במשך אלפי שנים השתמשו בעולם בצמחים שונים לטובת מטרות רפואיות, אך לאחרונה חלה עלייה משמעותית בפופולריות של צמחי המרפא. אחד הגורמים המרכזיים לאותה עלייה הוא הטיקטוק, שם מופצים בחודשים האחרונים סרטונים רבים שמצביעים על יתרונות מובטחים לאלו שישתמשו בצמחים כמו אשוואגנדה, כורכום ותה ירוק. אך האם באמת מדובר על מוצר טבעי ובטוח?
פרופ' זיו בן ארי, מנהלת מרכז מצוינות לרפואת הכבד באסותא מרכזים רפואיים ומבכירי המומחים בנושא כבד בישראל, הסבירה ל-ynet על אותם תוספים ועד כמה בטוח להשתמש בהם. "ששת צמחי המרפא, האשוואגנדה, תמצית תה ירוק, כורכום, גרסיניה קמבוג'יה, קוהוש שחור ואורז שמרים אדום, מציגים מנגנונים שונים שעלולים לגרום נזק לכבד", אמרה פרופ' בן ארי בפתח דבריה.
לדבריה, "הכורכום, לדוגמא, נמצא בשימוש רחב כצמח מרפא, פעמים רבות לצורך שמירה על הבריאות ולדלקת פרקים. בשלושת העשורים האחרונים, הנטילה שלו נחשבה לבטוחה (כולל המלצה של ה-FDA), אך לאחרונה שינו את ההרכב שלו - והתחילו להופיע דיווחים המצביעים על כך שהוא יכול לגרום לנזק לכבד, תופעה שלא הייתה ידועה בעבר. הדיווחים כוללים מחקר איטלקי משנת 2020, שמצא שייתכן וכורכום אחראי להתפתחות של דלקת חריפה בכבד ב-28 אנשים שנטלו צמחי מרפא שהכילו כורכומין.
פרופ' זיו בן אריצילום: גדי סיארה"דוגמה נוספת היא תה ירוק. זה משקה פופולרי ששימוש בתמצית מרוכזת שלו נעשה בעיקר לצורך ירידה במשקל, אם כי יעילותו המעשית בהורדה במשקל לא הוכחה", הוסיפה פרופ' בן ארי. "במאמר שנערך בנושא הוצג כי השימושים העיקריים בתה ירוק היו לצורך שמירה על הבריאות ולשיפור האנרגיה. מרכיב ה-catechin בתה ירוק הוא זה שנמצא כקשור לנזק חריף לכבד, אם כי האירועים נדירים מאוד".
לדבריה, "חשוב להדגיש ששתיית תה ירוק רגיל איננה כרוכה בנזק לכבד, אלא כשמדובר בנטילה של מינון גבוה מאוד, כלומר תמצית תה ירוק מרוכזת מאוד". היא הסבירה: "הספרות הרפואית מצביעה על רף נטילת תה ירוק במינון של 9.9 גרם ליום ופחות כלומר, יש צורך בשתייה של מעל 24 כוסות ביום על מנת שיתפתח נזק חריף לכבד (וגם זאת במקרים נדירים מאוד), שחולף ברוב המקרים עם הפסקת שתיית התה. ומי מאיתנו שותה כמות זאת? לכן, מינון הוא קריטי במקרה הזה".
נתוני מחקר מטרידים
מחקר חדש מאוניברסיטת מישיגן מצביע על בעיה מטרידה: כ-15.6 מיליון מבוגרים בארה"ב, כלומר 5% מהאוכלוסייה, נטלו לפחות תוסף תזונה צמחי אחד ב-30 הימים האחרונים שלפני המחקר - שעלול להזיק לכבד. התוספים שנבחנו כוללים כאמור את האשוואגנדה, תמצית תה ירוק, כורכום, גרסיניה קמבוג'יה, קוהוש שחור ואורז שמרים אדום.
5 צפייה בגלריה
"יש להעלות מודעות לסיכון של חלק מצמחי המרפא ולנזק שהם עלולים לגרום". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
על פי המחקר, תוספי תזונה צמחיים לא תמיד נחשבים לבטוחים - למרות שהם נתפסים באוכלוסייה כמומלצים לשיפור מערכות שונות בגוף שלנו. הם אינם דורשים אישור מוקדם מה-FDA לפני הגעתם לשוק, ולא בוצעו מחקרים קליניים מבוססים להוכיח את יעילותם, דבר שמוביל לכך שלעיתים קרובות הם לא נבדקים בצורה מספקת לפני שהם נמכרים לצרכנים.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי-רפואי היוקרתי JAMA Network Open בחודש שעבר, ניתח נתונים של יותר מ-9,500 מבוגרים בגיל ממוצע של 47.5 שנים, שנטלו חלק בסקר הלאומי לבריאות ותזונה (NHANES) בין השנים 2017 ל-2020. התוצאות הראו ש-58% מהמשתתפים דיווחו על שימוש בצמחי מרפא לפחות פעם אחת במהלך 30 הימים, ו-5% מהם השתמשו בתוספים בעלי פוטנציאל הפטוטוקסי (בעלי פוטנציאל לרעילות הכבד). הנתונים גם מראים עלייה משמעותית בשיעור הנזק לכבד עקב נטילה של צמחי מרפא, מ-7% בשנים 2004-2005 ל-20% בשנים 2013-2014.
"באופן כללי, בשנים האחרונות אנחנו נתקלים בנושא הזה יותר ויותר, בגלל השימוש ההולך וגובר בצמחי מרפא לצרכים שונים", אמרה פרופ' בן ארי. "המחקר המעמיק שמתפרסם כעת בנושא זה הוא חשוב ומשמעותי, בייחוד אם הוא יביא להעלאת המודעות לסיכון שיש - אם כי נדיר - בשימוש בצמחי מרפא מסוימים, ומודעות לנזק שהם עלולים לגרום לכבד. המחקר עדיין בשלבים ראשונים ויש צורך להמשיך ולחקור באופן מעמיק".
צמחי מרפא - האומנם?
פרופ' בן ארי הדגישה כי צמחי המרפא שנחקרו במאמר עלולים לגרום במקרים מסוימים ונדירים לדלקת חריפה בכבד, שתתבטא בעלייה בתפקודי הכבד בבדיקת דם, אך ברוב המקרים, עם הפסקת הנטילה תפקודי הכבד חוזרים לנורמה. במקרים נדירים, במקביל להמשך הנטילה, מחלת הכבד תתקדם למחלת כבד חריפה ומשמעותית. ישנם מקרים נדירים מאוד שבהם הנזק משמעותי עד כדי צורך בהשתלת כבד.
לדבריה, "נזק הנגרם לכבד כתוצאה מנטילה של צמחי מרפא מהווה אתגר קליני מבחינת היכולת לאבחן את הבעיה, לזהות את המרכיב האחראי לנזק, לטפל ולמנוע. פעמים רבות הבעיה טמונה בכך שאנשים לא מדווחים לרופא שלהם על השימוש בצמחי מרפא למיניהם, מכיוון שהם אינם רואים את צמחי המרפא כתרופה, מה שמקשה על הרופאים לזהות את הקשר הנסיבתי בין הנטילה לתסמינים".
5 צפייה בגלריה
"ברגע שמתגלה נזק לכבד - יש להפסיק את נטילת צמחי המרפא מיד". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
עוד ציינה פרופ' בן ארי כי "הרופא צריך לתשאל באופן אקטיבי את המטופל, והוכחת הסיבה מתבצעת על דרך השלילה, כאשר נשללים גורמים אחרים כמו וירוסים ומחלות אימונולוגיות, שיכולים גם הם לגרום לנזק לכבד. רק אחרי שיישללו הגורמים השכיחים לנזק חריף לכבד, תעלה האפשרות של נזק על רקע צמחי מרפא". לדבריה, "ישנם מקרים שבהם מטופלים, אף לאחר שמתפתח נזק לכבד - לא יידעו את הרופאים על השימוש בתוספים. חשוב לדעת שברגע שמתגלה נזק לכבד - יש להפסיק את נטילת צמחי המרפא באופן מידי".
פרופ' בן ארי הסבירה כי אין תסמין ספציפי שמעיד על נזק לכבד שמקורו בצמחי מרפא. דלקת חריפה בכבד יכולה להתבטא בבחילות, הקאות, אי-נוחות בבטן, ובהמשך אף גם צהבת. "חשוב להיות מודעים לתסמינים אלו ולדווח עליהם לרופא. אם הנזק נגרם עקב צמחי מרפא – לא ניתן יהיה לזהות אותו מהתסמינים, ויש צורך בתשאול מעמיק של המטופל", אמרה.
אל תסתכלו בקנקן
לפי פרופ' בן ארי, מה שיקבע את הנזק לכבד יהיה סוג צמח המרפא ומינונו. לדבריה, חשוב לדעת כי צמחי המרפא המסחריים מכילים בדרך כלל תערובת של כמה צמחי מרפא ותוספי מזון, ומעבר לכך התוויות שעל הקופסאות - לא תמיד מתארות בדייקנות את כל המרכיבים והתכולה.
"במחקר גדול שהתפרסם ב-2019 ובוצע על ידי ה-U.S.A Drug Induced Liver Injury Network נבדקה מידת הדיוק של המרכיבים המופיעים על גבי התווית, לעומת בדיקה מעבדתית כימית מדוקדקת של 272 מוצרי צמחי מרפא/תוספי מזון", סיפרה. "ב-51% נמצא אי-דיוק. כלומר, לא נמצאה התאמה באחוז גבוה מהמקרים בין המרכיבים הכימיים המופיעים בתווית למול מה שהתגלה במעבדה. אצל חלק ממוצרי צמחי המרפא נמצאו חומרים נוספים העלולים לגרום נזק לכבד.
5 צפייה בגלריה
בחלק ממוצרי צמחי המרפא נמצאו חומרים נוספים, שלא מופיעים על התווית, העלולים לגרום נזק לכבד
(צילום: Shutterstock)
"לדוגמה, בחלק מהמוצרים נמצאו סטרואידים אנאבוליים ותכשירים אנטי-דלקתיים לא סטרואידליים שלא הופיעו בתווית", הוסיפה פרופ' בן ארי. "במחקרים אחרים נצפו חומרים שלא הוצהרו על ידי היצרן כגון: מתכות, רעלנים, תרופות מסוגים שונים כמו סטרואידים או אנטי-דלקתיות/משככות כאבים מהסוג של נורופן. כמובן שאם בתרכובת צמחי המרפא/תוספי מזון נכללות תרופה מהסוג שהוזכר, המטופל עלול להרגיש יותר טוב כי בעצם נטל יחד עם התוסף סטרואיד או משכך כאבים מבלי שידע על כך, כי זה לא הוזכר על גבי התווית".
עוד הסבירה פרופ' בן ארי כי צמחי מרפא יכולים להשפיע על אנשים עם מחלות כבד קיימות. "מי שכבר סובל ממחלת כבד כרונית מכל סיבה, נטילת צמחי מרפא/תוספים בעלי פוטנציאל לגרימת נזק לכבד - עלולה לפגוע בכבד שכבר ניזוק ולהוביל למצבים מאתגרים יותר. לכן, חשוב מאוד להתייעץ עם רופא לפני נטילת כל תוסף", אמרה.
פרופ' בן ארי המליצה לצרכנים של אותם צמחי מרפא "לשקול היטב את היתרונות אל מול הסיכונים והצורך הממשי בנטילה". לדבריה, "תוספי מזון וצמחי מרפא אינם בקטגוריה של תרופות, אלא מזון - ולכן אין עליהם פיקוח. הם נמכרים באופן חופשי, ללא צורך במרשם רפואי, ללא הנחיות רפואיות וללא ניטור. היצרנים אינם יכולים לטעון שהתוספים מיועדים עבור מחלות ספציפיות, אך כן יכולים להצהיר שתכשיר זה או אחר יכול לגרום להרגשה כללית טובה יותר, אנרגיה רבה יותר, ירידה במשקל והנאה מוגברת מיחסי מין. כתוצאה מכך תיתכן נטילה של התכשירים במינון יתר, היכולה לגרום לתופעות לוואי, בהן נזק לכבד.
"צריך להבין שלא כל מה שמבטיח היצרן על השפעה לטובה של צמחי המרפא/תוספים, יקרה בהכרח בפועל", הדגישה. "מי שנוטל צמחי מרפא/תוספים בעלי פוטנציאל לנזק לכבד לזמן ממושך, כדאי שייבדק אחת לכמה חודשים, כולל בדיקות דם מוכוונות לכבד. יש להיזהר באופן מיוחד מנטילה של צמחי מרפא עם פוטנציאל כזה באנשים עם מחלת כבד כרונית. ניתן לבדוק תוספים על סמך מקורות מידע מהימנים ולפנות לרופא או תזונאי/ת. יש גם רשם עולמי שנקרא DILIN (Drug-Induced Liver Injury Network) שבו אפשר לבדוק אם תוספים או צמחי מרפא מסוימים הם בעלי פוטנציאל לגרימת נזק לכבד".
