העור הוא המעטפת החיצונית של הגוף והוא מושפע מגורמים פנימיים וחיצוניים. שינויים סביבתיים, כגון חילופי העונות, עלולים לגרום להחמרה של מחלות עור מסוימות, בעוד שתנאי מזג אוויר אחרים עשויים להביא לרגיעה והקלה. לא רק הטמפרטורה ולחות מהווים גורם משפיע, גם מצבי לחץ וחרדה יכולים להביא לא פעם להחמרה בתסמינים של מחלות עור, ולעיתים אף לגרום להופעתן.
אטופיק דרמטיטיס
אחת ממחלות העור הנפוצות ביותר היא אטופיק דרמטיטיס (הידועה גם בכינוי "אסתמה של העור"). אטופיק דרמטיטיס משתייכת לקבוצת מחלות העור הדלקתיות, ומתאפיינת בתסמינים כמו עור יבש, פריחה, אליהם מתלווה גרד שיכול להיות לעיתים בלתי נסבל.
מחלה זו עלולה להופיע בכל גיל, אבל שכיחה במיוחד בקרב ילדים. במרבית המקרים, אטופיק דרמטיטיס נוטה לסגת עם ההגעה לגיל ההתבגרות, אולם עד 10% מהאוכלוסייה עלולים להמשיך לסבול מתסמינים משמעותיים גם בגילאי הבגרות. התפרצות המחלה אחרי גיל ההתבגרות שכיחה יותר בקרב נשים, והיא לעיתים אף מופיעה במהלך ההיריון בעטיים של שינויים הורמונליים והשפעתם על מערכת החיסון.
אטופיק דרמטיטיס שכיחה יותר בעולם המערבי (עד 30% מאוכלוסיית הילדים) והיא אופיינית לריכוזי אוכלוסייה המתגוררים בסיבה אורבנית. טריגרים נפוצים העלולים להחמיר את תסמיני המחלה כוללים לחץ וחרדה. ידוע כי טמפרטורות נמוכות וחשיפה מועטה לאור השמש יכולים גם הם להביא להחרפה ולכן, אחת מאפשרויות הטיפול המקובלות היא פוטותרפיה – טיפול באמצעות חשיפה מבוקרת לקרינת UV. מנגד, יש מטופלים שדווקא הלחות המאפיינת את ימי הקיץ בישראל, היא זו שמביאה להחמרה בתסמיני המחלה.
אטופיק דרמטיטיס היא מחלה מגוונת וכך גם השפעתה על החולים. ישנם כאלה שחווים החמרה בתסמינים בעונת החורף ואילו אחרים דווקא בקיץ. ככלל, מרבית החולים מדווחים כי תחושת הגרד היא התסמין הקשה ביותר במחלה, עד כדי פגיעה ברציפות ואיכות השינה.
הטיפול במחלה
הטיפול מתחלק למספר רבדים. כיוון שהמחלה נוטה להתפרץ בעור הסובל מיובש, חשוב להשתמש בתכשירים בעלי יעילות גבוהה בשימון ושמירה על לחות העור. במקרים חמורים יותר, ניתן להוסיף טיפול במשחות ייעודיות. חלק מהמשחות מכילות סטרואידים, והן נועדו למקרים של התלקחות חריפה תוך הקפדה על שימוש לפרקי זמן מוגבלים. כאמור, במקרים נבחרים יומלץ על טיפול באמצעות קרינת UV.
בעשור האחרון פותחו מספר תרופות ביולוגיות ואימונו-מודולטוריות חדשניות. התרופות ניתנות באמצעות זריקות תת-עוריות או כדורים והן פועלות באופן ממוקד נגד המולקולות אשר מחוללות את הדלקת והגרד האופייניים למחלה. טיפולים אלו הוכיחו לאורך זמן את יעילותם בהשגת הפוגה (רמיסיה) בתסמיני המחלה. טיפולים אלו מעניקים אופק חדש עבור החולים באטופיק דרמטיטיס גם בימי החורף והקיץ וגם בימים של לחץ או רגיעה ולמעשה, מאפשרים להם לנהל את חייהם לצד המחלה.
פסוריאזיס
פסוריאזיס הינה מחלת עור דלקתית. בניגוד למה שנהוג לחשוב, היא אינה מידבקת. פסוריאזיס מתאפיינת בפעילות מוגברת של מערכת החיסון, אשר מובילה לדלקת, שגשוג בלתי מבוקר והתמיינות לא תקינה של תאי עור. תהליך זה מתבטא קלינית בהיווצרות רבדים מעובים בעלי גוון אדום והמכוסים בשכבת קשקש כסופה גסה. שכיחות המחלה מוערכת בכ-1%-3% בקירוב מכלל האוכלוסייה.
פסוריאזיס קשורה קשר הדוק לתחלואה סיסטמית נוספת לרבות נטיית יתר לתסמונת מטבולית על מרכיביה השונים: נטייה ליתר לחץ דם, רמות שומנים גבוהות בדם, סוכרת ותחלואה קרדיאלית. כשליש מהמטופלים בעלי מחלה בדרגת חומרה בינונית עד קשה יפתחו בנוסף גם דלקת פרקים אופיינית ובמקרים נדירים יותר אפילו מחלת מעי דלקתית.
במקרים בהם הפסוריאזיס אינה מטופלת כראוי, החולים נמצאים בסיכון מוגבר לנזקים נפשיים ותפקודיים מצטברים שנובעים בין היתר מסטיגמה חברתית. החשש מדחייה מייצר רתיעה בקרב חולי פסוריאזיס רבים אשר נוטים לעיתים קרובות להימנע מבילוי בים או ביקור בחדר כושר. יתרה מכך, מחלה שהוזנחה במשך זמן רב עשויה להגיב במידה פחותה לאותם טיפולים בהשוואה למטופלים אשר יחלו את הטיפול בסמוך להופעת התסמינים.
טיפולים חדשניים רבים נוספו בשנים האחרונות גם עבור מחלת הפסוריאזיס, רובם ביולוגיים – והם ניתנים בזריקות תת עוריות המותאמות לשימוש נח בבית המטופל ובתדירות נמוכה. כל אלו מסייעים בהשגת שליטה במחלה עד כדי ניקיון מלא של העור, תוך הפחתה ניכרת בתופעות הלוואי.
בשנת 2011 אירע ביפן רעש אדמה חריג בעוצמתו (9 בסולם ריכטר) אשר גרם לגל צונאמי אדיר שזרע הרס רב. בעבודות המחקר שפורסמו לאחר מכן הוכח כי בקרב ילדים שנחשפו לאירוע, הן דלקת עור אטופית והן אסתמה נשימתית התאפיינו בשכיחות גבוהה יותר ומהלך קליני חמור יותר לא רק בסמוך לאירוע אלא גם שנים אחדות לאחר סיומו
סבוריאה
סבוריאה הינה דלקת עור כרונית שכיחה יחסית, ממנה יסבלו עד 5% מהאוכלוסייה. המחלה נגרמת מפעילות יתר של בלוטות החֶלֶב (Sebaceous glands) שבדרמיס. שיאי היארעות אופייניים למחלה: גיל הינקות וגיל הבוגר – החל מהעשור הרביעי לחיים. שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב גברים, וכן באוכלוסיות בעלות סיכון מוגבר כגון מדוכאי חיסון וחולי פרקינסון.
סבוריאה בדרך כלל מחריפה במזג אוויר קר ו/או בחשיפה לטמפרטורות נמוכות. תסמיני המחלה כוללים תפרחת אדמומית בעלת חיפוי קשקש עדין לרוב באזורי הקרקפת, מרכז הפנים ומפתח בית החזה. הטיפול בסבוריאה מכוון כלל ועיקר לשחרור הקשקשת ולייבוש העור והוא נעשה באמצעות תכשירים לשימוש חיצוני לרבות שמפואים ומשחות אנטיביוטיות ייעודיות.
לחץ והחרפה של מחלות העור
הקשר בין מצבי לחץ, חרדה והחרפה של מחלות עור ידוע מזה שנים רבות. על אף שברור כי העור הוא הראי של הנפש, החוקרים נתקלו בקשיים משמעותיים בעריכת ניסויים מבוקרים על מנת להוכיח קשר של סיבה ותוצאה. למרות זאת, בספרות הרפואית ישנן עדויות לכך שמצבי דחק חמורים משפיעים על החרפתן של מחלות עור. כך למשל, בשנת 2011 אירע ביפן רעש אדמה חריג בעוצמתו (9 בסולם ריכטר) אשר גרם לגל צונאמי אדיר שזרע הרס רב.
בעבודות המחקר שפורסמו לאחר מכן הוכח כי בקרב ילדים שנחשפו לאירוע, הן דלקת עור אטופית והן אסתמה נשימתית התאפיינו בשכיחות גבוהה יותר ומהלך קליני חמור יותר לא רק בסמוך לאירוע אלא גם שנים אחדות לאחר סיומו. מחקרים אלו הדגימו באופן מובהק זיקה סיבתית בין מצבי דחק קשים ובין הופעה של מחלות עור גם כעבור שנים לאחר הטראומה הראשונית.
לא רק מצבי דחק משפיעים על מחלות עור אלא גם עונות השנה. אמנם כל חולה מושפע בצורה שונה, אך ככלל מקובל כי מזג האוויר הקר בחורף, וחוסר החשיפה לשמש מגבירים את תסמיניהם של מחלות העור רבות. לפיכך, דווקא התקופה בה אנו מצויים – לחץ וחרדה על רקע המלחמה במקביל לחשיפה לטמפרטורות נמוכות כעת בעונת החורף – מעלה את הסיכוי להחמרה בתסמינים של מחלות העור. גם אם אתם מקפידים על לחות ושימון העור – חשוב מאוד לגלות ערנות ולא להתעלם מהתסמינים ולהיוועץ עם רופא עור מומחה.
הכותבת הינה מומחית ברפואת עור ומין, המרכז הרפואי שיבא בתל השומר