אומיקרון אינפוגרפיקה אינפו מבנה תלת ממדי
אופטימיות זהירה: חברת פייזר ומפתחת החיסון שלה, BioNTech, מדווחות היום (ד') כי בדיקות מעבדה מעלות שמנת הבוסטר יוצרת אפקט מנטרל נגד וריאנט האומיקרון. בתוך כך מעדכנת פייזר כי בתוך חודשיים וחצי יוכלו לספק חיסון מעודכן גם נגדו.
קראו עוד:
בהצהרה רשמית מסרו פייזר ו-BioNTech כי בדיקות המעבדה הראו ששתי מנות חיסון הביאו ליצירת נוגדנים מנטרלים ברמה נמוכה, אך מנה שלישית הגדילה את רמת הנוגדנים המנטרלים באופן משמעותי.
בשבוע שעבר אמר מנהל החירום של ארגון הבריאות העולמי, מייק ריאן, כי אין ראיות התומכות בצורך לשנות את חיסוני הקורונה כדי להתאים אותם לאומיקרון. גם מנכ"ל פייזר התבטא באופן דומה.
במחקר של פייזר נלקחו דגימות דם מאנשים שקיבלו חיסון שלישי, והממצאים הראו כי האומיקרון נוטרל ביעילות הדומה לזו שהתגלתה מול נגיף הקורונה המקורי אצל אנשים שחוסנו בשתי מנות. כלומר, המנה השלישית של החיסון נגד האומיקרון יעילה כמו שתי מנות חיסון נגד הנגיף הראשון שזוהה.
פייזר הוסיפה כי היא תמשיך במאמצים להביא לשוק חיסון קורונה מעודכן ספציפית נגד אומיקרון. בחברה הרגיעו כי יכולת הייצור של 4 מיליארד מנות חיסון, המתוכננת ל-2022, לא תשתנה גם אם יהיה צורך לעדכן את החיסון.
במחקר של פייזר נלקחו דגימות דם מאנשים שקיבלו חיסון שלישי, והממצאים הראו כי המנה השלישית של החיסון נגד האומיקרון יעילה כמו שתי מנות חיסון נגד נגיף הקורונה הראשון
נכון להיום, לפחות 30 מדינות איתרו בריצוף גנטי את האומיקרון בקרב החולים. בישראל זוהו עד כה 21 מאומתים לווריאנט ששבו מדרום אפריקה, מאנגליה, מצרפת, מארה"ב ומאיחוד האמירויות. במשרד הבריאות מסרו כי קיים חשד גבוה ל-21 מקרים נוספים של חשיפה לווריאנט, שלגביהם עדיין לא התקבלו תוצאות הריצוף. בנוסף, קיימים 17 מקרים המוגדרים בחשד נמוך ושנשלחו לבדיקה חוזרת.
1 צפייה בגלריה
מארגון הבריאות העולמי נמסר כי אין ראיות התומכות בצורך לשנות את חיסוני הקורונה כדי להתאים אותם לווריאנט החדש
(צילום: AP)
באומיקרון נמצאו לפחות 50 מוטציות, מתוכן 32 בחלבון המעטפת, "ספייק פרוטאין". זה החלבון שמתחיל את תהליך ההדבקה ולפיכך עורר דאגה רבה מפני עמידות לחיסון. על פי הערכות קודמות, הווריאנט הדרום אפריקני החדש מתפשט במהירות גבוהה יותר ב-500% מנגיף הקורונה הסיני המקורי.
הבעיה המרכזית במוטציות מעטפת האומיקרון היא זו שהובילה מאות חוקרים ברחבי העולם להתחקות אחר מעטפת הנגיף: המעטפת מאפשרת לנגיף להיצמד לתא האנושי, לחדור לתוכו ולהתרבות במהירות עצומה.
וכך זה קורה: בניגוד לחיידקים, שיש להם חיים משל עצמם, לנגיפים אין אפשרות לחיות מחוץ לתא חי. כדי להתרבות הם חייבים לחדור לתא חי, להשתלט על המטען התורשתי, "לגנוב" אותו ולשכפל את עצמם בכדי להדביק תאים נוספים.
נכון להיום, לפחות 30 מדינות איתרו בריצוף גנטי את האומיקרון בקרב החולים. בישראל זוהו עד כה 21 מאומתים לווריאנט, וקיים חשד גבוה ל-21 מקרים נוספים
כך מתנהג גם נגיף הקורונה החדש. באמצעות אותם "קוצים" במעטפת החיצונית, נגיפי הקורונה נצמדים לקולטנים שעל גבי תאי מערכת הנשימה, הקרויים ACE-2. ההיצמדות הזו מעבירה את נגיף הקורונה לשלב שני, שבו חלבוני מעטפת נוספים ממיסים את מעטפת תא האדם, וכך חודר הווירוס פנימה לעבר גרעין התא ומשכפל את עצמו באמצעות המטען התורשתי של תא האדם - ה-DNA המצוי בגרעין.
המוטציות שנמצאו באומיקרון מדאיגות במיוחד, שכן שינוי במעטפת הווריאנט עלול להשפיע גם על יכולת הנוגדנים שיוצר החיסון "להכיר" את נגיף הקורונה ולבלום אותו. שינוי מעטפת הווריאנט משפר את יכולתו של הנגיף להיצמד במהירות לתא ולהשתכפל. על פי הידוע עד כה, חרף רמת ההדבקה הגבוהה - האומיקרון אינו גורם למחלה קשה יותר מווריאנטים קודמים.
