בחסות אסטרהזניקה
לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL) נחשבת למחלה סרטנית שכיחה בעולם המערבי. מדובר במחלה של תאי הדם הלבנים מסוג לימפוציטים שתפקידם להגן על הגוף מפני זיהומים. CLL היא לוקמיה נפוצה בעיקר בקרב מבוגרים והשכיחות שלה עומדת על ארבעה עד חמישה מקרים בשנה מתוך 100,000 איש. בישראל מאובחנים כ-550 חולים חדשים בכל שנה, מרביתם מעל גיל 60. המחלה אינה פוגעת בילדים.
CLL מתאפיינת בהצטברות לא מבוקרת של תאי לימפוציטים שאינם תקינים מסוג B במח העצם, בקשריות הלימפה ובטחול. ברוב המקרים המחלה מתגלה באופן מקרי, במסגרת בדיקת דם שגרתית. בבדיקה יופיעו ערכים גבוהים של הלימפוציטים גם כשהמטופל אינו סובל מתסמינים ואין לו תלונות בכלל.
ד"ר אנה גורביץ, רופאה בכירה במחלקה ההמטולוגית במרכז הרפואי סורוקה מסבירה שלפעמים בבדיקה גופנית ניתן לראות ביטויים נוספים של המחלה כמו הגדלת בלוטות לימפה, טחול וכבד מוגדלים; ירידה בספירות הדם כמו אנמיה וטרומבוציטופניה (ירידה במספר הטסיות בדם). "כדי לבצע אבחנה אין צורך בביופסיה מח עצם. ניתן להגיע לאבחנה בעזרת בדיקת דם פשוטה, שנקראת 'איפיון אימונולוגי של תאי B' - (עונה לשם immunophenotyping. זו בדיקה שמזהה חלבונים ספציפיים על פני התאים הלימפוציטים".
אז יש אחוז גבוה של גילוי מוקדם?
"בהחלט. חשוב לציין שלפעמים אנחנו מאבחנים מצב שנקרא 'לימפוציטוזיס חד שבטי'. מדובר במצב שאינו סרטני שדורש מעקב תקופתי בלבד. חלק גדול מהאנשים שאובחנו עם לימפוציטוזיס חד שבטי לא יפתחו CLL לעולם".
באיזה מקרים צריך טיפול?
"בניגוד להרבה מחלות סרטניות, CLL היא מחלה כרונית שמתפתחת לאט. במרבית המקרים המחלה מתנהגת בצורה לא אגרסיבית. רוב המטופלים אפילו לא נזקקים לטיפול בעת האבחנה, וכשליש מהם לא יזדקקו לטיפול כלל", מסבירה ד"ר גורביץ.
מתי בכל זאת כדאי להתחיל טיפול?
"ההחלטה על התחלת הטיפול מתקבלת כאשר יש מסה גדולה של תאי B פתולוגיים שפוגעים בתפקוד של מח עצם וגורמים לאנמיה וטרומבוציטופניה", מסבירה ד"ר גורביץ. ", או לחילופין כשמזהים הגדלה משמעותית של בלוטות לימפה והטחול, וכשיש תסמינים כמו הזעות לילה, חום, ירידה במשקל. בשלב הזה נמליץ למטופל לא להסתפק רק במעקב אלא להתחיל טיפול במחלה".
קבוצות הטיפולים החדשות
עד לפני 15 שנים CLL נחשבה למחלה עם מיעוט אפשרויות טיפוליות וללא פריצות דרך משמעותיות, אולם מאז חלה התקדמות גדולה וכיום ארסנל הטיפולים הוא רחב ומקיף. למעשה, לפני כעשור, לאחר מחקר מעמיק של מנגנוני המחלה, התפתחו תרופות ביולוגיות חדשות שהובילו למהפכה של ממש.
על פי ד"ר גורביץ', במהלך העשור האחרון, הנוף הטיפולי של לוקמיה לימפוציטית כרונית השתנה באופן דרמטי. "אם בעבר רוב הטיפול היה באמצעות מכימותרפיה, הרי שכיום אנחנו כמעט ולא עושים בה שימוש. רוב החולים מטופלים באמצעות תרופות מכוונות מטרה (תרופות ביולוגיות). תרופות אלו מעכבות חלבונים ספציפיים בתאים הסרטניים".
"היום יש שתי קבוצות טיפול עיקריות ב-CLL", מסבירה ד"ר גורביץ. "קבוצה ראשונה נקראת מעכבי 2BCL והקבוצה השנייה נקראת מעכבי BTK".
מעכבי BCL2 אלו טיפולים שפועלים להחזיר מנגנון שקיים בכל תא תקין – היכולת להשמיד את עצמו. בחולים עם CLL ניתן לחדש את המנגנון הזה באמצעות הטיפול וככה להשמיד את התאים הממאירים מבלי צורך להשתמש בכימותרפיה.
התרופה מקבוצת מעכבי BCL2 איננה ניתנת כתרופה יחידה ויש צורך לשלב אותה עם תרופות ביולוגיות אחרות כגון נוגדנים מונוקלונליים הניתנים בעירוי בבית החולים או מעכבי BTK.
מעכבי BTK אלו טיפולים שמעכבים חלבונים שמעודדים את צמיחה וגדילה של התאים הסרטניים. למעשה, התרופות בקבוצת הטיפולים הזו מעכבות את החלבון שמאיץ את השגשוג של תאי ה- B, מגביר את ההישרדות של התאים ומאפשר להם להמשיך ולהתקיים. הטיפול יכול לעצור את המחלה ולגרום להפוגה (רמסיה). "קבוצת טיפולים זו נמצאת בשימוש נרחב בארץ ובעולם. הטיפולים ניתנים בכדורים ולטווח ארוך, בדומה לכל טיפול למחלה כרונית אחרת שאינה ממארת".
מה מידת היעילות של תרופות אלה?
"אנחנו מדברים על תרופות מאד יעילות. יש לא מעט מחקרי שבדקו את היעילות והבטיחות של מעכבי BTK. מחקרים אלו הראו ששיעורי ההישרדות של החולים ללא התקדמות מחלה – גם אלו המשתייכים לקבוצת סיכון – היו משמעותיים אפילו לאחר מספר שנים מאז תחילת הטיפול.
מבחינת תופעות לוואי, תרופות אלו עשויות לגרום לתופעות לבביות כגון פרפור פרוזדורים יתר לחץ דם ונטייה לדימום. תופעות לוואי נוספות שקשורות במעכבים אלו הינן שלשולים וכאבי פרקים.
קיימים שני דורות של BTK בשימוש כיום, שהינם בעלי יעילות דומה אך סבילות שונה. הדור השני פותח כך שיהיה יותר סלקטיבי לאתר המטרה, ובכך שיפר את פרופיל הבטיחות כך שגם אנשים מבוגרים, להם ריבוי מחלות כרוניות, ובכללן מחלת לב איסכמית, יכולים לקבל טיפולים אלו.
רפואה מותאמת אישית
בזכות התקדמות הטיפולים וריבוי האפשרויות הטיפוליות, ניתן כיום להתאים את טיפול מיטבי לכל מטופל. הטיפולים הביולוגים מאפשרים לכל מטופל לקבל טיפול מותאם אישית שנכון עבורו.
אז איך בוחרים את הטיפול המתאים?
בחירת הטיפול נעשית על פי מאפייני המחלה והחולה – רפואה מותאמת אישית. על בחירת הטיפול משפיעים פרמטרים כמו גיל החולה ומצבו התפקודי, מחלות הרקע שלו, כמו יתר לחץ דם, מחלת לב, אי ספיקת כליות, טיפול במדללי דם, סמנים גנטיים וביולוגיים וכמובן העדפות של המטופל.
"אין סיבה לפחד מקבלת טיפול", מסכמת ד"ר גורביץ, "חשוב להבין מה הטיפול הטוב ביותר עבור כל מטופל באופן אישי. בעשור האחרון אנחנו מסוגלים להעניק לחולים רפואה מדויקת יותר לאור המאפיינים שלהם. חשוב לנו, כצוות רפואי, לראות את החולה, ללמוד על אורח החיים שלו, להסתכל על רקע המחלות הכרוניות שלו, גורמי סיכון הקשורים במחלות לב וכלי דם - ואז להתאים לו את הטיפול".
"בנוסף, חשוב לבצע אקו לב עדכני להערכת תפקוד לבבי ומצב המסתמים, לברר היסטוריה של הפרעות בקצב הלב ותרופות קבועות. כל הדברים הללו חשובים מאוד ומשפיעים על ההחלטה בבחירת הטיפול. טיפול נכון מאפשר איכות חיים לצד המחלה, ובזכותו החולים מתמידים בנטילת התרופה לאורך זמן".
בחסות אסטרהזניקה
