מאות ספרים וסרטים עוסקים ביצירת מציאות. יש מחקרים רבים התומכים בנושא ואנחנו, בשיטת המטאיזם, זוכות לאסוף את ההוכחות לכוחה של התודעה וקבלות על שינוי מציאות לכל אורך הדרך. כשאנחנו מסבירות לאנשים על חשיבות ההיכרות עם התודעה ובריאת מציאות מיטבית, גן עדן בשפתנו, אנחנו מעדיפות שלא לדבר על דרך השלילה. הצד הפחות חיובי, זה שלא נעים לדבר עליו, אבל הוא קריטי ברמה של חיים ומוות, הוא: מה קורה כשאדם מייצר לעצמו מציאות של חשיכה והסתרה? מה קורה כשאדם חי לאורך זמן בתחושות קשות של אבל ואובדן? מה קורה כשאדם צולל למעמקי הכאב ונשאב למצולות?
שיעור בבריאת מציאות מימי התנ"ך
זעקת האימהות הוא מונח שבא להסביר את הכאב הקיומי, שמרגיש לפעמים כמו זעקה. לא מדובר בעניין השמור לאימהות בלבד. יצא לי לפגוש גם לא מעט אבות זועקים. אני מכירה את הזעקה הזו מגיל צעיר. היכולת להישאב לעצב עתיק יומין, שאין לו התחלה ואין לו סוף, להתייפח על כל סבלות העולם, תוך שהם מתערבבים עם הכאב האישי שלנו ועם כאב עתידי, שבלי לדעת, אנחנו מייצרים בזה הרגע.
בשום שלב אנחנו לא רוצים להיות זרים לסבלנו או לסבלם של אחרים. אך אנחנו גם לא יכולים להסתכן ביצירת מציאות מסוכנת לנו ולאהובינו. עלינו ללמוד למנן את התחושות שלנו ולנהל אותן, במקום שהן תנהלנה אותנו
איוב הפך לסמל הכאב ההרואי. בעצמו הודה שדרכו להרגיש את אלוהים הייתה דרך הכאב שעבר. "מבשרי אחזה אלוה". דרך הסבל הוא הרגיש תחושת התעלות מסוכנת. ועל אף שבכה לאלוהים על סבלותיו, המוח המכור לכאב היה בחגיגה. הוא מודה בפירוש ואומר "כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי, וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי". אנחנו רואים כאן שיעור בבריאת מציאות מימי התנ"ך. ההבנה שככל שאנחנו פוחדים ממשהו – כך בדיוק הוא מתממש בחיינו. וזו בדיוק מהותה של הזעקה.
בולען של סבל
אנחנו בעד להרגיש כל הזמן ולהיפרד ממנגנוני ההדחקה. כל רגש הוא לגיטימי. בטח שגם צער וכאב. הסכנה היא להיבלע לתוך הכאב - ולהפוך להיות בולען של סבל. למצוא את עצמנו ממררים על סבלות העולם. ושוב, שלא תטעו, זה מקסים להרגיש את הכאב של אחיותינו הנשים באירן, או את ילדי העולם המופקרים באוקראינה. כך הפכתי את בתי לטבעונית, באמצעות סרטון קצר שהראה לה את כאבה של הפרה שהפרידו אותה מהעגל שזה עתה המליטה. זוהי רגישות ומודעות. א"ב של חמלה.
אבל אני מדברת כאן על הישאבות אל מעמקי השאול. כשהכאב מטלטל את כל עולמך ואת מוצאת את עצמך מדמיינת סרטים ורואה איך חלילה באים להודיע לך מצה"ל על הבן שנפל. או עם כל איחור של הילדה את רצה לבדוק בחדשות אם הייתה תאונה. "זעקת האימהות" – כך אני מכנה את הכאב הזה. כאב השמור להורים שאיבדו את ילדם. אבל אוי לה לאם (או לאב) שחיים את הכאב הזה ומתאבלים בטרם עת. כמו שאיוב אמר "אשר יגורתי בא לי". חס וחלילה.
( כלים פרקטיים איך להפסיק לראות את הילדים שלכם במבט דואג ומקטין
)
כשאם שכולה מספרת לי בגילוי לב שהיא ידעה מאז שהיא הייתה צעירה שיום אחד ידפקו לה בדלת ויגידו שהבן שלה נפל, זו לא נבואה - זו יצירת מציאות, זו משיכת חוטים - את בוכה על משהו שלא קרה והופ! הוא מתהווה מול העיניים שלך. זה מסוכן מאוד, וזה דבר הדורש טיפול.
אז מה עושים עם הכאב הזה?
עושים עבודה. מתחילים תהליך מודעות מסודר - נכנסים לקבוצה, שומרים על עשייה, ופועלים ככל שנדרש כדי לפתור את הבעיה. שוב, זה בסדר לבכות - "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם". כל רגש הוא לגיטימי. זה בסדר לבכות ולכאוב, אבל אחרי כמה שעות או ימים, לתפוס את עצמנו, לעשות מדיטציה טובה ולצאת מהמיטה.
1 צפייה בגלריה
תעל את הכאב, להתמיר אותו וללמוד לבחור במציאות מיטבית. פריידי מרגלית ואלימור הניג
(צילום: עוז מועלם)
בשום שלב אנחנו לא רוצים להיות זרים לסבלנו או לסבלם של אחרים. אך אנחנו גם לא יכולים להסתכן ביצירת מציאות מסוכנת לנו ולאהובינו. עלינו ללמוד למנן את התחושות שלנו ולנהל אותן במקום שהן תנהלנה אותנו. לתעל את הכאב, להתמיר אותו וללמוד לבחור במציאות מיטבית. בעזרת כלים לעבודה עצמית, לחקור ולרפא את שורש הכאב (לעיתים זו ממש התמכרות) והעיקר לא לייצר אותה ולהפוך אותה למציאות.
השורה התחתונה: כדי לחיות חיים של גן עדן ולהגיע להגשמת הפוטנציאל המלא שלכם כאנשים מצליחנים, הדבר הראשון שאתם צריכים הוא מודעות. אותה אנרגיה שהולכת על מחלות, יכולה להיות מנותבת להגשמה ומימוש עצמי. אז מה המשימה שלנו לשבוע הקרוב? לבדוק איפה אנחנו "זועקים" ורואים טרגדיות , מחלות ואובדן בטרם עת. התחילו בקטן, ולאט ובהדרגה שנו את כל התמונה. זה אפשרי. אומרת לכם מניסיון אישי ומניסיונם של רבים אחרים בקהילה. האזינו לפרק.
בכל יום שלישי בשעה 15:00 ב-ynet radio פריידי מרגלית ואלימור הניג מקנות כלים תודעתיים, זמינים ויעילים להתנהלות מדויקת במשחק החיים, לפי שיטת המטאיזם. האושר זמין לכל דורש. מחפשים המלצות האזנה או רוצים להמליץ על פודקאסטים שאתם אוהבים? הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו פודקאסט להמונים
