"היה אצלנו ילד עם הפרעה על הספקטרום האוטיסטי. הוא לא מדבר ומאוד מתקשה לתקשר, ופתאום כשהכלבה בחדר נוצרת אווירה שונה לגמרי שמפחיתה לו את החרדה והוא ממש ניגש ומאכיל אותה. אנחנו ממש יכולים לראות שינוי ברמות החרדה שמלוות את הפגישה שלו עם הרופא המטפל", מתארת ד"ר מרים פינק-לביא, פסיכיאטרית מחוזית של לאומית שירותי בריאות במחוז ירושלים, את התוכנית הראשונה מסוגה בקופת החולים "כלב שירות בלאומית".
את המיזם מובילה ד"ר פינק-לביא בשיתוף "עופר - מרכזים לכלבנות טיפולית". במסגרת זו, שוהים כלבים לצד ילדים ומבוגרים בחדרי ההמתנה ובחדר הטיפולים בעת ביקור במרפאה, מסייעים להפיג את החרדה בדקות הארוכות בזמן ההמתנה ואף משמשים כגורם מסייע בקליניקה הטיפולית במהלך הטיפול.
4 צפייה בגלריה
אמצעי להסרת מחסומים והפחתת תחושות דיכאון וחרדה. כלבנות טיפולית בלאומית שירותי בריאות
(צילום: לאומית שירותי בריאות)
"כחלק מתפקידי כפסיכיאטרית ילדים ונוער אני רואה לאורך כל שנות הקריירה שלי שהצורך בשירותי בריאות הנפש הולך וגדל, בין אם בעקבות הקורונה, המלחמה או עלייה במודעות והפחתת סטיגמות", מסבירה ד"ר פינק-לביא. "אנחנו רואים שהיום הנושא נמצא בקונצנזוס הישראלי ואנחנו מרגישים אותו בכל המגזרים והחברות. יש פער שירותי מאוד גדול בין מצוקה גדולה ואמיתית של ילדים, מתבגרים, מבוגרים וקשישים, לבין היכולת של שירותי בריאות הנפש הציבוריים לתת מענה מדויק ואמפתי המחובר לאדם שצריך אותו".
ד"ר מרים פינק-לביא: "היה אצלנו ילד עם הפרעה על הספקטרום האוטיסטי. הוא לא מדבר ומאוד מתקשה לתקשר, ופתאום כשהכלבה בחדר נוצרת אווירה לגמרי שונה. אנחנו ממש יכולים לראות שינוי ברמות החרדה שמלוות את הפגישה שלו עם הרופא המטפל"
במסגרת הניסיון למצוא דרכים נוספות להרחבת ההיצע הטיפולי, הגתה ד"ר פינק-לביא את היוזמה החדשה יחד עם שותפים נוספים. היא מספרת כי "חיפשנו אמצעים שיהיו מאוד נגישים ומדויקים לאוכלוסייה גדולה שבמקרים מסוימים היכולת שלה להיעזר בטיפול פסיכותרפי היא מורכבת. יש אנשים שקשה להם לחשוף רגשות והם מחפשים אמצעים אחרים שיסייעו להם להרגיש יותר טוב ויעזרו להם להגיע לריפוי נפשי, אפילו במצבים קשים מאוד".
לדבריה, בשנים האחרונות הולך וצומח תחום הכלבנות הטיפולית וכלבי השירות בתוך מערכי בריאות הנפש הציבוריים. מספר מחלקות פסיכיאטריות כבר שילבו כלב טיפולי כחלק מהתוכנית הטיפולית. במקביל לכך, כלבים טיפוליים משמשים במרחבים טיפוליים שונים כאמצעי להפחתת מתח, חרדה, כאב, בדידות ועוד.
"אנחנו יודעים ששימוש בכלבים, בין אם כתומכי לחימה ובין אם כאמצעי לסיפוק תמיכה רגשית באוכלוסיות מאוד גדולות שמתמודדות עם משבר, עם טראומה עם פוסט-טראומה או דיכאון, טומן בחובו המון יתרונות", היא אומרת. "לאנשים שמחזיקים כלבים בבית יש איזשהו גורם חוסן שיכול לעזור להם בהפחתת בדידות, דיכאון וחרדה.
"זה נכון גם לגבי אנשים שנמצאים ברגעים הכי קשים של התמודדות עם פוסט–טראומה מורכבת, למשל בעקבות מלחמה או אירוע טרור. הכלב הוא הכלי לליבו של המטופל: הוא מסיר מחסומים ומאפשר טיפול ומגע רגשי כבר מהמפגש הראשון. מחקרים מצאו כי נוכחות חיית המחמד, ואפילו רק המחשבה עליה, הביאו לירידה במדדים קרדיו-וסקולריים של עקה - לחץ דם וקצב לב".
4 צפייה בגלריה
"חיפשנו אמצעים נגישים שיעזרו למטופלים להרגיש יותר טוב". ד"ר מרים פינק-לביא
(צילום: לאומית שירותי בריאות)
מעניקים תמיכה למטופלים, אך גם לצוות
השירות יעבוד בשני מישורים מרכזיים. "במישור הראשון הכנסנו לתוך המרפאה כלבה, קוקי שמה. היא מגיעה באופן קבוע למרפאה ומהווה חלק מהצוות, כך שילד או מבוגר שמגיע לפסיכיאטר או לטיפול יוכל לראות אותה, ליצור איתה קשר", מפרטת פינק-לביא. "היא משמשת להפחתת חרדה, לשבירת הקרח, מהווה איזשהו מקום רגשי ואמפתי. זה גם משהו יצירתי ושונה שאנחנו לא מצפים לפגוש. זה מעלה חיוך. ממחקרים אנחנו יודעים שזה גם מפחית שחיקה בקרב הצוות. המפגש שלה עם העובדים נותן חיוך והפוגה לצוות שנמצא כרגע בתקופה אינטנסיבית ומאוד קשוחה".
במישור השני התוכנית מספקת גם שירות קלאסי של טיפול באמצעות כלבים – כלבנות טיפולית. "במקרה זה, איפה שאנחנו מזהים שהקשר הבלתי אמצעי עם הכלב יכול להועיל, כמו לדוגמה בנושא של חרדה פוסט-טראומה, הפרעות תקשורת, אוטיזם, או נושאים של קשרים חברתיים ודימוי עצמי, אנחנו מציעים את השירות הזה, שהוא קצת שונה מטיפול שמתבצע באמצעות שיחות, בין אם בתור כלי לטיפול פרטני וגם בתור כלי לטיפול קבוצתי", מסבירה פינק-לביא.
"יש כל מיני מבוגרים וילדים שפוחדים מכלבים, ופתאום יש להם הזדמנות לפגוש כלבה טיפולית שכל הגישה והיחס שלה הוא לא תוקפני ואפילו נעים. בפגישה אחת אנחנו מצליחים להפחית את הפחד מכלבים ופתאום בנאדם אומר 'רגע, אני מסוגל בעצם'. עוד דוגמה זו נערה שמתמודדת עם הפרעת אכילה ואובדנות וקושי מאוד גדול להיפתח ולשתף, ועכשיו כשהכלב יושב בחדר בזמן הטיפול יש יותר נכונות לשתף והתקדמות משמעותית בטיפול".
ומה מכאן? ד"ר פינק-לביא אומרת כי התוכנית היא חלק ממגמה גדולה יותר, של מציאת פתרונות יצירתיים להתמודדות עם העלייה הגוברת בפניות לשירותי בריאות הנפש.
"התפיסה שלנו היא בעצם לשנות או להרחיב את הגישה לשירותי בריאות הנפש. אנחנו לא רק מחכים ומנצלים את כל מה שקיים, אלא חושבים יחד עם המטופלים והמטפלים איפה אפשר למצוא שירות יותר אנושי, וכיצד ניתן להכניס אמצעים חדשניים שייתנו עוד אוויר לנשימה: איך אנחנו מונעים דיכאון לפני שהוא מתפתח, איך ניגשים לאוכלוסייה ונותנים לה את הכלים למנוע פוסט טראומה. זה עוד סוג של שירות שיצטרף לסל השירותים שאנחנו מציעים כדי שהמערכת תגדל ותיתן מענה בצורה רחבה יותר. אנו מאוד רואים את הצורך של האוכלוסייה בכך"
