השנה הראשונה לחיי התינוק מלווה בחשש הגדול ביותר של כל הורה: תסמונת המוות בעריסה. חרף התקדמות הרפואה, עדיין לא נמצא הגורם לתסמונת הטרגית, ממנה מתים כ-40 תינוקות בישראל מדי שנה. כעת מעדכן ומחדד האיגוד האמריקני לרפואת ילדים את ההנחיות, שהן כיום הדרך היחידה להפחית את הסיכון לתמותת התינוקות.
קראו עוד:
שש שנים עברו מאז פרסום ההנחיות הקודמות של מומחי האיגוד האמריקני לרפואת ילדים, המהווה את הגוף המוביל בעולם בתחום, וזו הזדמנות מצוינת לבדוק מה הן אומרות. מומחי האיגוד מדגישים גם הפעם את ההכרח להשכיב את התינוק לישון על גבו, על מזרן שטוח ולא משופע וללא מצעים רכים. ההנחיות העדכניות מתייחסות גם לחשיבות משך ההנקה ומפרטות איך ומתי יש להשכיב את התינוק על הבטן.
2 צפייה בגלריה
"מותו של תינוק הוא טרגי, קורע לב ולעתים קרובות ניתן למניעה"
"מותו של תינוק הוא טרגי, קורע לב ולעתים קרובות ניתן למניעה"
"מותו של תינוק הוא טרגי, קורע לב ולעתים קרובות ניתן למניעה"
(צילום: shutterstock)
ההנחיות יפורסמו בגיליון הבא של כתב העת לרפואת ילדים Pediatrics, וכוללות גם את העדויות המחקריות שהובילו לכתיבתן. "מותו של תינוק הוא טרגי, קורע לב ולעתים קרובות ניתן למניעה", כתבו המומחים, "תינוקות צריכים תמיד לישון לבד, על הגב, בלי צעצועים, כריות, שמיכות או מצעים אחרים".
המומחים קובעים עוד כי הסיכון לתמותת תינוקות בשנתם גבוה עד פי 67 כאשר התינוק ישן עם אדם נוסף על ספה, כורסה רכה או כרית, ופי עשרה יותר כאשר התינוק שוכב לישון לצד אדם מעשן, משתמש בתרופות הרגעה מרדימות, אלכוהול או סמים אסורים. הסיכון של שינה על אותו משטח עם אדם נוסף גדל גם פי חמישה עד עשרה כאשר גילו של התינוק קטן מארבעה חודשים.

ההמלצות העדכניות למניעת מוות בעריסה

  • על התינוק לישון על משטח מוצק ושטוח שאינו משופע, העומד בתקני בטיחות. על הורים להימנע משימוש ברהיטים ופריטים לשינת תינוקות שאינם מורשים לכך בתקן.
  • מושבי רכב, עגלות, נדנדות, מנשאים ומתלים לתינוקות, אינם מומלצים לשינה שגרתית בבית, במיוחד לתינוקות מתחת לארבעה חודשים.
  • הנקה מפחיתה את הסיכון למוות בעריסה, אולם גם הנקה חלקית, לפחות בחודשיים הראשונים לחיים, נמצאה כמפחיתה משמעותית את הסיכון. האיגוד ממליץ על הנקה של חלב אם עד גיל שישה חודשים, עם המשך הנקה למשך שנה אחת או יותר – באופן בלעדי או בשילוב עם תמ"ל.
  • באיגוד ממליצים להורים לישון באותו חדר עם התינוק, אך לא באותה מיטה, לפחות בששת החודשים הראשונים לחיים.
  • על ההורים להימנע ככל האפשר מחשיפה שלהם ושל התינוק לניקוטין, אלכוהול, מריחואנה וסמים אסורים.
  • על ההורים לוודא שהתינוק מקבל את חיסוני השגרה.
  • שימוש במוצץ נמצא כמפחית סיכון למוות בעריסה.
ההנחיות קובעות עוד כי יש להימנע משימוש במכשירים מסחריים המתיימרים להפחית את הסיכון למוות בעריסה, מאחר שאין ראיות לכך ששימוש במכשירים הללו מפחית את הסיכון. זאת ועוד, השימוש בהם עלול לספק להורה תחושת ביטחון מוטעית ושאננות. באיגוד גם ממליצים שלא להשתמש במוניטור לב נשימה ביתי למניעת מוות בעריסה.
המומחים ממליצים גם להקציב זמן להשכבה על הבטן בזמן ערות בלבד, כדי להקל על התפתחות התינוק ולהפחית את הסיכון להשטחת הגולגולת הרכה שלו. ההשכבה על הבטן צריכה להיעשות תמיד תחת השגחה ולפרקי זמן קצרים כבר לאחר השחרור מבית החולים, ולעלות בהדרגה ל-15 עד 30 דקות של השכבה על הבטן מדי יום, עד גיל שבעה שבועות.
2 צפייה בגלריה
עיטוף? לא נמצא כמפחית את הסיכון
עיטוף? לא נמצא כמפחית את הסיכון
עיטוף? לא נמצא כמפחית את הסיכון
(צילום: shutterstock)
אין ראיות לכך שעטיפת התינוק בשמיכת עיטוף מפחיתה את הסיכון למוות בעריסה. במקרה של עיטוף, יש להניח את התינוק תמיד על הגב. כאשר התינוק מפגין סימנים של ניסיון להתגלגל, לרוב סביב גיל שלושה חודשים ולעתים מוקדם יותר, העיטוף אסור, מכיוון שהוא עלול להגביר את הסיכון של התינוק לחנק.

מחקר חדש: חסר בסמן ביוכימי בתינוקות שמתו

לפני כחודש דיווחו מדענים מאוסטרליה כי מצאו לראשונה מחסור בסמן ביוכימי בגופם של תינוקות שמתו מוות בעריסה, וייתכן שהוא קשור לפגיעה בתפקוד התקין של המוח. המחקר פורסם בכתב העת Lancet journal eBioMedicin.
החוקרים גילו שלתינוקות שמתו מות עריסה היו רמות נמוכות יותר של אנזים בשם Butyrylcholinesterase (BChE), אשר ממלא תפקיד מרכזי במסלול הגירוי של המוח. התופעה, לדעת החוקרים, עשויה להצביע על פגיעה ביכולת התינוק להתעורר או להגיב לסביבה החיצונית כמו התחממות יתר או שמיכה המכסה את פניהם, מה שעלול להוביל לתופעת המוות בעריסה.
גם אם יוכח כי האנזים מעורב במנגנון המוות בעריסה, יעברו שנים עד שניתן יהיה לפתח בדיקות דם המוניות שיאפשרו לבצע את בדיקת האנזים אצל הילודים
עם זאת, בשלב זה בדיקות ל-BChE לא יועילו ככלי לבדיקת יילודים. למרות שלתינוקות שנפטרו ממוות בעריסה היו רמות נמוכות יותר בממוצע, הייתה גם חפיפה רבה בין הקבוצות, כאשר כמחצית מתינוקות אלה נפלו בטווח זהה למחצית מהתינוקות שלא מתו.
על אף הממצאים הדרמטיים, מדובר במחקר ראשוני וקטן היקף. גם אם יוכח כי האנזים אכן מעורב במנגנון המוות בעריסה, יעברו שנים עד שניתן יהיה לפתח בדיקות דם המוניות שיאפשרו לבצע את בדיקת האנזים אצל הילודים. בינתיים, הדרך היחידה למנוע את התופעה היא להקפיד על כללי המניעה המפורטים מעלה.