בחודש פברואר 2014 הרגישה אורטל הר-פז גוש בשד שמאל, "כמו כדור פינג פונג, והתעלמתי מזה בהתחלה". חודשיים לאחר מכן נבדקה ואחרי שתי ביופסיות ובדיקת MRI הגיעה אבחנה: סרטן השד, שלב שלוש, בתוספת שני עמודים מלאים בפרטים על הגושים הרבים שנמצאו. אבחנה שבעקבותיה "בילתה" אורטל כמעט שלוש שנים באשפוזים, ניתוחים, טיפולים ואינספור סיבוכים רפואיים, ואליהם התלווה משבר לא פחות מאתגר, שלא רבים מדברים עליו – המשבר הכלכלי של המחלימים מסרטן.
היום, בגיל 40 פלוס היא גרה בהוד השרון, לא נשואה, מרצה ומנטורית לצמיחה אישית. "אני נותנת הרצאות על הסיפור שלי ועל האופן שבו התמודדתי עם כל המשברים, במטרה לתת השראה לאנשים וכלים מעשיים להתמודדות עם קשיים, אתגרים ומשברים בחייהם".
עד לאבחון בסרטן אורטל מגדירה את עצמה כמי שחיה חיים טובים. "היה לי כל מה שרציתי - זוגיות, כסף. היו לי עבודות טובות בהקמה ובניהול בתחומים הקהילתיים-חברתיים. לא חשבתי על יום סגריר, לא דאגתי ממה שיהיה".
לאחר האבחנה נכנסה לסדרת טיפולים בבית חולים תל השומר, שכללה ניתוח כריתת שד, שמונה טיפולי כימו ו-33 טיפולי הקרנות. אורטל מציגה גישה פחות נפוצה להתמודדות עם המחלה: "לא הגדרתי את עצמי כחולה בשום שלב. אמרתי לכולם: 'אני בריאה עם סרטן'. אנשים חשבו שאני משוגעת אבל לי זה היה כיף וזרמו אותי. זה גם נעים יותר להיות עם אנשים שלא מתלוננים כל הזמן על המחלה.
"אף אחד לא אמר לי שאני הולכת למות. אני זוכרת שנכנסתי לאוטו אחרי שקיבלתי את תוצאות הביופסיה, הסתכלתי על המראה ואמרתי – 'את נראית אותו דבר'. לא הייתי בהלם, לא הייתי עצובה ולא פחדתי מהבאות. סירבתי לראות את עצמי כחולה, לדבר עם חולים אחרים או לשתף בחוויות. המשכתי לחיות את חיי באופטימיות, בשמחה ולתכנן קדימה, ואני מאמינה שזה גם מה שסייע לי להבריא ולהישאר בריאה".
אורטל גם לא התחברה לקבוצות תמיכה או לפעילויות ייעודיות לחולי סרטן. "מדיטציה לחולי סרטן? מה, אני לא יכולה לעשות מדיטציה עם אנשים בריאים? אפשר גם להתעורר מניתוח עם שמחה, זה עניין של בחירה. זו האמונה שלי ואני יותר אוהבת את עצמי ככה. אלו חיים אותנטיים יותר. כל דרך התמודדות היא לגיטימית ואני בחרתי בדרך שעשתה לי הכי טוב. נשארתי אופטימית וחזקה גם כשאיבדתי כמעט כל מה שהיה לי בעקבות ההתמודדות הממושכת עם הסרטן – את היכולת הכלכלית להחזיר את העוברים שהקפאתי לפני טיפולי הכימותרפיה, את הכסף שהיה לי ואת האפשרות לעבוד ולהשתכר בכבוד".
"החלמתי מהסרטן – ונשארתי עם חובות"
אופטימית ככל שהייתה, את תקופת הטיפולים הממושכת סיימה אורטל עם גוף חלש, תוצאה של הניתוחים הרבים שעברה וטיפולי הכימו וההקרנות. "כל הבעיות הרפואיות צצו אחרי שנגמרה המחלה הפעילה וזה קורה להרבה אנשים – וזה משבר אחרי משבר. הייתי רבע בן אדם וניסיתי לחזור לחיים. לא הצלחתי לתפקד, לחזור לעבודה בצורה סדירה. לא הצלחתי להתפרנס ולהשתכר ולא היה לי חיסכון ליום סגריר. בשנת 2017 הייתה לי ערימה של חובות ונאלצתי לקחת הלוואות כדי לשלם חשבונות".
זה מוזר אולי לשמוע מחולה סרטן, אבל אורטל מודה שלמרות ההתמודדות הלא פשוטה עם המחלה, "הקושי היותר גדול שלי היה סביב הכסף. זה בא ממקום הישרדותי. לא להיות מסוגל לקנות אוכל – זה מקום קשה ומביש וגם מפחיד. חובות, גבייה, קופאית צועקת "לא עובר" על כרטיס האשראי וכולם שומעים, שם הבום הוא גדול. איך בגילי הגעתי למצב כזה? לא היה לי כסף להחזיר את העוברים המוקפאים – כסף לגדל ילדים. לקח לי לא מעט זמן לתפוס את עצמי ולהחליט שכל סיטואציה - וגם הכי קשה - אני מנצלת כדי למצוא פתרונות. שכנעתי את עצמי שאני אמצא פתרון".
איך את מתרוממת משם?
"קודם כל מבקשת עזרה, כדי לקחת אחריות על מה שקרה, כי משהו בהתנהלות שלי לא היה נכון. גם עם הסרטן. האמונה שלי היא שזה לא קורה סתם – זה אורח חיים, אוכל, כימיקלים. אני יודעת שחייתי בחוסר אהבה עצמית, אכלתי הכי לא בריא, השתמשתי במוצרי קוסמטיקה מלאים בכימיקלים, הייתי בסטרס כל הזמן.
"הייתי רבע בנאדם וניסיתי לחזור לחיים. לא הצלחתי לתפקד, לחזור לעבודה בצורה סדירה. לא הצלחתי להתפרנס ולהשתכר ולא היה לי חיסכון ליום סגריר. בשנת 2017 הייתה לי ערמה של חובות ונאלצתי לקחת הלוואות כדי לשלם חשבונות"
"ואז אני מחליטה לבחור איפה אני רוצה לראות את עצמי – בחרתי לחיות באורח חיים בריא ומתוך כך לא לחזור לתפקידי ניהול מלחיצים. למדתי איך לאכול בריא, איך להוריד לחץ. הייתי צריכה להודות בפני עצמי שאני לא מבינה בכסף. לא ידעתי לנהל אותו ואיך חוסכים. כסף מביא הרבה לחץ, ואדם צריך ללמוד איך הוא חי באופן כזה שכשמגיע יום סגריר - הוא לא נשאר בלי כלום. למדתי איך לנהל כסף, לחסוך, להשקיע, כדי לא לחיות בסטרס כלכלי - כי כשאנחנו בלחץ כלכלי, אנחנו בדרך כלל לא פנויים לעסוק בדברים אחרים, ובטח שלא לתכנן את העתיד. אנחנו עסוקים רק בהישרדות.
"פיתחתי הרגלים נכונים. למדתי לצמצם את הסיכון שאגיע למצבי משבר. ובכל פעם שאני חווה משבר אני אומרת לעצמי: קודם כל תעצרי. את יצרת את הסיטואציה, חפשי מה את צריכה ללמוד ולשנות. ויש המון ערוצי מידע היום, חלק מהם הם חינמיים – אפשר ללמוד, לקרוא, להיפגש. למדתי על ערוצי רווח דרך האינטרנט, דברים קטנים – כמו בייביסיטר לכלבים בשכונה – כשאומרים 'כן' זה משחרר, ופתאום מגיעים עוד דברים.
"למדתי לשים כסף בצד - אפילו 20 שקל. להסתכל על מחיר המוצר בחנות ולבדוק את החשבון ולהרגיש גאווה כשמחזירים לי. הבנתי שזו הייתה פעם ראשונה שאני מכבדת את עצמי בכל מה שקשור לכסף".
היום אורטל נמצאת סוף-סוף בתהליך החזרת עוברים ויצאה לדרך עצמאית. "אחרי שבע שנים אני מרגישה שאני בשלה להעביר הלאה. אני רוצה לשתף אנשים בסיפור שלי כדי לתת להם את הכלים לעשות שינוי. במשברים אנחנו מרגישים לבד, ובמשבר כלכלי גם מתביישים לספר, להיראות חלש ומסכן. יש לנו תמיד בחירה איך להתנהל בכל מצב בחיים ואיך לנהל אותו. זה כולל גם אתגרים ומשברים, ואני בטוחה שאם נבחר, נוכל לצאת מהם מחוזקים ומנצחים ולהגיע למקום אפילו טוב יותר מזה שהיינו בו קודם. מבחינתי, זה התיקון שלי בעולם, לדעת שלא סתם עברתי את זה".
חודש המודעות לסרטן: העצות של אורטל
"כולם שמים דגש על הבדיקה והגילוי המוקדם. זה חשוב, ונכון שצריך להיבדק, אבל זה לא מספיק. אני מאמינה שסרטן אצל מבוגרים בא מבפנים, לא מבחוץ, לא נוחת מהשמיים. בואו תצמצמו מראש את הסיכון על ידי כך שתחיו בריא יותר:
אוכלים בריא – כמה שפחות מעובד ומתועש, להפחית סוכר וקמח לבן. יש אוכל מדהים וגם זול הרבה יותר שהוא בריא. וכמה שיותר תזונה מהצומח – ירקות, אגוזים, קטניות. ומים כמובן.
מטפחים נכון – המוצרים הרגילים מלאים בכימיקלים. יש כל כך הרבה קוסמטיקה טבעית שהיא הרבה יותר בריאה וגם זולה יותר וגם מוצרי טיפוח שאפשר להכין בבית.
מפחיתים סטרס – אני הייתי בסטרס מתמיד וכל דבר הייתי לוקחת ללב, והסטרס אוכל אותך. חשוב למצוא דרכים להירגע, ללמוד את זה. וצריך לעבוד בזה – אם צריך סדנה, קבוצת תמיכה, מדיטציה, יוגה או ספורט. ולהזיז את הגוף בדרך כלשהי, לא משנה איזו.
פורסם לראשונה: 09:34, 05.10.21