בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן
סרטן צוואר הרחם הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו בקרב נשים בעולם – בכל שנה יש למעלה מחצי מיליון מאובחנות חדשות. בישראל מאובחנות מדי שנה כ-260 נשים עם סרטן חודרני של צוואר הרחם ועוד כ-1,400 נשים עם נגע טרום סרטני בצוואר הרחם. עיקר התחלואה נצפה בגיל 35 ומעלה ושיא התחלואה בין הגילים 50 – 60 (נגעים טרום סרטניים מופיעים בעיקר בגילים 50-25 ושיא התחלואה בגיל 30 עד 34.
החדשות הטובות הן – ניתן למנוע את התפתחות סרטן צוואר הרחם באמצעות הקפדה על התחסנות נגד נגיף הפפילומה האנושי וביצוע בדיקת משטח צוואר הרחם. ארגון הבריאות העולמי (WHO) הצהיר כי מטרתו היא מיגור סרטן צוואר הרחם כליל. אפשר לעשות זאת גם בישראל.
מהם גורמי הסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם?
נגיף הפפילומה האנושי – HPV - גורם הסיכון המרכזי לסרטן צוואר הרחם הוא נגיף הפפילומה האנושי (HPV) בעיקר מזנים 16 או 18 וזנים אלימים נוספים. זיהום בנגיף הפפילומה נחשב אמנם תנאי להתפתחות סרטן צוואר הרחם, אולם מרבית הנשים שייחשפו לנגיף לא יחלו בסרטן. למעשה, כ-80% מהאוכלוסייה הפעילה מינית תיחשף במהלך חייה לנגיף, אך במרביתם המוחלטת של המקרים לא תתרחש הידבקות בנגיף או שהיא תחלוף בלי שיתגלה כל סימן. במקרים מעטים יגרום הנגיף לשינויים תאיים, אשר יתקדמו לשינויים טרום-ממאירים או אף לסרטן.
עישון - הסיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם בנשים מעשנות הוא יותר מכפול לעומת נשים שאינן מעשנות. העישון מפחית את כושר ההתנגדות של מערכת החיסון ובמקביל גורם לשינויים גנטיים ולנזק לתאים.
גורמים הקשורים למערכת החיסון - מכיוון שמדובר במחלה זיהומית, למערכת החיסון יש חלק במלחמה נגד הנגיף. אנשים שמערכת החיסון שלהם פחות יעילה נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות ממושכת שעלולה לגרום לשינוי טרום-סרטני ממאיר ובהמשך להתפתחות גידול ממאיר.
קיום יחסי מין לא מוגנים - בין אם מדובר על מספר מועט או רב של פרטנרים, עלול להעלות את הסיכון להידבק בנגיף. חשוב להשתמש בקונדום, אך מאחר שהנגיף עובר בכל סוג של מגע מיני, השימוש בקונדומים לא מונע לחלוטין את הסיכון להידבק. יש לזכור כי מי שחלתה בסרטן צוואר הרחם אינה יכולה להעביר את המחלה במגע מיני. הנגיף עצמו עובר במגע עור, אולם גידולים סרטניים אינם עוברים במגע מאדם לאדם.
הריונות - ריבוי הריונות והיריון ראשון בגיל צעיר מעלים את הסיכון לחלות בעתיד בסרטן צוואר הרחם, מסיבות שאינן ידועות.
גלולות למניעת היריון - נטילה ממושכת של גלולות למניעת היריון מעלה את הסיכון להתפתחות שינויים טרום-ממאירים וממאירים בצוואר הרחם. הפסקה בנטילת הגלולות מפחיתה את הסיכון לחלות. לעומת זאת, לגלולות יש יתרונות אחרים כמו הפחתת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס, הרחם והשחלות.
אבחון מוקדם יכול להציל חיים – באמצעות בדיקות לגילוי מוקדם של שינויים בצוואר הרחם אפשר לאתר שינויים מוקדמים, טרום סרטניים, הניתנים לטפל בקלות ולמנוע התפתחות של סרטן צוואר הרחם. שינויים טרום סרטניים עלולים להפוך לגידול סרטני אם לא יטופלו בזמן
האם ניתן לדעת מתי התרחשה ההדבקה בנגיף?
לא ניתן לדעת מתי התרחשה ההדבקה. ההדבקה אינה גורמת לתסמינים כלשהם, והאדם כלל אינו יודע שהוא נדבק. בנוסף לכך, אם הנגיף גרם למצב טרום סרטני או סרטני, יכולות לחלוף שנים רבות ואף עשרות שנים מרגע החשיפה ועד לתחלואה בסרטן. לכן, אי אפשר לדעת מתי חלה ההדבקה, איפה ועל ידי מי. מסיבה זו, תחלואה תיתכן גם בנשים וגם בגברים שאינם פעילים מינית זמן רב. בין בני זוג, לא ניתן לדעת מי הדביק את מי. ההדבקה יכולה להתרחש כבר בעת המגע המיני הראשון, מכאן החשיבות למניעה ראשונית, כלומר חיסון בטרם החשיפה במגע המיני הראשון.
אני מרגישה בושה שאני נשאית נגיף הפפילומה. האם זו אשמתי שהדבקתי את בן זוגי?
גברים ונשים המגלים כי נדבקו בנגיף הפפילומה חשים לעיתים קרובות אשמה, בושה ומבוכה. חשוב לדעת שרוב האנשים הפעילים מינית נחשפו לנגיף, ורבים אינם יודעים זאת. זו אינה תופעה נדירה והיא אינה מעידה על אורח החיים המיני של האדם או על מידת הנאמנות שלו לבן או לבת הזוג. בין בני זוג לא ניתן לדעת מתי חלה ההדבקה, איפה ועל ידי מי. אם עדיין את חשה בושה ואשמה, מומלץ לשוחח עם איש מקצוע כדי להקל עלייך.
החיסון שמונע את סרטן צוואר הרחם
אמצעי המניעה העיקרי כיום נגד סרטן צוואר הרחם הוא חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי – HPV. החיסון שנמצא בשימוש היום הוא Gardasil-9 – והוא מגן מפני תשעה זנים של נגיף הפפילומה: 6, 11, הגורמים ליבלות באיברי המין (קונדילומות) ו- 16, 18 31, 33, 45, 52, 58, המעורבים בעיקר בסרטן צוואר הרחם.
על פי משרד הבריאות, החיסון עשוי להפחית את הסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם בכ-90%, ובנוסף הוא מפחית משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן הנרתיק, סרטן הפין, סרטן פי הטבעת ויבלות באיברי המין ובלוע.
מי צריך להתחסן?
חיסון גרדסיל 9 ניתן לבנות ולבנים בכיתה ח' במסגרת בית הספר כחלק מסל הבריאות, וללא תשלום. נערות ונערים בטווח הגילים 18-14, שלא התחסנו מסיבות שונות בבית הספר, זכאים להשלים את החיסון ללא עלות בבתי הספר (בכיתה ט') או בלשכות הבריאות של משרד הבריאות (מכיתה י' ואילך). נשים יכולות להתחסן באמצעות הביטוח המשלים של קופות החולים ובהשתתפות עצמית כספית של המבוטחת.
מומלץ לשקול את הצורך בחיסון בהתייעצות עם רופא המשפחה או הגינקולוג. משרד הבריאות ממליץ לכל הגברים והנשים עד גיל 26 שטרם התחסנו, להתחסן. החיסון רשום בישראל עד גיל 45 לגברים ונשים, ובמקרים מיוחדים, לאחר ייעוץ עם הרופא המטפל, ניתן לחסן גברים ונשים בני 45-27 שנים.
למה בנים צריכים להתחסן?
משרד הבריאות ממליץ לכל הנשים והגברים להתחסן. נגיף הפפילומה יכול לגרום לסוגי סרטן נוספים מלבד סרטן צוואר הרחם: סרטן הפות, סרטן הנרתיק, סרטן פי הטבעת, סרטן הפין, סרטן הלוע, וכן לסוג של יבלות (המכונות קונדילומות) בכל אחד מהמקומות שצוינו.
מדוע צריך לחסן את הנוער בגיל כה צעיר?
כל המחקרים מוכיחים כי היעילות המקסימלית של החיסון מתקבלת כאשר החיסון ניתן בגיל צעיר, טרם חשיפה לנגיף. בגיל צעיר ההשפעה האימונית (חיסונית) היא במיטבה, כלומר הגוף מסוגל לייצר רמת נוגדנים גבוהה יותר בהשוואה לגיל מבוגר יותר. השילוב של גיל צעיר עם מערכת חיסון חזקה וטרם חשיפה לנגיף ביחסי מין, יאפשרו הגנה בשיעור של כ-97% נגד הזנים שאליהם מכוון החיסון. עם העלייה בגיל בעת מתן החיסון שיעור ההגנה פוחת לכ-90-80%.
האם החיסון בטוח?
ארגון הבריאות העולמי קבע כי החיסון נגד נגיף הפפילומה הוא בטוח ויעיל. החיסון אינו מכיל חומר גנטי של הנגיף, הוא מורכב רק ממעטפת ריקה של הנגיף והוא בטוח לשימוש. אין סכנה להדבקה בנגיף הפפילומה בעת מתן החיסון.
מהן תופעות הלוואי האפשריות?
כמו בכל חיסון, קיימות מעט תופעות לוואי היכולות להתלוות לחיסון. העיקריות הן תופעות לוואי מקומיות באזור ההזרקה: אדמומיות, כאב מקומי ונפיחות. תופעות לוואי אחרות שעלולות להופיע לעיתים רחוקות כוללות עליית חום מיום החיסון ולמשך שבועיים, כאבי ראש, סחרחורות, כאבי שרירים ומפרקים, כאבי בטן, בחילות והקאות ותחושה כללית לא טובה. אלרגיה מיידית היא תופעת לוואי נדירה מאוד.
האם עצם מתן החיסון עלול לעודד בני ובנות נוער להתחיל לקיים יחסי מין?
הדאגה הזו בהחלט שכיחה בקרב הורים או סבים וסבתות. עם זאת, חשוב לדעת שמחקרים מצביעים על כך שקבלת החיסון אינה גורמת להקדמת גיל יחסי המין. עצם מתן החיסון אינו מעודד קיום יחסי מין בקרב הנערים והנערות, אלא להיפך, מתן החיסון יכול להוות הזדמנות לשוחח על נושא המיניות כחלק טבעי של החיים, להקנות ידע ומסרים על אודות מיניות בריאה בגיל מתאים, ולהכינם להתמודדות עם הזדמנויות חדשות הקשורות למערכות יחסים ומיניות.
התחסנתי בעבר, אבל בחיסון אחר. האם עליי להתחסן בגרדסיל 9?
בעבר שווקו חיסונים אחרים נגד נגיף הפפילומה - גרדסיל 4 שהגן מפני 4 זנים של הנגיף, וחיסון סרוויקס (Ceravix). חיסונים אלו אינם משווקים עוד בארץ. החיסון המשווק כיום, גרדסיל 9, מגן באופן הנרחב ביותר מפני זנים שונים של נגיף הפפילומה. אם התחסנת בעבר בגרדסיל 4 או בסרוויקס וברצונך להתחסן בגרדסיל 9 וטרם הגעת לגיל 45 – ניתן להתייעץ בנושא עם הרופא המטפל.
לכמה שנים תקף החיסון?
חיסון גרדסיל 9 יעיל לפחות ל-22 שנים, שזה משך הזמן מאז החל השימוש בו. בנשים שחוסנו בשנת 2000 נמצא שעדיין יש להן רמת נוגדנים המגינה מפני הנגיף. מומחים בתחום צופים שהחיסון יהיה יעיל לשנים רבות נוספות ואף לכל החיים. הנתונים מתעדכנים מעת לעת, וטרם ניתן לדעת זאת בוודאות.
בדיקת הסקר שכל אישה צריכה להכיר
שינויים טרום סרטניים וגידולים מוקדמים של צוואר הרחם לא תמיד מלווים בתסמינים. אולם אבחון מוקדם יכול להציל חיים – באמצעות בדיקות לגילוי מוקדם של שינויים בצוואר הרחם אפשר לאתר שינויים מוקדמים, טרום סרטניים, הניתנים לטיפול בקלות ולמנוע התפתחות של סרטן צוואר הרחם. שינויים טרום סרטניים עלולים להפוך לגידול סרטני אם לא יטופלו בזמן.
בדיקת הסקר לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם נקראת משטח צוואר רחם (פאפ), או בדיקת זני HPV (HPV Typing) ויש לבצע אותה אחת לשלוש שנים מגיל 25.
מהו משטח צוואר הרחם (פאפ) ומהי בדיקת זני HPV?
משטח צוואר הרחם הוא בדיקה המכונה גם בדיקת פאפ. הגינקולוג מחדיר לנרתיק מפשק (ספקולום) כדי להרחיב את אזור הבדיקה ולראות את צוואר הרחם. הוא אוסף במקלון דק (או מברשת) תאים מצוואר הרחם ומכניס אותם לבקבוקון מיוחד עם נוזל. כיום בכל קופות החולים הבדיקה הראשונה שמתבצעת מהמשטח שנלקח מצוואר הרחם היא בדיקה לזיהוי נוכחות של זני HPV (ניתן לזהות כל זן, אך מתמקדים בזנים שלהם משמעות קלינית).
אם נמצאה נוכחות נגיף פפילומה במשטח יש צורך בבדיקה נוספת של התאים שנאספו במשטח צוואר הרחם (אין צורך בבדיקה גינקולוגית נוספת). התאים נבדקים על ידי צביעה מיוחדת - צביעת פאפ (ולכן הבדיקה קרויה בדיקת פאפ), שעוזרת לאבחן שינויים טרום סרטניים בתאים.
מי צריכה להיבדק?
על פי המלצת משרד הבריאות, מומלץ לנשים מגיל 25 עד 65 לבצע בדיקת משטח צוואר הרחם. הבדיקה כלולה בסל הבריאות לנשים מגיל 25 עד 54 אחת לשלוש שנים ומגיל 55 ועד 65 אחת לחמש שנים.,
האם מי שהתחסנה נגד נגיף הפפילומה צריכה לעשות גם בדיקת משטח צוואר רחם?
החיסונים נגד נגיף הפפילומה האנושי אינם תחליף לבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, משום שהם פועלים רק נגד חלק מזני הנגיף הגורמים לסרטן. לכן חשוב להתמיד בשגרת הבדיקות של צוואר הרחם, גם אם קיבלת את החיסון.
האם יזמנו אותי לבדיקה מקופת החולים?
קופות החולים אינן שולחות זימון יזום לביצוע הבדיקה ויש לבקש מרופא או מרופאת הנשים לבצע אותה במהלך הביקור, אחת לשלוש שנים, או בהתאם להמלצת הרופא.
מה קורה אם התוצאות אינן תקינות?
אם מתקבלות תוצאות שאינן תקינות האישה מופנית לבדיקת קולפוסקופיה (סוג מיוחד של מיקרוסקופ המאפשר לרופא להסתכל בהגדלה על אזור צוואר הרחם ולבדוק אם קיימים שינויים בתאים ומהי מידת חומרתם). משטח צוואר הרחם ובדיקת קולפוסקופיה מותרות לביצוע גם בהיריון.
האם ביצוע משטח צוואר הרחם יכול למנוע סרטן?
כן, בהחלט. בדיקה שגרתית של צוואר הרחם אחת לשלוש שנים היא הדרך הטובה ביותר לאבחן שינויים ברקמת צוואר הרחם. גילוי מוקדם וטיפול בזמן ימנעו התפתחות גידול סרטני באזור זה. הבדיקה התקופתית הזו הביאה להפחתה משמעותית במספר החולות בסרטן צוואר הרחם בעולם.
האגודה למלחמה בסרטן בישראל פועלת במטרה להפחית את התחלואה והתמותה ממחלת הסרטן, להעלות את המודעות לאימוץ אורח חיים בריא ולחשיבות האבחון המוקדם, לקידום חקר מחלות סרטן ולשיפור דרכי הטיפול, השיקום ואיכות חיי החולים והמחלימים בישראל. כל פעילויות האגודה המוצעות לציבור הן ללא תשלום.
למידע מפורט, למענה על שאלות ולקבלת חומרי הסברה ניתן להתקשר ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן 1-800-599-995 או להיכנס לאתר
בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן
פורסם לראשונה: 11:51, 15.01.23
