרתי. "אנשים שיושבים בתא מקבלים חמצן במסכה, ובכל 20 דקות אנחנו מבקשים מהם להוריד את המסכה".
בשלב הזה, הגוף חוזר למצב רגיל לכאורה, אך בגלל ההפרשים, חש במחסור בחמצן ותהליך הריפוי מתחיל. מנגנון זה, של עלייה וירידה בחמצן, ידוע מזה שנים כגורם ליצירה חדשה של כלי דם כי זה מפורש על ידי הגוף כחוסר אספקת חמצן.
האזינו לפודקאסט:
מייצרים יותר מיטוכונדריות
בפועל, מה שקורה במצב זה הוא, שהגוף מייצר יותר מיטוכונדריות. מהן המיטוכונדריות? מיטוכונדריה היא איבר שנותן את כל האנרגיה לכל תא בגוף.
במצבים שונים, כמו למשל בירידה בזיכרון, אחת הסיבות היא ירידה דרמטית בכמות המיטוכונדריות ובפעילותן וחוסר סילוק שלהן בזמן. התוצאה הסופית היא יצירה של כלי דם חדשים ובנייה של רקמות בעיקר במוח.
כמה פעמים צריך להיכנס לתא לחץ?
הטיפול צריך להיות טיפול יומי, חמש פעמים בשבוע, כסדרה.
"מטיפול לטיפול כמות תאי הגזע עולים, מה שאנחנו קוראים "מדיאטורים", שגורמים לייצור של כלי דם חדשים. זה כמו פצע ולוקח זמן להירפא. זה לא קורה ביום, ולפצעים שיש לנו במוח, לוקח יותר זמן להירפא", אומר פרופ' אפרתי.
פצעי המוח עליהם מדבר פרופ' אפרתי הן בעצם פגיעות בעקבות חבלות במוח, שבץ מוחי, וירוסים שונים, אפילו כאלה כמו הקורונה, שפוגעים במוח בדרך כזו או אחרת.
פוסט קורונה והמוח
פרופ' אפרתי היה שותף במחקר שנעשה לאחרונה. מחקר זה בדק אוכלוסייה בריאה וצעירה, שחבריה מתחת לגיל 50, שאחרי הקורונה הם השתנו מבחינת מצב הרוח, ביכולת קשב וריכוז ומעידים על עייפות מנטלית קשה.
"לקחנו חבר'ה כאלה, יותר מחצי שנה אחרי הקורונה, שלא חזרו לעצמם, ועשינו להם את הבדיקות המתוחכמות שאנחנו עושים עם MRI תפקודי, זרימות דם במוח, DTI וחילקנו אותם לשתי קבוצות. הייתה קבוצה שקיבלה טיפול והייתה קבוצת בקרה", מספר פרופ' אפרתי.
החוקרים גילו שהקבוצה שקיבלה טיפול בתא לחץ השתפרה משמעותית מבחינת העייפות, מבחינת הקשב, הריכוז, מהירות עיבוד מידע וגם בענייני מצב רוח ושינה. ב-MRI אפילו ראו בניה מחודשת של נוירונים.
אין ספק אם כך, שתאי לחץ מהווים אסטרטגיית טיפול מוכחת בפגיעות ראש ובעתיד יוכלו כנראה לשקם יכולות מוח באופן טוב מטיפולים אחרים.
