עם שלוש חברות סטארט-אפ מובילות בתחום, ישראל הולכת ומתבססת כמעצמה עולמית בפיתוח קרניות מלאכותיות - שצפויות לשנות את חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם שסובלים מבעיות ראייה חמורות. "אנחנו עדים למהפכה של ממש בתחום השתלות הקרנית", אמרה פרופ' אירית בכר, מנהלת מערך העיניים בבית החולים בילינסון.
4 צפייה בגלריה
"אנו בפתחו של עידן חדש ברפואת העיניים". כנס eye and beyond של בילינסון
(צילום: מנש כהן)
לדברי פרופ' בכר, "הפיתוחים החדשניים הללו מציעים פתרונות למטופלים שעד כה לא היה להם מענה. הם מקרבים אותנו לעתיד שבו נוכל להתגבר על המחסור בתרומות קרנית". בכל שנה מבוצעות ברחבי העולם כ-100 אלף השתלות קרנית, בהן כ-700 בישראל. למרות שיעורי ההצלחה הגבוהים של 90-70 אחוזים, המחסור בתרומות והסיכון לדחיית שתל מובילים לחיפוש אחר פתרונות חדשניים.
"זמן ההמתנה להשתלת קרנית בישראל עומד כיום על כשנה", ציינה פרופ' בכר. "הפיתוחים החדשים עשויים לקצר משמעותית את זמני ההמתנה, ולהציע פתרון גם למטופלים שאינם מתאימים להשתלה מסורתית".
"EYEYON" - מהפכה בשתלי קרנית אחוריים
הפיתוח הראשון הוא של חברת "איון", שפיתחה את שתל ה"אנדוארט" (EndoArt). מייסדיה של החברה הם ד"ר עופר דפנא, לשעבר רופא בכיר במערך העיניים בבילינסון, ופרופ' אריה מרקוביץ, מנהל מחלקת עיניים בבית החולים קפלן. הפיתוח כולל יריעה דקה של חומר סינטטי, שאינו חדיר למים, והיא משמשת לאיטום הקרנית מפני חדירת נוזלים - מה שמונע את היווצרות הנפיחות והעכירות בקרנית שפוגעות בראייה.
פרופ' אירית בכרצילום: רמי זרנגרפרופ' בכר הסבירה כי "הפיתוח הזה מתאים במיוחד למטופלים שחוו דחיות מרובות של שתלים קודמים, או למטופלים עם בעיות מורכבות שמונעות השתלה של רקמה ביולוגית מתורם". לדבריה, "ה'אנדוארט' מחליף את השכבה האחורית של הקרנית, שאחראית על ניקוז הנוזלים. כשהשכבה הזו לא מתפקדת כראוי, הקרנית מתנפחת ונעשית עכורה. הפיתוח הזה נועד לטפל בבעיה ספציפית זו ומאפשר שיקום של הראייה".
"CORNEAT" - קרנית מלאכותית מלאה
החברה השנייה "קורנית" (CorNeat Vision), שמייסדה הוא ד"ר גלעד ליטוין, פיתחה קרנית מלאכותית - המחליפה את הקרנית כולה. "לפני שלוש שנים ביצענו בבילינסון את ההשתלה הראשונה בעולם של הקרנית הזו", סיפרה פרופ' בכר. "המטופל, גבר בן 78 שלא ראה שנים רבות בגלל דחיית שתלי קרנית קודמים - חזר לראות יום לאחר הניתוח. זו הייתה התרגשות עצומה. הפיתוח מתבסס על ננו-טכנולוגיה כאשר הקרנית המלאכותית מורכבת מחומרים סינטטיים שיודעים להשתלב עם הרקמה האנושית. הרקמה של המטופל צומחת לתוך השתל ומתחברת אליו, מה שמונע דחייה ומאפשר שיקום מהיר של הראייה".
4 צפייה בגלריה
חברות הסטארט-אפ הישראליות - מובילות מהפכה עולמית בתחום. כנס eye and beyond
(צילום: גל סזון)
הפיתוח של קורנית מתאים במיוחד לאנשים עם מחלות קשות של הקרנית, בשילוב עם בעיות בפני שטח העין החיצונית. במקרים כאלה, לא ניתן לבצע השתלת קרנית מתורם אנושי. הטכנולוגיה הזו עשויה להחליף אפילו את אחד הניתוחים המורכבים ביותר בתחום העיניים – השתלת שן בעין. "בעולם ישנם פחות מעשרה מרכזים רפואיים בהם מבוצעים ניתוחים אלו, ובילינסון אחד מהם", סיפרה בגאווה פרופ' בכר. "אך בשל מורכבותו ואורכו של ההליך, בהחלט יש צורך בתחליף, ושתל ה'קורנית' עשוי להיות התחליף הרצוי".
"PRECISE BIO" - שתל מהונדס ביולוגי
הפיתוח השלישי, של חברת "פרסייס ביו" (Precise Bio), נמצא בשלבי מחקר מתקדמים. מעורבים בו פרופ' גלעד רבינא, רופא בכיר במערך העיניים בבילינסון ומומחה רשתית, פרופ' איתן לבני מנהל יחידת הקרנית בבילינסון, פרופ' מייקל מימוני מבית החולים רמב"ם ופרופ' דוד צדוק משערי צדק.
"בניגוד לשני הפיתוחים הקודמים, שמבוססים על חומרים סינטטיים - כאן מדובר בשתל ביולוגי מהונדס", הסבירה פרופ' בכר. "זו למעשה הדפסה ביולוגית תלת-מימדית של רקמת קרנית אנושית". כחלק מהפיתוח לוקחים תאי אנדותל משתל קרנית של תורם, מרבים אותם במעבדה, ואז משתמשים במדפסות ביולוגיות כדי ליצור מהם רקמת קרנית חדשה על גבי קרום קולגן מהונדס.
"היתרון הגדול הוא שמתורם אחד ניתן להפיק עד 500 שתלי קרנית", הסבירה פרופ' בכר. "הצפי להתחלת הניסויים הקליניים בבני אדם הוא בשנת 2025. אם הטכנולוגיה הזו תצליח, היא עשויה להיות פריצת דרך ממשית בכך שתסייע לפתרון המחסור בתרומות קרנית".
"תורמים לקידום הידע העולמי"
בית החולים בילינסון, מספרת פרופ' בכר, מעורב בשלושת הפיתוחים הללו ובמחקר בתחום הקרניות המלאכותיות. "אנחנו לא רק מיישמים טכנולוגיות חדשות - אלא גם שותפים פעילים בפיתוח שלהן", אמרה פרופ' בכר. "זה מאפשר לנו להציע למטופלים שלנו את הטיפולים המתקדמים ביותר, ובמקביל לתרום לקידום הידע העולמי בתחום".
עם זאת, פרופ' בכר הדגישה כי "למרות ההתקדמות המרשימה, עדיין יש דרך ארוכה עד שקרניות מלאכותיות יחליפו לחלוטין את הצורך בתרומות. כרגע, הפתרונות הללו מיועדים בעיקר למקרים מורכבים שאין להם פתרון אחר. אנחנו עדיין זקוקים לתרומות קרנית, ואני קוראת לציבור להיות מודע לחשיבות של תרומת איברים".
המהפכה בתחום הקרניות המלאכותיות צפויה להביא מזור למיליוני אנשים ברחבי העולם הסובלים מבעיות ראייה חמורות ולשינוי משמעותי ברפואת העיניים. "אנחנו נמצאים בפתחו של עידן חדש ברפואת העיניים", סיכמה פרופ' בכר. "עידן שבו נוכל להציע תקווה חדשה למטופלים שעד כה לא היה להם מענה".
