בשיתוף יאנסן
בישראל מאובחנים 20,453 אנשים כחולי קוליטיס כיבית. מדובר בעלייה של כחמישים אחוז משנת 2005, אז היה מספר החולים 13,231. מבין 20,453 החולים, 2249 (11%) הם ילדים עד גיל שש. 15,953 (78%) חולים בגילים 18-64, ו-2249 (11%) אובחנו מעל גיל 65 שנים. כך עולה מנתוני עדכניים של מחקר ארצי שמוביל פרופ' דן טרנר וצוות המחקר epi-IIRN, מהמרכז לקרוהן וקוליטיס בבית החולים שערי צדק, בשיתוף ארבעת קופות החולים ובמימון קרן הלמסלי.
קוליטיס כיבית היא מחלה דלקתית של המעי הגס, ששיא ההתפרצות שלה היא בין הגילים 15 ל-40. יחד עם זאת, בישראל אובחנו גם תינוקות שמחלתם פרצה בשבועות הראשונים לחייהם וחולה שגילו היה 91 בעת האבחון.
תסמיני המחלה עליהם מדווחים החולים הם שלשולים, לרוב דמיים, ירידה במשקל וכאבי בטן עוויתיים. המחלה יכולה להיות ממוקדת בסוף המעי הגס בלבד, או מפושטת יותר עם תסמינים שיהיו, לרוב, חריפים יותר. אצל חלק מהחולים יופיעו מחלות נלוות מחוץ למערכת העיכול, כמו: מחלות פרקים, נגעים בעור ודלקות עיניים. המחלה מאופיינת בתקופות של התלקחויות ורגיעה. בקוליטיס כיבית, יותר מקרוהן, יש קשר הדוק יותר בין המצב הרגשי להתקפים: בתקופות של לחץ או דיכאון גובר הסיכון להתלקחויות.
לידתן של מחלות המעי הדלקתיות
עד לפני 150-100 שנים כמעט ולא היו מחלות מעי דלקתיות בעולם. מחקרים שניסו למצוא מה השתנה בעולם שיכול לשמש כהסבר, מונים את הסביבה החיידקית שנוצרה במעיים (המיקרוביום) בעקבות תהליכים בעולם המתועש כמו מזון מעובד, תזונה מערבית דלה בירקות ופירות, שימוש תכוף באנטיביוטיקה ועלייה ברמת החיים ובתנאי ההיגיינה. ואכן, מחלות מעי דלקתיות מופיעות בשכיחות גבוהה יותר בארצות מפותחות ומתועשות, ואצל אנשים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה. לקוליטיס כיבית וקרוהן גם מרכיב גנטי: ככל שיש יותר אנשים שחלו במחלות מעי דלקתיות במשפחה, גובר הסיכון לחלות בה.
איך מאבחנים מחלות מעי דלקתיות?
בנוסף לתסמינים האופייניים, קוליטיס כיבית מאובחנת באמצעות בדיקות דם ובדיקות צואה. בדיקה אנדוסקופית של המעי תראה דלקת אופיינית, הן במראה והן בביופסיות. האבחון האנדוסקופי חשוב מפני שדימום בצואה מופיע במצבים רפואיים רבים אחרים, בהם טחורים, פיסורות, פוליפים או במחלה הזיהומית דיזנטריה, אבל זו לא אורכת לרוב יותר משבועיים שלושה. צוות החוקרים בשערי צדק פיתח כלי סקר פשוט בשם "דגלים אדומים", לאיתור מטופלים עם תסמינים שמצויים בסיכון גבוה לאבחנת מחלת מעי דלקתית. על סמך המחקר, מומלץ לפנות לרופא משפחה בכל מצב של כאבי בטן כרוניים, שלשול שנמשך מעל שבועיים, או דימום בצואה. ירידה במשקל וסיפור משפחתי של מחלות מעי דלקתיות מעלים את החשד.
האתגרים הרגשיים
אבחון המחלה וההבנה שמדובר במחלה כרונית מציבים בפני המתמודדים אתגרים רגשיים. חלק מהאנשים עלולים להגיב באבל על אובדן הבריאות השלמה. גם כעס, אשמה, הכחשה ומשא ומתן הם חלק מדפוסי התמודדות השכיחים לאחר האבחנה. ברם, לאחר זמן מה מגיעה השלמה וההבנה שהשד לא נורא כל כך. בשערי צדק ובמרכזים נוספים בארץ, פותחו תכניות מיוחדות וסדנאות עם בעלי מקצוע, כדי לתמוך בחולים ולעזור להם להתמודד עם הצדדים הרגשיים והפסיכולוגיים שיש למחלות. הנושא עדין יותר בילדים ובני נוער: חלקם יצטרכו להתמודד גם עם פגיעה בגדילה, איחור בהתפתחות המינית ופגיעה בדימוי גוף, דווקא בתקופה האינטנסיבית של מציאת ה"אני" בתוך החברה. לכן נדרשת גם הדרכה נכונה ותמיכה עדינה שיאפשרו לבני הנוער לצאת מחוזקים וניחנים בתובנה עצמית יציבה, רגישות סביבתית, בגרות ופרופורציות.
מטרת הטיפול: רגיעה
מטרת הטיפול היא להגיע לרגיעה קלינית ואנדוסקופית, שבה רואים שרקמת המעי בריאה וללא דלקת. לאחרונה אפילו מדברים על 'רגיעה היסטולוגית', כשגם הביופסיות מהמעי מעידות שהמחלה בנסיגה. אפשרויות טיפול רבות קיימות בכדי להשיג מטרות אלו בקוליטיס. תרופות מסורתיות וחדשניות, כמו גם טיפולים משלימים, כגון פרוביוטיקה וכורכומין, עוזרים להתמודד עם הדלקת.
התחום החם, לאחרונה, הוא שינוי של המיקרוביום כאמצעי להורדת הדלקת במעי. במחקרים שנעשו בשנים האחרונות עולה, כי השתלת צואה עשויה לעזור לחלק מהחולים. אבל עדיין לא ברור לגמרי, מי התורם האידיאלי ומה זה בדיוק מיקרוביום "טוב". במחקר קליני שנערך במכון לגסטרו ילדים בשערי צדק, נתנו לחולי קוליטיס כיבית קוקטייל של ארבעה סוגי אנטיביוטיקה, ונמצא כי הטיפול הביא לרגיעה אצל חלק מהחולים. אפילו בחולים שעמדו בפני ניתוח, עקב מחלה עמידה במיוחד לתרופות. יש לנו פתרונות יצירתיים, שלא לדבר על התרופות הביולוגיות, שמצליחות להביא למצב של רגיעה במקרים רבים.
יש חשיבות רבה להיענות טובה לטיפול ולמעקב הדוק, כדי לוודא שאכן את מטרת הטיפול הושגה. מגוון טכנולוגיות ניטור מאפשרות לכמת את דרגת הדלקת במעי, כגון: בדיקת 'קלפרוטקטין' בצואה, בדיקות דם, בדיקת אולטרסאונד של דופן רירית המעי, קפסולה אנדוסקופית וכמובן קולונוסקופיה.
חשוב להיות ערים לתסמינים, כי בישראל יש עדיין עיכוב בלתי נסבל בזמן האורך מהופעת התסמינים ועד לאבחון.
אנחנו אמנם עדיין לא יודעים לרפא את המחלה כך שתיעלם לעד, אבל יש באפשרותנו להגיע לרגיעה מלאה, אצל הרוב המכריע של המתמודדים עם המחלה. כך שאולי תהיה להם מחלה, אבל הם לא ירגישו חולים. גם עם מחלות מעי דלקתיות ניתן להגשים את כל החלומות, לאורך זמן, ולנהל שגרת חיים טובה ורגילה.
*פרופ' דן טרנר, מנהל המכון לגסטרו ילדים ותזונה, המרכז לקרוהן וקוליטיס בילדים במרכז הרפואי שערי צדק.
בשיתוף יאנסן
