בלוח השנה הישראלי, נובמבר הוא החודש הזה שבו כל המשימות שחיכו בשקט בתקופה החגים, מסתערות עלינו. לפעמים נדמה שהיום יום שלנו מורכב רק מרצף של מטלות, כשהיומן מתמלא רשימות של "צריך ל"...ו"לא לשכוח את" (פתיח שאחריו מופיעה סדרה של מטלות שדווקא היינו מעדיפים לשכוח).
כשהחיים פועמים בקצב של משימות בלבד, משתלט עליהן הצבע האפור, "מה, זהו? לשם כך התכנסנו"? אנחנו שואלים את עצמנו בדכדוך, לזה תוסיפו את הבלוז שעשוי הסתיו להביא איתו - והנה מתכון לדכדוך העונתי.
1 צפייה בגלריה
שירלי ויובל
שירלי ויובל
יובל אברמוביץ ושירלי יובל-יאיר. להשמיע את הרשימות שלנו
(צילום: ליה יפה, לילך רז)
לעוד טורים של שירלי יובל-יאיר:
לכל הטורים של שירלי יובל-יאיר - לחצו כאן

רשימות של פנטזיות ריאליות

אז כדי להילחם בצבע האפור וכדי שהחיים שלי לא יהיו בנויים רק מרצף של מינהלתיות, אני מקפידה להכין לעצמי גם רשימות אחרות. רשימות של חלומות/משאלות/מטרות. לרשימות האלה אני מכניסה את כל מה שגורם לי להסתכל לעבר העתיד בשמחה, התרגשות ותקווה.
אני עושה את זה מאז שהייתי ילדה. ומערבבת לתוכן קודש וחול, דברים קטנים וגדולים - "לעשות את שביל ישראל עם קבוצת חברים /ללמוד ספרדית/ לעשות יום כיף עם כל אחד מהילדים שלי פעם ב../ להזמין כרטיסים לתערוכה החדשה במוזיאון ירושלים/ לכתוב ספר על..,/ ללמוד להכין מנה קולינרית ממש מסובכת… וכו' וכו'. אני משתדלת להכניס לרשימה את מה שאני מכנה "פנטזיות ריאליות", כלומר, כאלה שאוכל להגשים בסיבוב הזה. ולפעמים אני מפליגה רחוק..וגם זה מותר.
אני יודעת שחלק מהמשאלות האלה יישארו רק הרהור שנכתב ביני לביני, אבל לאורך השנים למדתי שגם זה טבעם של "עוברי המשאלות" שלנו. לא כולם מצליחים להיוולד בסוף. אבל כל אחד מהדברים שכן הגשמתי - מופיע איפשהו ברשימות שלי כשאני מדפדפת אחורנית במחברות.

לקחת את הרשימה שלנו צעד קדימה

האורח שלי בפרק החדש בפודקאסט, יובל אברמוביץ, מכיר היטב את השיטה הזו גם הוא מכין לעצמו רשימות כאלה מאז שהיה בן 16, ותאונה שינתה את חייו ברגע אחד. הוא לקח את עניין הרשימה עוד כמה צעדים קדימה ממני, וטוען - שלא מספיק רק לכתוב רשימות לעצמך - צריך להשמיע את זה.
האזינו:

בשנת 2014 יובל פרסם פוסט בפייסבוק. הוא קרא לו "הרשימה". בפוסט הזה, קבל-עם ופייסבוק - הוא פרסם רשימה של עשרה חלומות שהוא מתכנן לממש ב-400 הימים הקרובים, וביקש מכל מי שקורא את הפוסט ויכול לעזור לו בדרך שלו להגשמת החלום לעשות את זה.
זה היה עוד בימים שהרשת הייתה יחסית בחיתוליה ופוסט שהפך לוויראלי, היה כמו אש בשדה קוצים. תוך שעות ספורות הוא קבל מאות מיילים, ותגובות ואנשים הציעו לו את עזרתם.
נחוש, כמו שהוא תמיד היה, הוא תפר לעצמו תוכניות פעולה עבור כל אחת מהמשאלות האלה ויצא להגשים אותם. הבלוג הזה הפך לאתר שאליו אנשים מכל העולם רשימות של משאלות וביקשו קשרים, עזרה, חיבורים על מנת לממש אותם.
כמה שנים אחר כך זה הפך לספר שנקרא "הרשימה" ויובל אברמוביץ - האיש מאחורי המיזם הזה, הפך גם למרצה מצליח, ולאיש שעוזר לרבים לחלום טוב יותר, לחלום ככה שהם יצליחו גם לממש.
השיחה שלנו היא בדיוק על זה. על אופטימית, על יזמות, על חיים שבהם אנחנו מאירים לעצמנו את הדרך קדימה, באמצעות פנס החלומות שלנו.
שירלי יובל-יאיר היא פסיכולוגית סופרת ומוזיקאית, בפודקאסט שלה "ליהנות מהדרך" היא מזמינה אנשים לשיחה על החיים ועל איך לחיות אותם, על המנגנונים הבריאים שכדאי לבנות לעצמנו על מנת למצוא שיווי משקל נפשי בעידן סוער