ארגון הבריאות העולמי פרסם לפני מספר שנים חזון אוטופי - המלצות ויעדים להפחתת מספר החולים בהפטיטיס C והפחתת מספר הנדבקים החדשים עד 2030. שנת היעד נמצאת מעבר לפינה, אבל הגשמת החזון עדיין רחוקה.
זה לא שמדובר בתוכנית בלתי אפשרית. נהפוך הוא. בגזרת הפיתוחים הרפואיים והתרופתיים, הטיפול בהפטיטיס C עבר תמורות שהביאו איתן תפנית דרמטית, ותקווה גדולה לשרש את המחלה הזו בעתיד הלא-רחוק מכלל המחלות הזיהומיות הפוגעות בכבד.
הפטיטיס C – מחלה שאפשר להירפא ממנה
הודות לתרופות חדשות, שהופיעו לפני כעשור, הפטיטיס C הפכה ממחלה שעלולה לסכן חיים, לכזו שניתן להירפא ממנה. בתחילה, נעשה שימוש בתרופות החדשות במבוגרים בלבד, וזה מספר שנים הן מאושרות בארץ ובעולם, מגיל שלוש ומעלה.
מדובר בתרופות בטוחות מאוד, הניתנות דרך הפה פעם ביום, לפרק זמן של 12-8 שבועות בלבד. התרופות נחשבות ליעילות מאוד, עם שיעור ריפוי של 95%. בנוסף, אין כיום חשיבות לתת הסוג של הפטיטיס C כי התרופות יעילות באותה המידה לכל הגנוטיפים הקיימים.
בעת שהותי בארצות הברית, כמנהל היחידה למחלות כבד ילדים בבית החולים Mount Sinai שבניו יורק, השתתפתי, כחוקר, בכל הניסויים הקליניים של אחת החברות המובילות שפיתחה את התרופות הללו. קודם לכן , טיפלתי בילדים בתרופות שהיו ניתנות בזריקה ולתקופות של עד שנה עם תוצאות ריפוי הנמוכות בעשרות אחוזים ותופעות לוואי רבות. ההבדל הוא תהומי. מהפכה של ממש. אז מדוע ישנם עדיין מקרי הדבקה של הפטיטיס C בעולם? התשובה (והפתרון) הרבה יותר פשוטה מכפי שנדמה לכם.
זיהוי הנגיף נעשה לפני כ-40 שנה. בדיקה שגרתית במנות דם הפכה למקובלת בעולם מספר שנים לאחר מכן, ב-1992. מכיוון שההעברה מחולה לחולה נעשית בדרך כלל במגע בין דם החולה לדם הבריא, כיום מתן מוצרי דם אינו מהווה יותר גורם משמעותי להידבקות במחלה, אלא רק שימוש במחטים מזוהמות בקרב משתמשי סמים, קעקועים שנעשים במחטים לא סטריליות, והדבקה מהאם לתינוק בזמן הלידה המתרחשת בחמישה אחוזים בתינוקות שנולדים לאימהות הנושאות את הווירוס בדמן.
שכיחות המחלה בישראל היא כ-0.5%, אך בין יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר השכיחות גבוהה יותר, ייתכן כתוצאה משימוש בעבר במזרקים ובמכשירים רפואיים שלא עברו סטריליזציה.
מחלה שקטה, חולים סמויים
אחת הבעיות בזיהוי החולים במחלה נובעת מכך שבמשך שנים רבות לאחר ההדבקה, אין כל תלונות או סימנים בבדיקה גופנית. המחלה מתקדמת באופן סמוי ושקט, אולם הפגיעה בכבד עלולה להתקדם ולגרום לשחמת הכבד (הצטלקויות קשות), לאי-ספיקת כבד כרונית ולצורך בהשתלת כבד (בדרך כלל במבוגרים), ולסרטן הכבד.
בדיקת דם פשוטה לנוגדנים לווירוס, ובהמשך לנוכחותו (בשיטת PCT), עשויה לזהות את החולים. טיפול בהם, באמצעות התרופות המצוינות שפותחו בשנים האחרונות, ימנע, אם יינתן מוקדם, את הסיבוכים.
"בישראל של 2024, עדיין נולדים, מדי שנה, כ-50 תינוקות נשאי הפטיטיס C לאימהות שלא ידעו שהן חולות. בדיקת דם פשוטה שתתווסף לבדיקות הסקר הנרחבות שמומלצות לנשים המתכננות להרות, יכולה להבטיח את שלומם של היילודים הללו"
קריאת השכמה - גם לרופאים
האמריקנים לא לוקחים סיכונים. בארצות הברית, האיגוד למחלות כבד ממליץ כבר שנתיים, מאז 2022, על בדיקה להפטיטיס C לפחות פעם בחיים לכל אדם מעל גיל 18, גם אם אינו משתייך לקבוצת סיכון. במקרים שבהם יש גורמי סיכון שונים, ההמלצה תקפה גם לילדים מתחת לגיל זה.
בנוסף, עקב המעבר האפשרי של הווירוס מהאם לתינוק הנולד, יש הנחיה לבדוק כל אישה המתכננת היריון או כל אישה עם תחילת ההיריון ולפני כל היריון, לגילוי נשאות למחלה זו .
פרופ' רונן ארנוןצילום: הקריה הרפואית רמב"םעולם הרפואה עדיין לא מצא את הדרך לטפל בנשים הרות בתרופות הללו, אך קיימים מחקרים עם תוצאות מעודדות בנושא. גם את העברת הווירוס מהאם לתינוק בזמן הלידה, כפי שנעשה למשל בנשאות HIV, עדיין לא ניתן למנוע, אך בהחלט אפשר לטפל באם בתרופות היעילות, טרם תחילת ההיריון או מיד לאחר הלידה, כדי למנוע הדבקה בתינוקות הבאים, וכן – בילדים עצמם.
בישראל של 2024, עדיין נולדים, מדי שנה, כ-50 תינוקות נשאי הפטיטיס C לאימהות שלא ידעו שהן חולות. בדיקת דם פשוטה שתתווסף לבדיקות הסקר הנרחבות שמומלצות לנשים המתכננות להרות, יכולה להבטיח את שלומם של היילודים הללו, או את אלו שיבואו בהיריונות העתידיים.
בשונה מהמודל האמריקני, בישראל אין עדיין הנחיות של משרד הבריאות המשקפות את ההמלצות שציינתי, אם כי לפני אוקטובר האחרון נערך דיון בוועדה המייעצת למשרד הבריאות בנושא ובו הצגתי בפירוט את ההמלצות האמריקניות ואת המלצותיי לעדכון ההנחיות בישראל.
כדי להבטיח זיהוי מוקדם וטיפול יעיל בילדים עם הפטיטיס C, יש צורך במאמץ משולב של אנשי מקצוע שונים בתחום הבריאות. עלינו לדבוק בבדיקות סקר לנשים לפני ובזמן ההיריון ולפתח מנגנון שבו רופאי ילדים, רופאי כבד למבוגרים, גסטרואנטרולוגים לילדים ומומחים בכבד ילדים, יפעלו יחד. שיתוף פעולה כזה יאפשר לנו לאתר את החולים בזמן, לספק טיפול מתאים ולמנוע סיבוכים עתידיים. בנוסף, נפעל לאתר את החולים בקרב בני המשפחה הגרעינית.
בשנה האחרונה התחלנו בהסברה לרופאי הנשים, רופאי הילדים, הפגים, ושוחחנו עם רופאי כבד מבוגרים ברמב"ם ובבתי חולים אחרים בצפון כדי להגביר את המודעות ואת הידע, במיוחד בנושא ההעברה מהאם ליילוד.
יום המודעות למחלות כבד זיהומיות, שצוין לאחרונה, הוא הזדמנות לחגוג את השינוי ואת התקווה שמביאים המדע והרפואה בתחום זה, אך גם משמש כקריאת השכמה לאחריותנו כרופאים לשתף את האוכלוסייה ואת הצוותים הרפואיים בהתקדמות העצומה, ולשרש יחדיו את המחלה הזו מהעולם. זוכרים את החזון ההוא? אנחנו במרחק פסיעה מלהפוך אותו למציאות.
הכותב הוא אחראי תחום כבד בילדים, מכון גסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, רמב"ם
