בשיתוף חברת יאנסן
גיא תבורי (37), נשוי ואב לשניים, עובד סוציאלי בהכשרתו, חלה בסרטן דם מסוג הודג'קין לימפומה ומחלתו נשנתה פעמיים. שלוש פעמים הוא התמודד עם כימותרפיה, השתלת מח עצם עצמית והשתלת מח עצם מתורם.
היום הוא עובד במרפאת מחלימים במכון ההמטולוגי באיכילוב, ומשמש כיו"ר עמותת חלי"ל האור. בנוסף, הוא מרצה בבית ספר לרפואה בעברית ובתל אביב, ובכמה בתי ספר לסיעוד. בפודקאסט גיא מדבר על מסע המטופל, על ההתמודדות הרגשית עם סרטן, ואיך הפך את הידע והניסיון האישי שלו לשליחות שבוערת בו. האזינו:
תבורי: "המסע מתחיל בשלב הטרום האבחון, עובר דרך רגע האבחון והבשורה, הטיפולים, ההתמודדות וההחלמה. לפני האבחון, יש ממצא או תסמין לא רגיל. ויש צורך בבירור, שאורך ימים בודדים עד שנים, למשל במחלות נדירות".
"רגע האבחון והבשורה קשים בדרך כלל, כי המילה סרטן מיד מתקשרת למוות. על פני השטח צפים כל הפחדים, לא משנה אם זה סרטן קל, או סרטן מורכב יותר. גם לא משנים סיכויי ההחלמה ועד כמה הפרוגנוזה קלה או קשה. חווית 'הרצפה שנשמטת' תמיד מתרחשת ומפחידה, עבור החולה".
תבורי מתייחס לתסמונת "העלייה לרגל סביב האבחון" ומסביר: "יש את הרחמים, המבטים, הדאגה. כחולי סרטן אנחנו מחזיקים את מצב הרוח של כל הסביבה וה מטען אדיר לסחוב על הכתפיים. על אף הסביבה שמקיפה, יש בדידות רבה בתקופת הטיפולים וגם אחרי".
על האתגרים שמופיעים אחרי ההחלמה הוא מספר: "התקופה שאחרי ההחלמה, נראית לסביבה, כאילו הכל שב לקדמותו. יש פער בציפיות גדול מאוד בין הסביבה למחלים. הסביבה 'מורידה את האלונקה ויאללה סע תמשיך'. אבל כשמדובר בסרטן זה לא אותו בנאדם, והוא לא יכול לחזור לאותו המקום".
בשיתוף חברת יאנסן
