מיליוני אוהדי כדורגל ליוו ביום ראשון השבוע את אחד הרגעים המרגשים שירשמו ביורו 2024 – הגול שהבקיע הכדורגלן הדני, כריסטיאן אריקסן (32), במשחק מול סלובניה. ההישג שנקבע כבר בדקה ה-17 למחצית הראשונה, הגיע 1,100 ימים אחרי הדרמה שאירעה על כר הדשא של יורו 2021, אז השחקן הצעיר התמוטט במהלך משחק מול פינלנד.
חברו לקבוצה והקפטן של הנבחרת דאז, סיימון קיאר, קיבל קרדיט על תגובתו המהירה, לאחר שהציב אותו בעמדת ההתאוששות. סיוע רפואי דחוף הגיע מיד, והחייאה לב-ריאה, כמו גם דפיברילציה, בוצעו במגרש עוד לפני שאריקסן הורד ממנו על אלונקה והמשחק הופסק. כשעה לאחר התקרית, אישרו מבית החולים Rigshospitalet שבקופנהגן, דנמרק, כי מצבו של אריקסן יוצב והוא ער. המשחק נמשך מאוחר יותר באותו ערב, ולמרות שהסתיים בניצחון 1-0 לפינלנד, אריקסן נבחר על ידי אופ"א לאיש המשחק.
בעקבות דום הלב שחווה, כך התברר, הושתל בגופו של אריקסן מכשיר דפיברילטור (ICD). המכשיר, שמאפשר לספורטאים להמשיך לעסוק בספורט למרות הרקע הרפואי, היה עילה לסיום החוזה באותה העונה בין השחקן לקבוצת אינטר מילאנו, שחוקיה אוסרים על שחקנים מושתלי מכשירי ICD לשחק בה. אריקסן חזר לכדורגל הבינלאומי ב-26 במרץ 2022, כשהגיע במחצית בהפסד 4:2 מול הולנד, וכבש שער שתי דקות לאחר כניסתו למשחק. השחקן אף נכלל בסגל נבחרת דנמרק למונדיאל 2022, ושיחק בכל דקה שבה קבוצתו הופיעה, כשהיא סיימה בתחתית בית ד'. צפו בפרופ' סלימאן מסביר על ההליך שעבר הכדורגלן הדני:
פרופ' מחמוד סלימאן מסביר על קוצב לב
(קרדיט: דוברות רמב"ם)
אותו לב, שתי בעיות שונות
אנו חושבים על התקפי לב כמשהו שקורה לאנשים מבוגרים, שאולי מנהלים אורח חיים בישיבה, אוכלים תזונה עשירה בשומנים רוויים או מעשנים. קריסתו של ספורטאי בן פחות מ-30, מעוררת הרבה שאלות ותהיות וכאן צריך לעמוד על ההבדל בין דום לב להתקף לב. השניים שונים בתכלית זה מזה: בדום לב, הלב מפסיק להזרים דם לאיברי הגוף, מה שמונע את זרימת החמצן למוח, וגורם לקריסה פתאומית. לעומת זאת, בהתקף לב, זרימת הדם ללב היא שנעצרת, לרוב בגלל קריש באחד העורקים הכליליים.
בניגוד להתקף לב, דום לב אינו קשור בדרך כלל לאורח החיים, אלא נגרם ממום לב. הסיבה השכיחה ביותר לדום לב בקרב ספורטאים היא עיבוי שריר הלב (קרדיומיופתיה הפרטרופית - HCM), דבר שעלול לגרום להפרעה בקצב הלב, ועלול להוביל לדום לב. הסיבה לזה בדרך כלל מקורה בפגם מולד או גנטיקה.
סיבה נוספת לדום לב בקרב ספורטאים, שנפוצה יותר באירופה, גם היא מולדת, נקראת בעגה המקצועית קרדיומיופתיה ארתמית של חדר ימין (ARVD), כלומר מצב שבו מבנה הלב ו/או תפקודו אינם תקינים. אלה שתי הסיבות העיקריות לדום לב בקרב ספורטאים. לכן חשוב לבצע בדיקות סקר לכל הספורטאים, כולל בדיקת אקוקרדיוגרפיה. סיבה נוספת יכולה להיות דלקת שריר הלב, שנגרמת לרוב על ידי זיהום ויראלי.
ההתמוטטות של אריקסן התרחשה במהלך מגפת הקורונה והועלו השערות שייתכן שהאירוע היה קשור לנגיף שתקף אוכלוסיות רבות מסביב לעולם באותה העת. אריקסן עבר בדיקות מקיפות ולא נמצאה סיבה לאירוע הדרמטי. מקרים אלה הן בדרך כלל בגלל בעיה בתאי הלב שלא נתן לאבחון בבדיקות הקיימות היום.
לחזור או לא לחזור. זאת השאלה
הטיפול היעיל ביותר לאחר דום לב הוא השתלת דפיברילטור (ICD) שאמור לזהות הפרעות קצב מסכנות חיים ולטפל בהן על ידי מתן מכת חשמל. טיפול זה נחשב ליעיל מאוד. גם כיום, קיים ויכוח בקרב הקהילה הרפואית אם לאשר לספורטאי לחזור לפעילות ספורטיבית מלאה לאחר שהושתל בגופו מכשיר ICD.
פרופ' מחמוד סלימאןצילום: דוברות רמב"םרוב המומחים העוסקים בזיהוי וטיפול הפרעות קצב מולדות נוטים לאשר חזרה לספורט תחרותי לאחר השתלת ICD, כיוון שמכשיר זה מקנה למי שנושא אותו הגנה מפני דום לב. הבעיה העיקרית היא החשש מקבלת מכה או היווצרות טראומה למכשיר עצמו או לאחר ממרכיביו בזמן המשחק. יש גם חשש שעקב תנאי המשחק, הלב ישדר מצוקה שתתפרש כדום לב והקוצב יכנס לפעולה.
הנסיבות מאוד תלויות בסוג הספורט ובמידת האלימות בו. אולם, אין ספק שהצלחותיו החוזרות ונשנות של השחקן הדני על הדשא, הן דוגמה לאופן שבו אפשר להתמודד עם המצב הרפואי המאתגר בהצלחה.
הכותב הוא מנהל יחידת אלקטרופיזיולוגיה (הפרעות קצב וקוצבים), במחלקה הקרדיולוגית ברמב"ם
