אוכלוסיית הקשישים בישראל נמצאת בסימן עלייה, אבל תוחלת החיים שלהם ירדה בגלל מגפת הקורונה: כך עולה מדוח חדש של מכון ברוקדייל למחקר חברתי יישומי, שבחן את מצבם הבריאותי של אוכלוסיית הקשישים בישראל ומציג תמונת מצב שלה נכון ל-2020.
קראו עוד:
על פי הדוח, בסוף 2020 מנתה אוכלוסיית בני ה-65 ומעלה בישראל 1.162 מיליון איש - 12.3% מכלל האוכלוסייה. הדוח מציין גם כי בעשור הנוכחי, השלישי במאה ה-21, ניתן יהיה לראות את ילידי דור ה"בייבי-בום" (ילידי 1950-1945) חוצים את גיל 75, "ולכן נראה גידול בחלקם של בני ה-75 ומעלה מתוך כלל הזקנים".
לנתון הזה יש משמעות מהותית לגבי מערכת האשפוז בבתי החולים, שכן 37% מכלל האשפוזים ב-2020 היו של בני 65 ומעלה, ו-20% היו של בני 75 ומעלה. שיעור האשפוזים של בני 65 ומעלה נמצא בחמש השנים האחרונות בירידה של שני אחוזים בממוצע לשנה, אבל ב-2020 ירד השיעור ב-12.3% - מ-400 אשפוזים לאלף נפש ל-351 לאלף נפש.
1 צפייה בגלריה
מחברי הדוח מעריכים שבשנים הקרובות נראה בארץ יותר ויותר קשישים בני 75 ומעלה
(צילום: shutterstock)
הדוח מפרט שבני ה-65 ומעלה מהווים 63% מהמאושפזים במחלקות פנימיות; במחלקות ריאות - 58.6%; במחלקות קורונה - 49.4%; ובמחלקות טיפול נמרץ קורונה - 59.6%. נתון משמעותי נוסף מצביע על קשר בין הקורונה לירידה בתוחלת החיים שנרשמה בשנה זו. על פי הדוח, תוחלת החיים הממוצעת בישראל ב-2020 הייתה 80.7 אצל גברים ו-84.8 אצל נשים. תוחלת החיים של הגברים הערבים הייתה נמוכה ב-4.8 שנים מזו של הגברים היהודים והאחרים (76.6 לעומת 81.4), ואילו תוחלת החיים של הנשים הערביות הייתה נמוכה ב-3.8 שנים מזו של היהודיות ואחרות (81.5 לעומת 85.3). בהשוואה ל-2019, מדובר בירידה של 3.6 חודשים בממוצע בתוחלת החיים של הגברים. אצל הגברים הערבים הירידה דרסטית במיוחד ועומדת על שנה וחצי לעומת 2019. בקרב נשים ערביות נרשמה ירידה של 4.8 חודשים בממוצע. אצל היהודיות לא נרשמה ירידה משמעותית.
הדוח מצביע גם על על ירידה בפניות לחדרי המיון במהלך שנת הקורונה הראשונה. "ייתכן שהדבר נובע מהימנעות מקבלת טיפול", כותבים מחברי הדוח, "וייתכן שמכך שהסגרים ב-2020 הובילו לירידה בפגיעות או בתחלואה עקב הימנעות מחשיפה לסביבה". בשנת זו עמד שיעור המבקרים בחדרי מיון בני ה-65 ומעלה על 464.7 לאלף נפש, לעומת 566.4 לאלף נפש ב-2019 - ירידה של כ-18%.
ד"ר יצחק שנורצילום: יואב לףעורכי הדוח, ד"ר יצחק שנוּר ויניב כהן, מסכמים: "השפעות תקופת הקורונה באות לידי ביטוי בנתונים. אנו רואים עלייה בשיעורי המיתות וירידה בתוחלת החיים, ומצד שני ירידה בשיעור הפניות לבתי חולים וירידה בשיעור הנפגעים בתאונת דרכים. זו הייתה תקופה חריגה שהשפיעה על כל היבטי החיים. מגמת הגידול במספרם של הזקנים נמשכת, ואנו מתחילים לראות את העלייה בחלקם של בני ה-75 ומעלה, שתתעצם בעשור הקרוב ותשפיע על גידול בביקוש לשירותים".
