החודש חגג גבי ארמה את יום הולדתו ה־59. זה היה יום הולדת עצוב. במקום בלונים ועוגה, התפלל ארמה למתנה החשובה ביותר שהוא יכול לייחל לה השנה: חיים. בשבוע שעבר הפך לאחד היחידים בישראל ומכמה עשרות חולים בעולם כולו, שקיבלו טיפול ניסיוני בחיסון חדש נגד סרטן מוח אלים ביותר. הטיפול הזה, כך מקווים, ילמד את מערכת החיסון של גופו לתקוף את תאי הגידול, שהפסיקו להגיב לטיפולים המקובלים.
קראו עוד:
"אחרי שהטיפולים הסטנדרטיים כשלו, נאמר לנו שאין עוד מה לעשות למען גבי", אומרת אשתו, לימור. "לא קיבלנו את רוע הגזירה והחלטנו ללכת על טיפול מחקרי, שיביא אולי בשורה לנו ולמשפחות רבות אחרות. גבי לחם עבור משפחתו כל חייו בנתינה ראויה להערצה, וכעת נלחם על חייו. הטיפול החדש נותן לנו תקווה ואמונה שהמלחמה שלו עוד לא נגמרה".
האלבום של משפחת ארמה מלא בתמונות משני סוגים. בחלק האחד רואים גבר חסון ואתלטי, מחובק עם אשתו בטיולים בכל העולם, בפרק שנראה כעת כאילו התרחש בעבר המאוד רחוק, אף שהיה לפני זמן קצר בלבד. בחלק השני, אחרי האבחון, הוא קירח, צנום וחיוור, פניו מביעות ייסורים. על התפר הזה, שבין זיכרון החיים הרגילים והמאושרים של פעם לסבל הקיומי של היום, נעה עכשיו המשפחה, מתנודדת בין ייאוש לתקווה.
מאז נותח במוחו בפעם השנייה, לפני מספר חודשים, מתקשה ארמה בדיבור. לימור ובנו קובי משמשים לו פה, מספרים במקומו את מה שעובר עליו. "אנחנו נשואים 32 שנה", מספרת לימור. "גבי היה איש אחזקה במתקן ביטחוני. הוא יודע לעשות הכול. כשהיו קטנים, הילדים קראו לו מקגייוור".
החיים התנהלו על מי מנוחות, עד שלימור הבחינה שבעלה לא מתנהג כרגיל. "שבועיים קודם הלכנו יחד לבדיקות דם שגרתיות בקופת חולים, והכול היה בסדר", היא מספרת. "אבל היו כל מיני סימנים קטנים שמשהו קורה אצלו - למשל, עצירות בדיבור. הוא לא יכול היה לסיים משפט כמו שצריך. הייתה לנו שידה בבית, שהוא נתקע בה שוב ושוב. לא הבנתי מה קרה פתאום. בשבוע האחרון לפני שאבחנו את המחלה שלו הוא עשה פעמיים תאונה עם הרכב. מגיל 18 יש לו רישיון, אף פעם הוא לא עשה תאונות. בדיעבד התברר ששדה הראייה בצד ימין נפגע בגלל הגידול".
"אבא שלי היה איש בריא לחלוטין", מספר קובי, בנו הבכור. "הוא היה בכושר גופני מצוין ועשה המון ספורט. לא הייתה שום אינדיקציה למה שעומד לקרות. היום אנחנו מבינים שהמחלה הזו יכולה להופיע אצל כל אחד, בכל גיל".
3 צפייה בגלריה
גבי ארמה עם אשתו לימור. "לוחם נשאר לוחם. אנחנו מאמינים בכוח שלו"
(צילום: ג'ני ירושלמי, דוברות איכילוב)
מכה משמיים
אחרי כמה שבועות של אירועים חריגים החליט ארמה שהגיע הזמן לבדוק מה קורה לו. "הוא אמר לאמא שצריך ללכת לבית חולים לבדוק את זה", מספר קובי. "הוא תמיד היה היפוכונדר ולא אהב רופאים ובדיקות. ברגע שהוא אמר בית חולים, הבנו שמשהו לא בסדר. נסענו איתו מיד לרמב"ם. במיון עשו לו CT וראו גידול במוח".
מהרגע הזה נטרפו חיי המשפחה. האירועים התרחשו במהירות, אירוע רודף אירוע. טיפול רודף טיפול. ביולי 2021, שבוע לאחר שאובחן, עבר ארמה ניתוח מוח מסובך, שבו נכרת רוב הגידול ממוחו. חרד ממה שעומד לקרות לו, ביקש להזעיק אליו את הבן שחי בארצות הברית, להיפרד ממנו. "ידענו שאי־אפשר להסיר את כל הגידול, כי לא רוצים לפגוע במוח עצמו", אומר קובי. "בשלב הזה עוד לא הבנו לאן אנחנו נכנסים". שבועיים אחרי הניתוח חזרה התשובה הפתולוגית: ארמה חלה בסרטן המוח האלים והנפוץ ביותר, מסוג גליובלסטומה, בדרגה 4. כ־300 אנשים בשנה חולים בישראל בסרטן הזה. תוחלת החיים הממוצעת של מי שחלה בו אינה גבוהה.
"ההתחלה הייתה זוועתית מכל הבחינות", נזכר קובי. "הלם טוטאלי. לא ידענו איך להגיב. זה נחת עלינו מהשמיים. שום דבר לא הכין אותנו למצב כזה. הגידול שהוצא בניתוח היה בגודל ארבעה על ארבעה סנטימטר. כששאלנו את הרופאים כמה זמן לוקח לגידול כזה לגדול, אמרו לנו שזה יכול להתפתח בתוך חודש. כשהמחלה התגלתה, היינו משפחה צעירה שרוצה לגדול. לא הבנו איך זה קרה לנו".
פרופ' דבורה בלומנטל, מנהלת השירות הנוירואונקולוגי באיכילוב: "מדובר ברעיון מאוד חדשני, שמשלב בין חיסון עצמי לחיסון מחולים שיש להם את אותה מחלה. שילוב החומרים עשוי ליצור תגובה אימונית חזקה מאוד. בשלב הנוכחי נותנים חמישה חיסונים, אחד כל שלושה ימים, ואז יש כמה שבועות מנוחה. מניסיוננו אין לטיפול הזה שום תופעות לוואי, למעט קצת אודם מקומי"
אחרי הניתוח נכנס ארמה לשגרת הטיפולים המקובלת במחלה: קרינה וכימותרפיה. "כל יום, במשך חודש וחצי, נסענו מכרמיאל לרמב"ם", מספרת לימור. "במקביל המליצו לנו על טיפול נוסף של חברת נובוקיור, באמצעות שדות חשמליים, אבל למרבה הצער הוא לא יכול היה להמשיך בו, בגלל רגישות שהתפתחה בקרקפת. כל הטיפולים האלה נועדו רק לעכב את התקדמות המחלה, לא לרפא אותה".
אבל המחלה לא נעצרה. במארס הובהל ארמה לבית החולים לאחר שפירכס. אז התגלה מוקד גידול נוסף באזור אחר במוח. "הרופאים התחילו טיפול ביולוגי, אבל באוקטובר עשו לו MRI וראו שהגידול ממשיך להתקדם", מספר קובי. "שיחררו אותנו הביתה באמירה שאין מה לעשות בשבילו יותר".
הרגע הזה, מספרים בני המשפחה, שבו שוחרר האב מבית החולים עם גזר דין מוות, בידיעה שאין יותר איך לעזור לו, שבר אותם. "זה היה יותר גרוע מרגע האבחון, כי לא הייתה יותר שום תקווה", נזכרת לימור. "אמרו לנו, 'זהו, מיצינו'. ישבנו עם האחים ועם הילדים והחלטנו שאנחנו לא מרימים ידיים. אין דבר כזה שאין מה לעשות. כך הכרנו את פרופ' דבורה בלומנטל מאיכילוב. הבאנו אליה את כל החומרים הרפואיים של גבי, והיא העלתה אפשרות חדשה: להכניס אותו למחקר חדש, של עשרות אנשים בכל העולם שקיבלו חיסון נגד המחלה. זו הייתה האפשרות האחרונה שלנו. היינו חייבים ללכת על זה".
3 צפייה בגלריה
ארמה באחד האשפוזים. "אין לנו דירה שנוכל למכור כדי לגייס את הסכום שדרוש לנו, וגם לא ביטוחים פרטיים שיוכלו לשאת בעלות הזו"
(צילום: באדיבות המשפחה)
תמיד חוזר
גליובלסטומה הוא הנפוץ ביותר מבין גידולי המוח במבוגרים. מדובר בגידול ממאיר ואגרסיבי, שמתקדם בקצב מהיר מאוד. לא ידוע מה גורם להתפתחותו, וקשה מאוד לטפל בו, משום שהוא מפוזר באזורים אסטרטגיים במוח. רוב החולים בו הם גברים בגילים מתקדמים.
"ההסתכלות על גליובלסטומה כגידול היא מאוד צרה ולא מדויקת", אומר ד"ר עידו פלדור, מומחה בגידולי מוח וברדיוכירורגיה בשערי צדק, שניתח את ארמה בעת שעבד ברמב"ם. "הדרך היותר מדויקת להסתכל עליו היא כתהליך של כל המוח, אולי אפילו של כל מערכת העצבים המרכזית, שיש לו ביטוי גם בתהליך תופס מקום, שהוא הגידול עצמו. ככל שכורתים חלק גדול יותר מהגידול - החולה ישרוד יותר, אבל גם אם הצלחת לכרות הכול ובדיקות ההדמיה נראות נקיות, יש עוד מוקדים במוח, והמחלה תחזור. יש כאלה שזה ייקח אצלם חצי שנה, ויש ברי מזל שזה יקרה להם רק אחרי חמש שנים. אבל בסופו של דבר, זה תמיד חוזר".
וכך, אמנם, קרה גם לארמה. "כרתנו את הגידול כריתה מלאה", מספר פלדור. "כולנו היינו מרוצים. ואז הוא קיבל כל מיני טיפולים מקובלים לגליובלסטומה. לפני כמה חודשים הוא מיצה, לצערנו, את כל קווי הטיפול".
ד"ר עידו פלדור, מומחה בגידולי מוח וברדיוכירורגיה בשערי צדק: "ההסתכלות על גליובלסטומה כגידול היא לא מדויקת. הדרך היותר מדויקת להסתכל עליו היא כתהליך של כל המוח, אולי אפילו של כל מערכת העצבים המרכזית. ככל שכורתים חלק גדול יותר מהגידול - החולה ישרוד יותר, אבל גם אם הצלחת לכרות הכול ובדיקות ההדמיה נראות נקיות, יש עוד מוקדים במוח, והמחלה תחזור"
כאן עלתה האפשרות החדשנית והניסיונית: לנסות ללמד את מערכת החיסון של ארמה לתקוף בעצמה את תאי הגידול שלו, רעיון שעומד בבסיס טיפולי האימונותרפיה החדשים, שהוכיחו עצמם עד כה בטיפול במחלות סרטן מסוימות. ישנן מספר שיטות ניסיוניות שבהן נעשה הטיפול הזה בגליובלסטומה. במקרה הזה נבחר טיפול שדורש שימוש ברקמת גידול טרייה, שחייב אותו לעבור ניתוח מוח נוסף. התאים הללו עוברים טיפולים שונים, ואז מוזרקים בחזרה לגוף. כל חולה מקבל זריקות חוזרות ונשנות של החומר שהופק ממנו, יחד עם חומר דומה, שהופק משלושה חולים אחרים באותה מחלה, כדי להמריץ את מערכת החיסון לפעול נגד שאריות הגידול שעדיין נמצאות במוח ולהשמיד אותן. הטיפול מיועד לחולים הסובלים מגליובלסטומה דרגה 4, ששאר הטיפולים המקובלים אצלם נכשלו.
"בניתוח מוציאים תאי גידול טריים, ואז מקפיאים, שולחים מיד למרכז בהולנד או בארצות הברית, שם מבודדים אותם ובודקים שאין בהם וירוסים", מתארת פרופ' דבורה בלומנטל, מנהלת השירות הנוירואונקולוגי באיכילוב, שאצלה יינתנו החיסונים. "בשלב הבא מקרינים את התאים כדי שלא יוכלו לשגשג, ואז משלבים אותם עם תאים של המערכת החיסונית, שיכולים לזהות את החומר באנטיגן - כלומר, גורם זר, שמעורר תגובה אימונית, בתקווה שהחומר הזה יגיע לגידול במוח ויפעל נגדו. מדובר ברעיון מאוד חדשני, שמשלב בין חיסון עצמי לחיסון מחולים שיש להם את אותה מחלה. שילוב החומרים עשוי ליצור תגובה אימונית חזקה מאוד. בשלב הנוכחי נותנים חמישה חיסונים, אחד כל שלושה ימים, ואז יש כמה שבועות מנוחה. מניסיוננו אין לטיפול הזה שום תופעות לוואי, למעט קצת אודם מקומי".
3 צפייה בגלריה
גבי ארמה ואשתו, לפני המחלה. "אנחנו מקווים שתהיה פה פריצת דרך עולמית"
(צילום: באדיבות המשפחה)
דרך ארוכה
עד היום נוסה הטיפול הזה בחולים בודדים בלבד בישראל, וגם בעולם כולו הוא בחיתוליו. טיפולים אחרים שמפותחים על בסיס אותו רעיון, של הפעלת מערכת החיסון כנגד תאי הגידול בדרכים שונות, נחלו עד כה הצלחות חלקיות בהארכת תוחלת החיים של החולים באחת ממחלות הסרטן האגרסיביות והעקשניות ביותר. למרות זאת, הרופאים מאמינים שמשם תצא פריצת הדרך המיוחלת לטיפול במחלה הקשה והאלימה הזו.
"האפשרות של יצירת חיסון נגד המחלה מאוד־מאוד מעניינת בעיניי, משום שהיא יותר ממוקדת מאימונותרפיה רגילה, שבה ברוב המקרים אנחנו מנסים לגייס את מערכת החיסון באופן לא ספציפי", אומר ד"ר פלדור. "בטיפול הנוכחי אתה מכוון את מערכת החיסון נגד הגידול הספציפי של החולה. אני חושב שזה העתיד, אבל צריך לומר ביושר: היום זה עדיין לא מספיק טוב. יש עוד הרבה דברים לשפר, כולל המהירות שבה מכינים את החיסון הזה. אבל אין לי ספק שלְשָָׁם הטיפול בסרטן הולך, לפחות בחלק מהתחומים. אני בטוח שבעוד עשר שנים טיפול ממוקד בגידול של חולה מסוים יהיה סטנדרט מקובל. יש הרבה סיבות לאופטימיות עם החיסון הממוקד הזה. מצד שני, משום שמדובר בטיפול ניסיוני, אסור לתת תקוות שווא".
פרופ' בלומנטל מסכימה, גם לגבי הסייגים הברורים וגם לגבי התקווה בתחום הטיפולי החדש הזה. "אני בהחלט מאמינה שיש תפקיד חשוב בטיפולים אימונולוגיים של גיוס המערכת החיסונית לתקוף את הגידול", היא אומרת. "היו כבר מהפכות דומות בזכותה בסוגי סרטן אחרים, כמו עור וריאה, אבל עוד לא ראינו את ההצלחות המיוחלות במוח. זה נראה מאוד מבטיח. הנתונים שיש לנו כיום, מספיק מרשימים כדי שרשויות הבריאות יאפשרו לתת את הטיפול הזה עוד לפני שיש לנו עדויות חותכות ליעילותו. נדרשים כמובן מחקרים נוספים, וגם חידוד הטכניקות הקיימות, כדי לשפר את התוצאות".
בהיותם ניסיוניים, ניתנים הטיפולים האלה באופן פרטי, על חשבון החולים עצמם. הטיפול של גבי יעלה כ־750 אלף שקל, מהם גייסה המשפחה עד כה רק כ־160 אלף בגיוס המונים. את התשלום הראשון להכנת החיסונים, בסך 30 אלף דולר, היא כבר העבירה לחברה המפתחת, וכעת היא נדרשת לגייס עוד מאות אלפי שקלים כדי לנסות להציל את גבי, אותם היא מבקשת מהציבור.
"לצערי, אין לנו דירה שנוכל למכור כדי לגייס את הסכום שדרוש לנו, וגם לא ביטוחים פרטיים שיוכלו לשאת בעלות הזו", אומרת לימור. "מנטלית זה לא פשוט, אבל אנחנו מתפללים שזו תהיה הצלחה. גבי היה לוחם בגולני, והוא לוחם גם עכשיו. לוחם נשאר לוחם, אנחנו מאמינים בכוח שלו".
"גייסנו חברים ומשפחה, חברות גדולות שבני המשפחה עובדים בהן. אנחנו מנסים ללקט את הכסף מכל מקום אפשרי", מוסיף קובי. "לא רוצים שזה יהיה המכשול שלנו. שהטיפול יופסק באמצע בגלל חוסר תקציב. יש קהילה גדולה בפייסבוק של חולים במחלה, שגם היא נרתמה לעזור לנו. אנחנו מקווים שתהיה פה פריצת דרך עולמית, שנביא בשורה להרבה חולים שסובלים מהמחלה הזו. זה נוגע בכל אחד שקרוב לאסון הזה, ומבקש תקווה".
לתרומות:
- בנק דיסקונט 11, סניף 99, חשבון: 191638384
