קראו עוד:
המחקר, שפורסם בכתב העת JAMA Neurology, ניתח נתונים של למעלה מ-78 אלף אנשים בגילים 40 עד 79 שענדו מד צעדים. החוקרים ספרו את מספר הצעדים הכולל של כל אדם ליום, ולאחר מכן מיקמו את המשתתפים בשתי קבוצות: קבוצה אחת שחבריה צעדו פחות מ-40 צעדים לדקה – קצב הדומה להליכה מחדר לחדר, וקבוצה שנייה בה הקצב היה גבוה מ-40 צעדים לדקה, בדומה לצעידה בקצב בינוני. החוקרים ניתחו גם ביצועי שיא – מי שביצעו הכי הרבה צעדים תוך 30 דקות במהלך היום, אם כי 30 הדקות הללו לא היו חייבות להתרחש ברצף.
2 צפייה בגלריה
החוקרים מצאו כי הליכה של 3,800 עד 9,800 צעדים ביום מצליחה להפחית משמעותית את הסיכון לדמנציה ולפגיעה מוחית קוגניטיבית
(צילום: shutterstock)
לאחר מכן בדקו החוקרים את הצעדים של אותו אדם מול האבחנה שלו בדמנציה מכל סוג, שבע שנים מאוחר יותר. הנבדקים גם נסקרו לנתוני הרקע שלהם ובהם גיל, מוצא אתני, השכלה, מין, מצב סוציאלי ורגשי, מספר הפעמים שבהן ענדו מד צעדים, הרגלי תזונה, עישון, שימוש באלכוהול, תרופות, בעיות שינה ומחלות עבר.
מהמחקר עולה כי הירידה הגדולה ביותר בסיכון לדמנציה, של 62%, הושגה על ידי אנשים שהלכו בקצב מהיר מאוד, של 112 צעדים לדקה, במשך 30 דקות ביום
החוקרים מצאו כי הליכה של 3,800 עד 9,800 צעדים ביום מצליחה להפחית משמעותית את הסיכון לדמנציה ולפגיעה מוחית קוגניטיבית. אנשים בגיל 40 עד 80 שהלכו 9,826 צעדים ביום, היו בסיכון נמוך ב-50% ללקות בדמנציה בתוך שבע שנים. יתר על כן, אלה שצעדו בהליכה מהירה בקצב של מעל 40 צעדים בדקה, הפחיתו את הסיכון שלהם ב-57% עם 6,315 צעדים ביום בלבד. גם מי שהלכו רק 3,800 צעדים ביום, בכל מהירות, הפחיתו את הסיכון לדמנציה ב-25%.
"מדובר במסר חשוב שרופאים יכולים להשתמש בו כדי לגרום לקשישים ומבוגרים לצעוד", אמר אחד החוקרים, פרופ' בורגה דל פוזו מאוניברסיטת דרום דנמרק וחוקר באוניברסיטת קאדיס שבספרד, "4,000 צעדים ביום ניתנים לביצוע על ידי רבים, אפילו אצל אלה שפחות בכושר או שחסרי מוטיבציה לבצע פעילות ספורטיבית. עם זאת, כולם צריכים לשאוף לעבר צעידה של עשרת אלפים צעדים ביום, שם רואים את ההשפעה המקסימלית".
מהמחקר עולה כי הירידה הגדולה ביותר בסיכון לדמנציה, של 62%, הושגה על ידי אנשים שהלכו בקצב מהיר מאוד, של 112 צעדים לדקה, במשך 30 דקות ביום. מחקר קודם קבע כי 100 צעדים בדקה נחשב לקצב אינטנסיבי. במאמר מערכת נלווה, כתבו חוקרי אלצהיימר מאוניברסיטת ויסקונסין כי "112 צעדים לדקה הוא מספר הרבה פחות מאיים עבור רוב האנשים, לעומת 10 אלף צעדים ביום, במיוחד אצל אלה שלא היו פעילים. עוצמת הצעידה חשובה, ולא רק הכמות. כיום בשעוני הכושר ניתן לעקוב לא רק אחר מספר הצעדים אלא גם אחר הקצב, אם כי יידרשו מחקרים נוספים על כך".
השפעה מיטיבה על רמות הסוכר
עשרות מחקרים פורסמו על חשיבות ההליכה לבריאות, ולפני כחודש פורסם אחד נוסף שמצא שדי בשתי דקות של הליכה לאחר ארוחה, כדי להפחית את רמות הסוכר בדם, ואולי אף להקטין את הסיכון להתפתחות סוכרת. במחקרים שנסקרו, נמצא שדי בדקות ספורות של הליכה בעצימות קלה לאחר ארוחה כדי לשפר משמעותית את רמות הסוכר בדם, בהשוואה למשל לישיבה ליד שולחן או ישיבה על ספה. כאשר המשתתפים יצאו לטיול קצר, רמות הסוכר בדמם עלו וירדו באופן הדרגתי יותר.
החוקרים המליצו כי מקומות עבודה ישלבו "הפסקות עמידה" ו"הפסקות הליכה" לאחר ארוחות, כדי לסייע בהפחתת רמות הגלוקוז והאינסולין, וסיכמו: "ממצאי המחקר יכולים להוביל למדיניות של המלצה על הפסקות הליכה ועמידה במקומות העבודה במקום ישיבה ממושכת. המחקרים הראו כי לאחר ארוחות, ישנה השפעה מיטיבה של עמידה והליכה על רמות הגלוקוז.
