נשארו מחוץ לרפורמת הקנאביס: "זו פגיעה אמיתית בי ובחולים אחרים"
(צילום: שמוליק דודפור)
"הפוליטיקאים אומרים שפוסט טראומתיים זה הכי חשוב, שצריך לשים את הלוחמים בצה"ל במרכז תשומת הלב. אנחנו רואים פעם אחרי פעם כמה קל לשלוח אותנו לקרב, שנהרוג וניהרג, נפצע וניפצע, אבל לא נותנים שום הקלה לפוסט טראומתיים בתהליך הבירוקרטי של הקנאביס, שהוא בעצמו טריגרי". סרן במיל' ירון אדל, הלום קרב, ממובילי מאבקם של נפגעי הפוסט טראומה, הגיב בזעם בריאיון לאולפן ynet להזנחת אותם נפגעים במהפכת מרשמי הקנאביס שאושרה בכנסת. מטופלים רבים יוכלו לקבל קנאביס במרשם רגיל, ולא באמצעות רישיון כפי שנעשה עד כה. פוסט טראומטיים ומטופלים עם כאב כרוני, דוגמת פיברומיאלגיה - נשארו בחוץ.
עוד בנושא:
תאר לנו את התהליך והמורכבות.
"קפצנו על השלבים המורכבים של להחליט שמשהו לא בסדר אצלי בחיים ושאני צריך התערבות רפואית. יחד עם הפסיכיאטר הבנו שטיפול בקנאביס זה משהו שאני צריך. מהשלב הזה אני צריך להראות למשרד הבריאות שניסיתי תרופות אחרות שהן לא קנאביס לפחות במשך ארבעה חודשים. כלומר, כדי לקבל רישיון לקנאביס מחייבים פוסט טראומתיים לצרוך סמים ממש קשים - כדורים פסיכיאטריים, מעבר לדרישה לעבור טיפול פסיכיאטרי".
4 צפייה בגלריה
ראובן אמיר, עמית אסתר עקווא וירון אדל. נשארו מחוץ לרפורמת הקנאביס
(צילום: רומי ארדן, עצמי)
"השלב השני יהיה למצוא תור לרופא פסיכיאטר שמומחה בקנאביס להנפקת הרישיון. יש 100 כאלה בישראל. מרגע שהרופא הגיש את הרישיון למשרד הבריאות אז יש עוד תהליך וצריך לחכות כמה זמן עד שמקבלים את הרישיון. רק כשמגיע הרישיון אנחנו יכולים להתחיל להשתמש בקנאביס. זה תהליך שכל אחד מהשלבים שלו הוא טריגרי ומאוד קשה לניהול. לא סתם הרבה פוסט טראומתיים נמנעים מקנאביס. הם נמנעים מכל הסיפור הזה בגלל התהליך.
יחד עם זאת הוא אומר: "אני גם קצת מבין את הממשלה בזה שהיא החליטה לא להכניס את הפוסט טראומתיים. יש מיליון פוסט טראומתיים בישראל - זו כמות מטורפת. אחד מכל עשרה ישראלים הוא פוסט טראומתי, אז אם מקילים על הבירוקרטיה לפוסט טראומתיים, המשמעות היא שלמעשה אנחנו עושים לגליזציה לקנאביס".
"לא לחיות בתוך כאב גדול"
יש לא מעט אנשים שסובלים ממנה, אבל פיברומיאלגיה עדיין לא ממש מוכרת. זאת מחלת כאב בעצם.
"נכון, זאת מחלת כאבים תחושתיים בכל הגוף שמשפיעה מאוד על החיים. לצערי היא ממש שקופה ואנשים לא מבינים עד שאתה מספר".
4 צפייה בגלריה
"כדי לקבל רישיון לקנאביס מחייבים פוסט טראומתיים לצרוך סמים ממש קשים"
(צילום: shutterstock)
את בעצמך צורכת קנביס?
"כן, ברישיון. אם ירון אמר שהוא נדרש לתהליך של ארבעה חודשים של תרופות פסיכיאטריות קשות - אנחנו צריכים לפחות שנה של צריכת אופיאטים ותרופות נרקוטיות, שגורמות לנזקים משניים בגוף, להתמכרות ולתופעות לוואי קשות".
שבארה"ב הבינו מזמן שהן הרבה יותר חמורות ומסכנות את הבריאות.
"בדיוק. גם להיות מטופלים של מרפאות כאב שמזריקות המון מהון חומרים וכמובן למצוא רופא שדעתו האישית שקנביס עוזר, זו אפילו לא דעתו המקצועית. לקח לי שלוש שנים של מלחמה לקבל קנאביס רפואי".
והיום, כשאת לוקחת קנאביס, כמה זה עוזר יותר לעומת תרופות נרקוטיות?
"מלבד הורדת הכאב, הקנאביס גם הוכח במחקרים כאנטי דלקתי. זה לא מעלים את הכאב, אלא מוריד אותו לרמה שמאפשרת לי לנהל חיים כמה שיותר נורמטיביים ונורמליים, ולא לחיות בתוך הכאב הגדול הזה. קנאביס הוא בעצם התרופה היחידה שעוזרת לחולי פיברומיאלגיה וזה שהיא לא נכנסה להתוויה - זה גזר דין קשה בשבילנו. אנחנו רוצים לעבוד, אנחנו רוצים ללמוד ולהתפתח ולחיות. ואנחנו נאלצים לחיות עם תרופות קשות במקום עם משהו שבאמת עוזר ומטפל בנו".
"אין רופאים שיחדשו לי את הרישיון"
על הקושי לקבל את הרישיון לקנאביס מספר ראובן אמיר (72) תושב ראשון לציון, חולה פיברומיאלגיה, שתוקף רישיון הקנאביס שלו יפוג בסוף השנה. "לא הצלחתי לאתר במכבי, שבה אני חבר, רופא שמוכן לחדש רישיון. כשפניתי לפניות הציבור של הקופה, ענו לי שהאחריות מוטלת על משרד הבריאות, באמצעות האתר לקנאביס רפואי וגם שרופאים רבים הפסיקו לפעול בתחום בגלל שינוי בהנחיות של משרד הבריאות. כלומר מפנים את החולים לפתרונות דרך מאכערים.
"זה עצוב שדווקא המחלה הזו, שכבר בשם שלה מופיע המילה כאב - דאבת השרירים - דווקא היא לא נכנסה לרפורמה".
