מיגרנה אינה "עוד כאב ראש". ארגון הבריאות העולמי דירג את המיגרנה במקום השני ברשימת המחלות המגבילות ביותר מבין כל המחלות, ובמקום הראשון מבין כל המחלות הנוירולוגיות. חולים הסובלים ממיגרנה כרונית יכולים למצוא את עצמם יותר ממחצית מכל חודש מושבתים מכל פעילות, וכל מה שהם רוצים לעשות בימים הללו זה לשכב בחדר חשוך ושקט עד שהמיגרנה תחלוף. אבל מיגרנה כרונית אינה גזרת גורל.
מאמר רפואי חדש שהתפרסם לאחרונה מפנה את הזרקור לכך שטיפול נכון יכול להקטין את הסיכון פי שניים עד שלושה להחמרה במיגרנה והפיכתה למיגרנה כרונית, ומדגיש כמה חשוב לטפל נכון במחלה כדי למנוע הידרדרות ופגיעה ניכרת באיכות החיים. בנוסף, מסמך הנחיות של האיגוד העולמי שהתפרסם ממש לאחרונה מציג את הטיפולים הקיימים, הוותיקים והחדשים, ומדוע חשוב לאבחן את המיגרנה ולטפל בה נכון מוקדם ככל האפשר.
המחלה נפוצה פי שלושה בנשים לעומת גברים
"כאב הראש השכיח הוא בדרך כלל כאב בעוצמה קלה יחסית. אנחנו שומעים לא מעט את התיאור "תחושת כבדות בראש", "מעין חגורה לוחצת", או "קסדה מעל הראש", והוא כאב טורדני, אבל לרוב לא מפריע לתפקוד. מיגרנה לעומת זאת, היא מחלה "דרמטית" יותר. כמו סערה, שבאה וחולפת.
ההתקפים בדרך כלל משביתים, מלווים לרוב בבחילות, הקאות, רגישות לאור ולרעש, ולמעשה, כל מה שאדם שסובל ממיגרנה רוצה לעשות בזמן התקף זה לשכב במיטה, בחדר חשוך, ולא לראות או לשמוע אף אחד. אלה ימים קשים של חוסר תפקוד מוחלט. השכיחות של מיגרנה באוכלוסייה היא כ-15%, ועל פי ההערכות, במדינת ישראל יש יותר ממיליון איש הסובלים ממיגרנה. המחלה נפוצה פי שלושה בנשים לעומת גברים.
מיגרנה תוקפת נשים בעיקר בעשור השלישי או הרביעי לחייהן, תקופה שבה הן בונות את הקריירה והמשפחה, והטריגרים להחמרה במיגרנה הם לרוב שינויים הורמונליים סביב המחזור, מתח נפשי בבית או בעבודה, חסך שינה, מאמץ גופני יתר על המידה, סוגי מזון מסוימים ועוד. זהו מצב בלתי נסבל המשפיע על כל תחומי החיים עד כדי כך שהן אינן מסוגלות לתפקד.
מהסיבה הזו, לפני כשלוש שנים נעשתה פנינו למוסד לביטוח לאומי וביקשנו לגבש לראשונה קריטריונים ונוהל אחיד להכרה בנכות בגין כאב ראש. בזכות ההחלטה הזו חולים רבים הסובלים ממיגרנה כרונית, מוכרים כנכים, ועשויים להיות זכאים לקצבה, אם הם עומדים בקריטריונים מסוימים, וזה שינוי תודעתי חשוב מאוד.
"ההתקפים בדרך כלל משביתים, מלווים לרוב בבחילות, הקאות, רגישות לאור ולרעש, ולמעשה, כל מה שאדם שסובל ממיגרנה רוצה לעשות בזמן התקף זה לשכב במיטה, בחדר חשוך, ולא לראות או לשמוע אף אחד"
מה עושים אם אתם חושבים שיש לכם מיגרנה?
פונים לרופא כדי לקבל אבחנה ודאית של מיגרנה. אנחנו יודעים היום שמעט מאוד חולי מיגרנה מקבלים אבחנה של מיגרנה, ועוד פחות מקבלים טיפול מתאים למיגרנה. במחקר באירופה שכלל 9,000 אנשים שסבלו מכאבי ראש, ל-38 אחוזים הייתה אבחנה של מיגרנה, אבל רק כשלושה עד 11 אחוזים מהחולים קיבלו תרופות ייעודיות למיגרנה, ורק אחוזים בודדים קיבלו טיפול מונע.
גם בישראל, הנושא עלה לדיון בוועדת הבריאות של הכנסת לפני כחצי שנה הזה בגלל החשיבות הרבה שלו, אחרי דוח מקיף מאוד שפורסם על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת שהראה עד כמה המצב בישראל עגום מבחינת אחוז החולים המאובחנים. רק כארבעה אחוזים מאובחנים עם מיגרנה, לעומת שכיחות של 15 אחוזים, כאמור, ביתר מדינות העולם. כלומר, מדובר במחלה שמאופיינת בתת-אבחון ותת-טיפול משוועים, ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי לאבחן טוב יותר את החולים, ולתת להם טיפול שימנע עד כמה שאפשר את הסבל שלהם, ואת נטל התחלואה של החולים הללו באוכלוסייה.
בהתחלה אנחנו ממליצים לחולים שלנו ליטול משככי כאבים פשוטים, כמו אקמול, אופטלגין, NSAIDS, וכשאלה לא עוזרים, או מפסיקים לעזור, עולים דרגה, לתרופות מורכבות המכילות קפאין, קודאין, כמו אקמול פוקוס, אקסידול, אקסדרין, רוקסט ועוד. כשאלה לא עוזרים, אנחנו נותנים תרופות ממשפחת הטריפטנים, שהן תרופות ייעודיות להפסקת התקפים של מיגרנה.
הטריפטנים הם אמנם תרופות יעילות בהפסקת התקפים, אבל אנחנו לא יכולים לתת לכל אחד, לדוגמה אסור לתת אותן לאנשים שלקו באירוע מוחי או אירוע לב בעבר. כמו כן, התרופות הללו אמנם עשויות להפסיק את ההתקף, אולם כ-30 אחוזים מהחולים עלולים לפתח אי-סבילות לתרופה (תופעות לוואי משביתות כמו תשישיות נוראית, תחושת לחץ בחזה וכו'), או כאב ראש חוזר (Rebound) עם נסיגת התרופה מהדם.
ד"ר עובד דניאלצילום: שמוליק שלישאם עדיין אין הטבה, עוברים לתרופות ממשפחת הג'פנטים - דור חדש של תרופות, המעכבות חלבון שנקרא CGRP, שמעורב בתהליך היווצרות הדלקת שמתפתחת בקצות העצבים של כלי הדם של קרומי המוח. הדלקת הזו ככל הנראה גורמת לתסמיני המיגרנה שאנחנו מכירים כיום, וחסימת חלבון ה-CGRP מפסיקה ביעילות רבה את ההתקפים.
תרופות שמעכבות את ה-CGRP נמצאו בטוחות לשימוש, גם בחולים עם רקע רפואי קודם, ופועלות ביעילות גם כטיפול להפסקת התקף וגם למניעת התקפים, וללא חשש מהופעה של תופעות לוואי או כאב ראש חוזר שיש בתרופות ממשפחת הטריפטנים. כמו כן, חשוב לזכור ליטול את התרופות להפסקת ההתקף מוקדם ככל האפשר בתוך שעה מתחילת ההתקף.
"שימוש-יתר במשככי כאבים עלול לגרום לכאב ראש אחר לזה של המיגרנה, ואז אותו אדם סובל משני סוגים של כאבי ראש. כל אדם שנוטל משככי כאבים פשוטים מעל 15 ימים בחודש, או טריפטנים מעל 10עשרה ימים בחודש, עלול לפתח כאב ראש על רקע צריכה מופרזת של משככי כאבים"
אילו טיפולים מונעים קיימים?
טיפול מונע הוא טיפול שנלקח באופן קבוע, והוא מיועד לחולים הסובלים יותר משלושה, ארבעה ימי מיגרנה בחודש. הטיפולים המונעים שיש ברשותנו כיום מצליחים להעלים לגמרי את המיגרנה בכ-15 אחוזים מהחולים, להפחית בכ-75 אחוזים לפחות את מספר ימי המיגרנה בכ-30 אחוזים מהחולים, ולהפחית בכמחצית לפחות את מספר ימי המיגרנה בקרב 40 אחוזים מהחולים.
בעבר, הטיפול המונע התבסס על שלוש משפחות של תרופות ותיקות שפותחו למטרות אחרות – יתר-לחץ דם, חרדה ודיכאון, ואפילפסיה. הבעיה היא שהתרופות האלה עלולות לגרום לתופעות לוואי לא-נעימות בכלל, כמו עלייה במשקל, נשירת שיער, דיכאון וגם בעיות קוגניטיביות. מסיבה זו, מעל 80 אחוזים מהחולים מפסיקים הטיפול בתרופות האלה בתוך כשנה. הכניסה של מעכבי ה-CGRP לשימוש כטיפול להפסקת התקפים וכטיפול מונע שינתה את התמונה. טיפולים אלה מראים יעילות טובה אף יותר מהטיפולים הוותיקים וגם בטוחים הרבה יותר, וכמעט ללא תופעות לוואי. בעקבות כך, יותר מ-80 אחוזים מתמידים בטיפול המונע עם חוסמי CGRP אף מעבר לשנה מיום התחלת הטיפול.
תרופות מעכבות CGRP כוללות את התרופות הביולוגיות, שהטיפול בהן נעשה באמצעות מזרק אוטומטי אחת לחודש או אחת ל- 3 חודשים, או בצורה של כדורים יום כן יום בתרופה אחת, או מדי יום בתרופה אחרת.
האם יש דבר כזה טיפול לא נכון במיגרנה?
צריך לזכור ששימוש-יתר במשככי כאבים עלול לגרום לכאב ראש אחר לזה של המיגרנה, ואז אותו אדם סובל משני סוגים של כאבי ראש. כל אדם שנוטל משככי כאבים פשוטים מעל 15 ימים בחודש, או טריפטנים מעל עשרה ימים בחודש, עלול לפתח כאב ראש על רקע צריכה מופרזת של משככי כאבים. מה שקורה הוא שהמוח מתרגל לשיכוך כאב, וברגע שאין משכך כאב בדם, מופיע כאב ראש מסוג rebound. כתוצאה מכך, החולים נוטלים יותר משככים, שגורמים להם ליותר כאבי ראש יותר כאבי ראש - יותר משככי כאבים, וזה מסלול כמעט ודאי לכאבי ראש כרוניים והתמכרות למשככי כאבים, מצב שמאוד קשה לטפל בו.
מנגד, גם טיפול "חסר" עלול לגרום להחמרת מצבו של החולה. ללא טיפול מתאים להפסקת התקפים וטיפול מונע יעיל, המצב עלול להידרדר מהתקף של פעם בשבוע-שבועיים, לכמה התקפים בשבוע ואפילו כאבי ראש יומיומיים. לכן חשוב שאנשים הסובלים ממיגרנה יקבלו את הטיפול המתאים להם, גם בזמן ההתקפים וגם כטיפול מונע, כדי שמצבם לא יחמיר. לשמחתנו, יש כיום טיפולים חדשים במיגרנה, ועל כן חשוב להתייעץ עם הרופא מוקדם ככל האפשר כדי לאבחן נכון ולטפל. יש דרכים חדשות לחיות לצד המיגרנה.
הכותב הוא מנהל המרפאה לכאב ראש ופנים במערך הנוירולוגי באיכילוב
