שליש מבני הנוער בישראל (31%) סובלים מעודף משקל ומהשמנה, 12.8% סובלים מהשמנת יתר והתחזית לעתיד עגומה - שיעור זה צפוי לעלות ל-17% ב-2030. כך עולה מנתוני משרד הבריאות שהוצגו היום (ד') בדיון משותף שקיימו ועדות הבריאות והחינוך על מניעת השמנה וסוכרת בקרב ילדים ובני נוער. הדיון התקיים לקראת יום המודעות לסוכרת שיצוין מחר. צפו בחלק ממנו:
הדיון בנושא השמנת ילדים ובני נוער חשף נתונים מדאיגים
במהלך הדיון הציגו אנשי המקצוע נתונים מדאיגים על ממדי השמנה וסוכרת בקרב ילדים בישראל, וציינו כי התקציב למניעת התופעה אינו מספק. הוועדות הציעו כמה פתרונות, בהם פיתוח תוכניות חינוכיות, איסור פרסום מזון לא-בריא, הנגשת אפליקציות כושר לילדים, ושילוב בני נוער בגיבוש התפריט הבית ספרי.
שר הבריאות, אוריאל בוסו, הצהיר כי משרדו מחויב לנושא, אך ציין כי למרות תקציב ההסברה המוגבל, הנושא מהווה עבורו "חירום". השר ציין את הצעדים שהמשרד נוקט בהם, כולל רגולציה על תעשיית המזון, מניעת פרסום מזון לא-בריא, סידור מרכולים בצורה בריאה, ושימוש במדבקות אדומות לסימון מוצרים לא בריאים. הוא התחמק, כצפוי, בכל הנוגע להטלת מס על משקאות ממותקים: "כשמדברים על מס, והכסף לא הולך למניעת התופעה, מפספסים את מה שרוצים". נזכיר שהמפלגות החרדיות דחפו לביטול מס הסוכר על המשקאות הממותקים, בניגוד גמור לדעת אנשי המקצוע.
4 צפייה בגלריה
מהנתונים שהוצגו בוועדה: 40% מהחברה הערבית והחרדית אינם יכולים לממן מזון בריא
(צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)
שיעור ההשמנה אצל ילדים ובני נוער בחברה הערבית עולה על זה של יהודים, בעיקר בגיל ההתבגרות. 38% מתלמידי כיתה ז' הערבים סובלים מהשמנה ומעודף משקל, לעומת 28% מבני גילם היהודים. בדומה, שיעור ההשמנה ועודף המשקל אצל הבנות הערביות באותה שכבת גיל עומד על 35% לעומת 27% אצל בנות גילן היהודיות. כמו כן מתברר כי לכ-30% מהחרדים ול-60% מהערבים אין יכולת לממן מזון בריא.
רוב הילדים ובני הנוער בישראל אינם מבצעים פעילות גופנית בהתאם להמלצות הבינלאומיות. רק כ-3% דיווחו על פעילות גופנית יום-יומית בהיקף של שעה או יותר. רק 55% מהילדים ומבני הנוער ציינו שהם משתתפים ב-45-30 דקות בשיעורי חינוך גופני בבית הספר. רק אחד מכל חמישה עוסק בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים לפחות ארבע פעמים בשבוע ולפחות שעתיים בשבוע.
ההוצאות הישירות והעקיפות של השמנה בכלל הציבור עומדות על 20 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-1.4% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). סקר משרד הבריאות מתחילת המלחמה שדגם אלף ישראלים העלה ממצאים מדאיגים: שליש דיווחו על עלייה במשקל, 38% מהתושבים שפונו עלו במשקל. יותר מ-42% מהישראלים דיווחו על ירידה באיכות התזונה: יותר שתייה מתוקה, חטיפים וממתקים.
מנהלת אגף תזונה במשרד הבריאות, ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, התייחסה להשלכות הכלכליות של בעיית ההשמנה, וציינה כי הטיפול במחלות הנלוות להשמנה עולה כ-70-60 מיליארד שקל בשנה, כשסך ההוצאות הישירות והעקיפות על עודף משקל בישראל עומד על כ-20 מיליארד שקל בשנה. היא הציגה את מטרות התוכנית הלאומית למניעת השמנה וסוכרת בילדים והוריהם למשך חמש השנים הקרובות: העלאת המודעות לבעיה, פיתוח הרגלים בריאים בגיל הרך, הנגשת תזונה בריאה לילדים ולמשפחותיהם, והקטנת התחלואה באמצעות הנגשת תרופות.
4 צפייה בגלריה
שר הבריאות על הצעת הטלת מס על משקאות ממותקים: "אם הכסף לא הולך למניעת התופעה, מפספסים את מה שרוצים"
(נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)
נציגת משרד החינוך, אפרת לאופר, הציגה את תוכניות המשרד להטמעת חינוך לבריאות במוסדות החינוך, תוך שילוב של ידע, ערכים ומיומנויות. לאופר ציינה כי עד כה הצטרפו 2,018 בתי ספר לתוכנית "בוחרים בריא", מתוך 4,900 בתי ספר, ושהם מקבלים ליווי ותוכניות העשרה. היא הוסיפה כי יש חשיבות להציג את נושא הבריאות בצורה חיובית, תוך הדגשה של השפעתה על הישגים לימודיים ומצב חברתי, ולא רק ממקום של איסור. לאופר ציינה כי בשנה שעברה הושקעו 10 מיליון שקל בתוכנית המשותפת של משרדי החינוך והבריאות, אך בשנה הנוכחית קוצץ התקציב בשל המלחמה.
יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יוני משריקי, ציין כי מדינת ישראל לא מחנכת מספיק לבריאות. "כשילד יושב בבית מול מסך עם פופקורן, לא תמיד ההורה מפקח לידו", אמר. "הילד צריך לקבל כלים בבית הספר". הוא טוען כי מדובר בהשקעה זעומה שמניבה תועלת רבה בעתיד, ומפנה אצבע מאשימה כלפי הרשויות על חוסר ההשקעה בנושאים אלו.
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יוסף טייב, הזכיר כי בדיון הקודם בנושא, בפברואר 2023, הציג משרד הבריאות תוכנית למזון בריא המופעלת במעט בתי ספר ובמעט רשויות מקומיות. היו"ר טייב ציין את התקנות החסרות ליישום חוק הפיקוח על איכות המזון במוסדות החינוך ודיבר על הצורך להחיל פיקוח גם במעונות יום לפעוטות.
יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, פרופ' איתמר רז, ציין כי ילדים בישראל מכניסים לגופם 30 כפיות סוכר ביום, ואילו הכמות המומלצת עומדת על שש כפיות בלבד. "פשטנו את הרגל. למדינת ישראל אין כסף לבריאות", אמר. "עם הכסף של כל התוכניות שהציגו פה, אפשר היה לבנות מודלים, אבל זה לא ימנע את ההשמנה. היום בטיקטוק, ילד רואה שבטן מתנועעת זה נחמד, ואומרים שלאכול ארטיק זה חשוב, כי המשפיענים מקבלים כסף על זה".
עוד עלה בוועדה כי בארבע קופות החולים נעשה מבחן תמיכה לטיפול ומניעת השמנה בשנת 2024, ונמצא גידול של 28% במספר הילדים עם השמנה שטופלו על ידי מנהל מקרה (תזונאי - בעל רישיון ממשרד הבריאות בישראל). עוד נמצא כי השנה נרשם גידול של 48% במספר הטיפולים בצוות רב מקצועי במרפאות השמנה לילדים.
ח"כ סימון דוידסון: "ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם לקטיעת איברים לחולי סוכרת, ומול זה אנחנו האחרונים ב-OECD בהשקעה בספורט. בנושא הזה אנחנו עולם שלישי ממש. ביותר מ-50% מבתי הספר אין אולם ספורט"
ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד), בעברו מחנך ומורה לחינוך גופני, קרא לתגבר את הפעילות הגופנית בקרב תלמידים: "ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם לקטיעת איברים לחולי סוכרת, ומול זה אנחנו האחרונים ב-OECD בהשקעה בספורט. בנושא הזה אנחנו עולם שלישי ממש. ביותר מ-50% מבתי הספר אין אולם ספורט".
פרופ' רונית אנדוולט, חוקרת בריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, הציעה כי יש להגביל את פרסום המזון הלא בריא לילדים, בדומה להגבלות על פרסום עישון. נציגת המועצה לשלום הילד הציעה לשלב תלמידים בגיבוש תפריט המזון הנמכר בבתי ספר.
בסיכום הדיון, קראו הוועדות לקדם בדחיפות את הקמת גוף לאומי למניעת השמנה בקרב ילדים ובני נוער, שיכלול נציגי משרדי ממשלה, חברה אזרחית, רשויות מקומיות וארגוני הורים.
