התאבדות של אדם משאירה פצועים רבים הן במעגל המשפחה והחברים הקרובים והן בקהילה. בקהילות שממעטים לדבר בהן על מצוקה נפשית ועל אובדנות, ההתמודדות קשה ומורכבת יותר. על פי נתונים של משרד הבריאות, בישראל מתים מהתאבדות כ-450 אנשים מדי שנה, וכ-50 מהמקרים מתרחשים בחברה הערבית. לרוב, נתונים אלה אינם משקפים את ההיקף האמיתי התופעה, שכן יש לא מעט מקרי מוות שסיבתן אינה ידועה, וייתכן שגם הם תוצאה של התאבדות.
כאשר צוללים לנתונים, רואים שכשליש ממקרי ההתאבדות בחברה הערבית בישראל מתרחשים בקבוצת הגיל 24-14, דבר שמצביע על מצוקה המאפיינת מתבגרים ומבוגרים צעירים ערבים.
1 צפייה בגלריה
מחקרים העלו שמחשבות אובדניות קיימות בקרב כשליש מהצעירות ומהצעירים הערבים
(צילום: shutterstock)
קראו עוד:
בשנים עברו הייתה שכיחות גבוהה של בנות ערביות צעירות שניסו להתאבד בהשוואה לקבוצות אחרות. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות העלו כי יותר מ-30% מהמתבגרים ומהמתבגרות בחברה הערבית דיווחו שפצעו את עצמם כמה פעמים, ולעיתים קרובות לא ידעו להסביר מדוע עשו זאת. המחקרים העלו גם שמחשבות אובדניות קיימות בקרב כשליש מהצעירות ומהצעירים הערבים.
פרופ' סמי חמדאן: "מחקרים מהשנים האחרונות העלו שיותר מ-30% מהמתבגרים ומהמתבגרות בחברה הערבית דיווחו שפצעו את עצמם כמה פעמים, ולעיתים קרובות לא ידעו להסביר מדוע עשו זאת. מחשבות אובדניות קיימות בקרב כשליש מהצעירות ומהצעירים הערבים"
מעבר לכך, שכיחות השימוש באלכוהול ובסמים (שהוא אחד מגורמי הסיכון הדומיננטיים להתנהגות אובדנית) גבוהה בקרב הצעירים הערבים בישראל בהשוואה לצעירים יהודים. כל הנתונים הללו מצביעים על מצוקה רבה שקיימת בחברה הערבית, בייחוד בקרב הצעירים. מצוקה זו באה לידי ביטוי גם באלימות ובתוקפנות שאנו רואים ברחובות הערים והכפרים הערביים. יש סיבות רבות לכך. כאן אתייחס לכמה סיבות קריטיות במיוחד, הקשורות באופן ישיר למצוקה נפשית.
אחת הסיבות נעוצה בעובדה שבחברה הערבית יש מחסור חמור בפסיכולוגים ובפסיכיאטרים שעשויים לזהות מצוקות נפשיות, למנוע אותן ולטפל בהן. מחסור זה זועק לשמיים כבר כמה עשורים ומונע הנגשה מיטבית של שירותי בריאות הנפש בחברה הערבית. ברור שהגדלת מספר אנשי המקצוע היא מהלך שמחייב החלטות ממשלתיות וממסדיות רוחביות.
סיבה נוספת למצוקה הנפשית ולסיכון האובדני קשורה למשבר הזהות שחווים צעירים בתהליך ההתבגרות. הספרות המחקרית מעידה כי הגירה למדינות בעלות תרבות שונה מתרבות האם מעמידה את המהגרים בסיכון אובדני בשל פערי השפה והקודים התרבותיים ולנוכח המפגש עם דחייה, גזענות וניכור. מצב דומה חווים הצעירים הערבים בישראל: חלקם חווים זרות בקהילה שבה הם חיים, וחלקם חווים דחייה וגזענות מעצם היותם שונים.
פרופ' חמדאן: "חוויית הניכור של הצעירים הערבים מצמצמת את היכולת להשתלב בקבוצות שעשויות לאפשר התמודדות נאותה עם מצוקות ומשברים נפשיים, ומגבירה את חוויית הבדידות, שלעיתים קרובות מהווה קרקע פורייה להתפתחות של מצוקה נפשית"
חוויית הניכור מצמצמת את היכולת להשתלב בקבוצות שעשויות לאפשר התמודדות נאותה עם מצוקות ומשברים נפשיים, ומגבירה את חוויית הבדידות, שלעיתים קרובות מהווה קרקע פורייה להתפתחות של מצוקה נפשית, דיכאון ומחשבות אובדניות.
פרופ' סמי חמדאןצילום: אלבום פרטימחקרים שקיימנו בקרב אוכלוסיות שונות מצאו קשר ישיר בין משבר זהות למצוקה נפשית ולסיכון אובדני. מצאנו, למשל, אצל סטודנטיות ערביות שחוו משבר זהות (לדוגמה, חוסר יכולת לשלב בין הזהות הערבית לישראלית) סימפטומים של דיכאון ומחשבות אובדניות. תופעות אלה נמצאו גם בקרב צעירים ממוצא אתיופי ובקרב צעירים דרוזים.
כמובן שזהו ניתוח חלקי בלבד למצוקה הנפשית ולמשבר החברתי שחווה החברה הערבית בישראל, אך מניתוח זה עולות כמה המלצות, ובראשן להנגשה של שירותי בריאות הנפש בחברה הערבית באמצעות העלאת מספרם של אנשי המקצוע, פתיחה של מרכזי בריאות נפש ביישובים הערביים ופיתוח ומתן כלים להתמודדות עם פערי זהות, משברים, קשיים ומצוקות נפשיות.
הכותב הוא חוקר תחום האובדנות וראש המגמה לתואר שני לפסיכולוגיה חינוכית במכללה האקדמית תל אביב-יפו. פרופ' חמדאן מתנדב בעמותת מש"ה - מילים שעושות הבדל העוסקת במניעת אובדנות.
- ברחבי העולם מציינים היום את היום למניעת אובדנות. לפרטים על הרצאות להעלאת מודעות למניעת אובדנות היכנסו לאתר "בשביל החיים" - סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו, או ב-03-7487771. אם אתם או אדם בסביבתכם נמצאים במשבר ועלולים להיות אובדניים, אל תישארו לבד. פנו לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כמו ער"ן בטלפון 1201 או באתר סה"ר - סיוע והקשבה ברשת.
