רק לפני פחות משבועיים, בפתח שנת הלימודים, מונתה הגר מועלם (39) מראשון לציון למנהלת שותפה בתיכון החברתי בתל אביב. ימים ספורים אחר כך קרסה בביתה בנוכחות בן זוגה יואב ובנם אורי בן השלוש. היא אובחנה עם מפרצת שגרמה לדימום מאסיבי במוחה. כעבור יומיים נפטרה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר.
"זה היה מוצ"ש רגיל", סיפרה אחותה נועה, "כבר ישנתי, התעוררתי במקרה וגיליתי שאמא שלי מתקשרת אליי. היא סיפרה שיואב מצא אותה במצב קשה בביתם. אבי הצטרף אליהם לבית החולים, והיו לנו שתי יממות קשות ומורטות עצבים, עם מעט מאוד תקווה, עד שנפטרה".
2 צפייה בגלריה
"השאירה לנו מתנה גדולה". הגר מועלם ז"ל, בן זוגה יואב והבן אורי
(צילום: באדיבות המשפחה)
עוד בנושא זה:
נועה היא האחות האמצעית ולשתיים אחות נוספת קטנה יותר– ענת, שהוזעקה מחו"ל כאשר התחוור למשפחה שהמצב קשה מאוד, "אנשים תמיד היו נפעמים מהקשר ומהדמיון בינינו - מבחוץ ומבפנים. שלוש אחיות שמרגישות אותו דבר, צוחקות אותו הדבר. פס ייצור בקטע טוב. הכי מחוברות ובקשר מאוד טוב ויומיומי", סיפרה בקול חנוק שעות ספורות לפני הלווייתה של הגר, "עבורי הגר היא דוגמה ומופת. על פניו, בחרנו בדרכים שונות ובסגנון חיים שונה, אבל איכשהו, תמיד דרכינו הצטלבו ואין מקום שאליו אני מגיעה ולא גאה לספר שאני אחותה. היינו בהיריון ביחד וילדנו באותו הזמן, מה שקירב בינינו עוד יותר. אין מישהי שדומה לי באימהות ומבינה אותי יותר ממנה. בכלל, לא היינו צריכות לדבר במילים. זה היה קשר אחר".
האחות נועה: "עבורי הגר היא דוגמה ומופת. על פניו, בחרנו בדרכים שונות ובסגנון חיים שונה, אבל איכשהו, תמיד דרכינו הצטלבו ואין מקום שאליו אני מגיעה ולא גאה לספר שאני אחותה"
האחות נועה מספרת שהגר היתה בריאה לחלוטין ולכן ההלם ממותה גדול, "היא השאירה לנו את בנה אורי שהוא המתנה הכי גדולה שלנו ובראש ובראשונה של יואב. אנחנו ניקח אותה איתנו בלב, בנפש, במחשבות, בגוף ובפנים, בכל מקום שנהיה. ניקח גם את הציניות וההומור שידעה להשתמש בהם. היא עסקה בחינוך ורצתה עולם טוב יותר, היא הייתה אדם לא מתפשר והכל עשתה הכי טוב שיש".
הגר הייתה חברה בתנועת "דרור ישראל" - תנועה חינוכית חברתית שפועלת בכל הארץ והוקמה על ידי הנוער העובד והלומד, שבה הגר הייתה חברה כל חייה. במסגרת התנועה היא חלשה על תפקידים רבים: ריכוז מחוז, ריכוז סמינרים של מדריכים צעירים והכשרות, היא ריכזה פעילות בבני המושבים ועוד. בשנים האחרונות הדריכה בתנועת הבוגרים וגם ריכזה את קיבוץ המחנכים של "דרור ישראל" במצפה רמון. אחרי שנים של מגורים בבאר שבע, לאחרונה עברה לגור בראשון לציון וכאמור, מונתה להיות מנהלת שותפה בתיכון החברתי של דרור בתי החינוך בתל אביב.
"זכינו ללמוד ממנה המון"
"הגר הייתה בן-אדם של אנשים", מספרת עדי פאר, חברה מהתנועה, "היא ידעה להיקשר לכל אחד ונכנסה עמוק ללב. היא הייתה אדם של עשייה וזה היה המצפן שלה. לא משנה מה קורה בחיים, תמיד דבקה בהדרכה, בעשייה ובמשמעות. בכל מקום שבו חיה והדריכה, היא השאירה חותם ונתנה השראה. היא הייתה מצחיקה וחדה, ישירה ובלתי מתפשרת, אהבה כנות וישירות וסלדה מהתנשאות. הגר הלכה מאיתנו בפתאומיות כואבת ונותרנו המומים".
עדי פאר מתנועת "דרור ישראל": "הגר הייתה מצחיקה וחדה, ישירה ובלתי מתפשרת, אהבה כנות וישירות וסלדה מהתנשאות. הגר הלכה מאיתנו בפתאומיות ונותרנו המומים"
אוהד להב, מנהל משותף בתיכון החברתי תל אביב-יפו, מספר כי הגר נכנסה לתיכון בקיץ האחרון. "בפגישה הראשונה עם צוות הריכוז היא הבטיחה: 'אנחנו נהיה החברות הכי טובות לנצח'. ובכאב גדול נגיד שהיא הצליחה לממש רק חלק מההבטחה שלה. לצערי, ההורים ורוב התלמידים והתלמידות עוד לא הספיקו להכיר איזו אשת חינוך חכמה ונחושה היא, אבל צוות התיכון זכה ללמוד ממנה המון".
מנהל התיכון מספר ש"הגר פעלה כל חופשת הקיץ כדי שהתיכון יהיה מקום מגוון לנערים ונערות שמחפשים להשמיע את הקול המיוחד שלהם ולהשפיע על המציאות, בפגישות עם אנשי חינוך ועשייה חברתית ואף בפנייה ישירה לנערים ונערות שפגשה בעיר. בתיכון החברתי, היחסים הם המרכז גם בין הנערים והנערות וקודם כל בין המחנכים והמחנכות. ניהול משותף דורש פתיחות לב ומוכנות לקבל ביקורת ולהשתנות. בחודשים האחרונים הגר הפכה לשותפה מדהימה וחלק בלתי נפרד מחיי. אני עצוב, וחסר את הגר האהובה שנכנסה לי ללב. שלושת הימים האחרונים, מאז שהתבשרנו על המפרצת המוחית, היו נוראים לי ולצוות. התכנסנו כל יום לשתף או לשתוק ביחד. התלמידים והתלמידות גילו רגישות למחנכים ולמחנכות שלהם וביקשו לקחת חלק באבל על הגר, המנהלת שלא הספיקו להכיר".
