בשיתוף ד"ר וסים עבוד ואינפומד
הוא גורם לכאב ועלול להקשות גם על האכילה והדיבור: כאב בלסת יכול לנבוע מהפרעה במפרקי הלסת, בשרירי הלעיסה, או להיות מוקרן מכאבים באזור הראש והצוואר. אחת הסיבות השכיחות לכאב בלסת היא דלקת במפרק הלסת.
צפו ברופא מסביר:
ד"ר רק שאלה - כאבים בלסת: דרכי האבחנה ואפשרויות הטיפול
מהם הגורמים האפשריים להתפתחות של דלקת כואבת במפרק הלסת?
הסיבות להתפתחות דלקת במפרק הלסת רבות וכוללות:
- חולשה מולדת של אחד או יותר ממרכיבי מפרק הלסת אשר חושפת אותו לנזקים מצטברים במשך החיים.
- שחיקת סחוס כחלק מתהליך ההתברגות הפיזיולוגי, שבשלב מסויים יכולה להפר את האיזון העדין בין "בנייה ופירוק של רקמות" ולייצר דלקת.
- חבלה טראומטית, בין אם ישירה לאזור המפרק או חבלה לא ישירה הפוגעת באזור הראש-צוואר.
- טראומה כרונית למפרק הלסת הנגרמת על רקע הרגל מזיק כמו הידוק שיניים כרוני, או לעיסת מסטיקים מוגזמת, וכו'
- מחלה ראומטית כמו ראומתואיד ארתריטיס, לופוס, וכו'
- גמישות יתר של הרצועות המחזיקות את רכיבי המפרק ביחד וחושפת אותו לנזקי מתיחה ותנועתיות מוגברת.
האם ישנם מאפיינים מסוימים של הכאב שיכולים להעיד על דלקת במפרק הלסת?
המאפיינים של כאב הלסת מגוונים. הכאב יכול להיות תמידי ולהחמיר בעת פעולות כמו אכילה ופיהוק, או שיכול להופיע אך ורק בזמן ביצוע של פעולה מסוימת. לעיתים הוא מלווה ברעשים ממפרקי הלסת ו/או בתחושת חיכוך מוגבר בזמן פתיחה וסגירה של הפה.
במקרים מסוימים יכולים להתפתח תסמינים באוזניים, למשל כאב באוזן או תחושת מלאות ואף טנטון. חלק מהמטופלים ידווחו כי עיקר הכאבים הם ביקיצה, בעוד שאחרים ידווחו על כאב "שנבנה" במהלך היום ומגיע לשיא בשעות הערב ולפני השינה. חשוב לציין כי לעיתים כאבי הלסת מהווים חלק מתסמונת כאב רחבה יותר המערבת את הצוואר, הראש, ואף את אזור השכמות והגב.
אילו בדיקות יאפשרו להבין מה המקור לכאב?
האבחנה יכולה להיות מאתגרת ולכן הרופא חייב לעבוד בצורה שיטתית ומקיפה. בשלב הראשון תתבצע אנמנזה מפורטת (תלונה עיקרית, תולדות המחלה, והרקע הרפואי של המטופל), בדיקה גופנית מקיפה של מערכת הלעיסה, וצילומי הדמיה – לרוב CT או MRI. יתרונות ה-CT כוללים זמינות, משך סריקה קצר, והדגמה אופטימלית של החלק החיצוני (הקורטקס) של עצמות מפרק הלסת. יתרונות ה-MRI כוללים היעדר קרינה מיננת, והדגמה אופטימלית של לשד העצם והרכיבים הסחוסיים של המפרק.
מהן דרכי הטיפול?
ההמלצה כיום היא להתחיל בטיפול רחב שכולל מספר חלופות טיפוליות, מוקדם ככל הניתן. הטיפולים בדלקת כואבת במפרק הלסת כוללים:
- תרופות נוגדות דלקת
תרופות כמו אטופאן, ארקוקסיה, אדוויל, ונקסין עוזרות בהפחתת הכאבים, אך לא פחות חשוב, הן בעלות אפקט אנטי-דלקתי. ממליצים נטילה יומיומית למשך 10-14 ימים רצופים במטרה לעצור את התהליך הדלקתי ולשפר את הסיכוי להחלמה מלאה ומהירה.
- הימנעות מאכילה של מאכלים קשים
יש להימנע מהפעלת עומסים סגריים על משטחי המפרק כאשר אלה מודלקים וחשופים לנזקי שחיקה ואף קריעה.
- שימוש בסד לילה
הסד הסיגרי הוא התקן אותו מכין רופא שיניים המתמחה בתחום ומטרתו היא להגדיל את המרווח המפרקי ולשפר את זרימת הדם לרקמות המפרק, לפזר את העומסים הסגריים של מנשך השיניים בצורה יותר מאוזנת, ולהפחית הידוק שיניים בלילה (אם יש הרגל כזה).
- פיזיותרפיה מודרכת ועצמית למערכת הלעיסה
ממליצים על חימום ועיסוי אזור מפרק הלסת ושרירי הלעיסה וביצוע מתיחות לשרירים. חשוב שהמטופל יתגבר את המפגשים עם הפיזיותרפיסט בתרגולים עצמיים יומיומיים בבית.
- תרופות להרפיית שרירים
במקרים וניכר כי יש טונוס מוגבר (התכווצות יתר) של אחד או יותר משרירי הלעיסה או הצוואר, ממליצים להוסיף תרופה להרפיית שרירים לתקופה של 1-2 שבועות בכדי לעזור "לשחרר" את השרירים המעורבים וגם להוריד עומסים ממפרקי הלסת הכואבים.
- הפסקת הרגלים מזיקים
כדי להשיג הטבה במצב יש להימנע מכל ההרגלים הפרה-פונקציונליים, כמו הידוק שיניים, לעיסת מסטיקים מוגזמת, או כסיסת ציפורניים, בכדי לאפשר לרקמות "הסובלות" להתאושש.
- טיפול תרופתי אנטי-ראומטי
בחלק קטן מהמקרים מתגלה כי המקור לכאבים במפרק הלסת הוא רפואי ראומטי. האבחנה מתבססת על בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה. במקרים כאלה יש לשלב תרופות מתחום הראומטולוגיה ולהיות במעקב משותף אצל כירורג פה ולסת יחד עם רופא ראומטולוג.
- טיפול תרופתי נוירוגני
כאשר הכאב נמשך מעל שנה והופך לכרוני, ישנו סיכון מוגבר להתפתחות מעגלי כאב עצמאיים "שמייצרים" כאב ללא קשר לקיום של נזק אורגני באיבר או להיעדרו.
- טיפול נפשי
למצב הנפשי השפעה ישירה על רמת הכאב והתגובה לטיפול, והדבר בולט בעיקר בהפרעות ומחלות של כאב כרוני. מצב נפשי ירוד הוא גורם סיכון למהלך מחלה יותר קשה ולטיפולים פחות אפקטיבים, ולכן בכל מקרה שיש סטרס מוגבר בחיים, חרדות, או דיכאון, יש להתייחס לאספקט הזה במכלול הטיפולים שמוצעים.
- טיפול שיניים שנועד כדי לשנות את הסגר הדנטלי
טיפול זה מבוצע אצל רופא השיניים במטרה לאזן את מנשך השיניים או להרים אותו. הטיפול יכול לכלול השחזה של חלק מהשיניים, והחלפת או הוספת שיקומים (כתרים, גשרים, ותותבות).
- שטיפת מפרק הלסת (ארתרוצנטזיס)
ללא קשר לרקע של הדלקת במפרק והכאבים, אם אין הטבה תוך מס' שבועות תחת הטיפולים שהוזכרו לעיל, ממליצים לעשות שטיפת מפרק. מדובר בפעולה שכוללת החדרת מחט אחת או שתיים למפרק הלסת שדרכן מזרימים מים פיזיולוגיים במטרה לשטוף את חלל המפרק. הפעולה הזו מסלקת את תוצרי הדלקת שהצטברו בתוך המפרק. בד"כ מזריקים בסוף הפעולה תרופה נוגדת דלקת כמו סטרואידים. היתרון של הזרקת סטרואידים ישירה לתוך המפרק לעומת מתן סטרואידים באופן סיסטמי, הוא שמתקבלת השפעה תרפואטית יותר חזקה ללא חשיפה לתופעות הלוואי המזיקות של התרופה.
- ארתרוסקופיה של מפרק הלסת
בנוסף לשטיפת חלל המפרק, פעולה זו מאפשרת ראייה ישירה של פנים מפרק הלסת לצורך אבחנה וגם ביצוע פעולות כמו צריבת אזורים מודלקים, החלקת סחוס חולה, הזרקה נקודתית של סטרואידים, ושחרור הדיסק המפרקי.
- ניתוח מפרק פתוח
במקרים קשים בהם קיים נזק נרחב לרקמות המפרק וכאשר אין תגובה לשלל אפשרויות הטיפול שהוזכרו לעיל, יש אינדיקציה לביצוע ניתוח מפרק פתוח שמטרתו תיקון או החלפת חלק או כל רכיבי מפרק הלסת.
בשיתוף ד"ר וסים עבוד ואינפומד
