כחצי מיליון תלמידים בישראל איבדו 30-50 אחוזים מהארוחות שלהם בשל היעדרות מבתי הספר בזמן משבר הקורונה: כך עולה ממחקר של האוניברסיטה העברית שהוצג בשבוע שעבר בכנס של האקדמיה הלאומית במדעים. הסיבה לאובדן הארוחות: מפעל ההזנה של משרד החינוך, המספק אוכל עבור מאות אלפי ילדים שמצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לאכול כראוי, לא פעל בתקופות הסגרים.
קראו עוד:
הערכת החוקרים היא שהיעדר התזונה גרם ל-16 אחוזים מאותם הילדים לתת-תזונה ולפגיעה בהתפתחות הגופנית, האינטלקטואלית והרגשית. לטענתם, "ישראל הייתה מהמדינות המערביות היחידות שלא סיפקו ארוחות צהריים לילדים בתקופת הסגרים, וגם היום המדינה אינה ערוכה לספק תזונה מספקת לילדים בני 3-10 כשמוסדות החינוך סגורים או בעת חירום".
1 צפייה בגלריה
כיתה ריקה בבית ספר בתל אביב במהלך אחד הסגרים. "המדינה אינה ערוכה לספק תזונה מספקת לילדים כשמוסדות החינוך סגורים או בעת חירום"
(צילום: AP)
יצוין שרמת חוסר הביטחון התזונתי בקרב ילדים בישראל הייתה גבוהה יחסית למדינות מפותחות גם לפני המגפה: 20 אחוזים מילדי ישראל סבלו מאי-ביטחון תזונתי. בנסיבות רגילות, רוב מדינות העולם מפעילות תוכניות הזנה בבתי ספר. מדינות רבות גם התאימו והרחיבו תוכניות הזנה לילדים שנפגעו בעקבות מגפת הקורונה - אבל ישראל לא הייתה ביניהן.
מהמחקר עולה ש-52 מדינות סיפקו ארוחות צהריים לילדים במהלך הסגרים, ישירות לבתיהם. עוד 14 מדינות הקימו עמדות חלוקה של ארוחות לילדים במרכזים מאורגנים, וב-13 מדינות נוספות דאגו בתי הספר לשלוח אוכל לבתי התלמידים הנהנים באופן קבוע מארוחות מסובסדות. אפילו הודו, מהמדינות העניות בעולם, הסדירה את המשך חלוקת הארוחות לתלמידים נזקקים, גם כשבתי הספר היו סגורים. כל זה, טוענים החוקרים, לא קרה בישראל.
עוד מנזקי הקורונה: עלייה באחוזי ההשמנה של ילדים
בנוסף, במהלך שנת הקורונה חלה עלייה בהשמנת יתר כתוצאה מאכילת מזון המבוסס על פחמימות ריקות והיעדר פעילות גופנית של הילדים. מהנתונים שקיבלו החוקרים ממשרד הבריאות עולה כי בקרב ילדים בכיתה א' חלה עלייה של עודף משקל מ-19.5% לפני הקורונה ל-21.9% במהלכה, ואצל ילדים בכיתות ז' חלה עלייה של 30% לפני הקורונה ל-40% במהלכה.
"הבעיה בישראל אינה כסף, כי אם סדרי עדיפויות בעייתיים", אומר פרופ' אהרן טרואן מבית הספר למדעי התזונה באוניברסיטה העברית, מעורכי המחקר. "תקופת הסגרים בקורונה היוותה מבחן לחוסן הקיים בישראל בכל הקשור לביטחון תזונתי – והמדינה כשלה בהיעדר מידע, נתונים, פיקוח ובקרה".
"הבעיה בישראל אינה כסף, כי אם סדרי עדיפויות בעייתיים", אומר פרופ' אהרן טרואן. "תקופת הסגרים בקורונה היוותה מבחן לחוסן הקיים בישראל בכל הקשור לביטחון תזונתי – והמדינה כשלה בהיעדר מידע, נתונים, פיקוח ובקרה"
פרופ' טרואן התייחס גם לעובדה שרק 5% מתקציב הביטחון התזונתי לאזרחים בישראל מגיעים מהמדינה, וכל השאר מעמותות. "זו הפרטה של רשת הביטחון התזונתי שהמדינה אמורה לקחת עליה אחריות", הוא אומר. "הכסף שהמדינה מקציבה לנושא הזה הוא טיפה בים. העמותות עושות עבודה מטורפת וממלאות את הוואקום שהמדינה משאירה, אבל בכך הן מסירות אחריות מהמדינה. אוכל זה זכות אדם בסיסית. צריך לתרגם את הזכות הזאת למעשים".
עוד עולה מהנתונים כי בישראל יש כ-257 אלף משפחות שנמצאות בחוסר ביטחון תזונתי, ועוד כ-265 אלף משפחות שסובלות מאי-ביטחון תזונתי חמור.
ד"ר דורון דושניצקי, מומחה ברפואת ילדים ומנהל מחלקת הקורונה בקופת חולים לאומית, אמר שלא הופתע מממצאי המחקר. "המציאות הזאת קיימת", הוא אומר. "שגרה קשורה לתזונה סבירה ותקינה, והשיבוש שנוצר בגלל הסגרים גבה מחיר. נתקלתי בילדים שהתפריט שלהם נהיה ממש כאוטי. בתי הספר הם גורם מייצב שמאוד עוזר. עבור רוב הילדים, מערכת החינוך מייצגת את סדר היום הנכון ואת האקלים החברתי הנכון. כל פגיעה בה יכולה ליצור בעיות".
