חג הניסים, הנפלאות, השמן והסופגניות ממש מעבר לפינה, ולא שכחנו גם את הלביבות. איך אפשר לצלוח את החג בלי תוספת במשקל ועדיין ליהנות מהמסורת הטעימה ורבת השנים?
1. תאמו ציפיות
ראשית, כדאי להתחיל עם תיאום ציפיות. האם אני רוצה להפחית במשקל או רק לשמור בחג על המשקל הנוכחי?
2. בחרו בשפה הנכונה
כדאי לשנות את השפה "הדיאטטית" לשפה חיובית ושמחה יותר. למשל, אם אתם ניצבים מול המאפיה החביבה עליכם שבה בופה שלם של סופגניות ססגוניות, אל תאמרו לעצמכם: "אסור לי" או: "זה משמין". אמרו לעצמכם שמותר לכם הכול. השאלה היא, "מה המטרה האמיתית שלי?" האם הסופגנייה מקדמת אותי או מושכת אותי לאחור"? ענו לעצמכם בקול רם ותראו איך הפלא מתרחש.
3. אמרו: "אני הבוס של הסיטואציה הזו"
חשוב להפנים שאתם שולטים בכל סיטואציה בחייכם. אתם הבוס של הרגע בזמן הווה ולכן אתם תשלטו באוכל, ולא הוא בכם. אוכל הוא רק אמצעי דומם על הצלחת! הוא לא יכתיב לכם איך תיראו או תרגישו. אכלו בשפיות ותוך מודעות.
4. וגם: "מותר לי!"
במקום להסתובב בחוסר שקט בבית או במשרד, עם מחשבות טורדניות על המאפים הטריים במטבח, החליטו שאתם אוכלים את המאפה הכי שווה בערמה. התענגו עליו, ללא רגשות אשם. אתם גם יכולים לאכול חצי ממאפה אחד ואז חצי ממאפה שני. את יתר הפחמימות והשומנים של המשך היום – אכלו באיזון ובשיקול דעת.
הכול מותר! שחררו את האיסור! למה? כי אינכם רוצים להגיע למצב שאכלתם ללא הכרה שטויות כאלו ואחרות, לא נהניתם, ולבסוף אתם מוצאים את עצמכם חוזרים למאפה שכל כך רציתם מלכתחילה. אז שבו בנועם ואכלו אותו בכיף ובעונג גדול.
5. הזכירו לעצמכם את הלמה
למה אתם כל כך רוצים להפחית במשקל? מה יהיה לכם אז? איך תיראו? איך תרגישו? שאלו וענו בקול רם כתזכורת חשובה לעצמכם.
6. הפסיקו את מעגל האשמה–השמנה
אשמה היא הגורם הראשי לעלייה במשקל. כמה פעמים מצאתם את עצמכם אוכלים יותר ממה שתכננתם, כועסים על עצמכם, מתייסרים ומעניקים לעצמכם גושפנקא לכישלון? שחררו את האשמה. רגשות שליליים לא ישרפו לכם את השומן ואף ירחיקו אתכם מהמטרה. כשאתם שרויים בתדר אנרגטי נמוך, אתם ממגנטים לחייכם אנשים, הרגלים ומאכלים שמרחיקים אתכם מהמטרה. שחררו את הרגשות השליליים והתמקדו בדברים הטובים שיש בחייכם.
7. סגלו אכילה מכבדת
- ממהרים למקום כלשהו? שבו בנועם. ככל שתאכלו מהר יותר, כך תפגעו באפקטיביות של העיכול.
- הניחו את המזון שראוי להיכנס לגופכם על צלחת והרחיקו מסכים משולחן האוכל. זה זמן האיכות שלכם ורק שלכם.
- לעסו כל ביס במשך 12 לעיסות לפחות.
- זכרו, המזלג אינו ננעץ שוב במנה, עד שתכולת הביס הקודם לא נבלעת במלואה.
- למערכת העיכול יש את הקצב שלה. כבדו אותה והיא תשיב לכם כפול!
- באכילה מהירה הורמון השובע מופרש רק לאחר פרק זמן ארוך יותר, מה שעלול לגרום לכם לאכול יותר.
- גופכם אינו זקוק לכמות גדולה כל כך. הקשיבו לו והוא יגמול לכם בהתאם.
8. "אם כבר אז כבר"? אז זהו לא
כמה פעמים אכלתם יותר מכפי שתכננתם, ואז אמרתם לעצמכם "אם כבר אז כבר"?
זכרו - אתם לא מעלים במשקל מה"אם כבר", אלא מה"אז כבר". אם כבר אכלתם יותר מכפי שתכננתם, אז זוהי הזדמנות נפלאה לעצור, להודות לעצמכם על שאכלתם ולהמשיך הלאה ללא חרטה ובראש מורם!
9. שחררו את הקיזוזים
גם אם אכלתם קצת יותר או נשנשתם בלי הכרה – אל תקזזו! הגוף שלכם זוכר ואתם עלולים למצוא את עצמכם כמהים שוב למאכל פחמימתי או עתיר שומן. אכלו כרגיל את שלוש הארוחות העיקריות בבוקר, בצהריים ובערב. שחררו את החישובים המתמטיים ויתר הקיזוזים והפסיקו להעניש את עצמכם.
10. אכלו רק מה שתכננתם
לאת"י, ראשי תיבות של "לא תכננתי" - אכלו רק מה שתכננתם, כך הגוף המדהים שלכם ידע מתי הוא מקבל את המזון ויוכל להשתמש היטב בניתוב האנרגיה שלכם.
כך, אם מישהו במקום עבודתכם הגיע עם ערמת לביבות או סופגניות שלא תכננתם לאכול, ולמרות שהן נראות מעולה, אמרו בקול רם שלוש פעמים את המילים " לאת"י, לאת"י, לאת"י". כלומר "לא תכננתי"! כל מה שאתם אוכלים ולא תכננתם עלול להפוך למאגרי הרזרבה שלכם בגוף, משמע שומן. זכרו - אתם לא פח האשפה של אף אחד.
11. כשעולה הצורך לנשנש: היעזרו באפקט ארבע השאלות
שאלו וענו בקול רם:
- האם אני באמת רעב/ה (פיזית) כעת?
- כמה אני רעב/ה מאחד עד עשר? (אם אתם אכן רעבים פיזית – אכלו מאכל שמקדם אתכם וטעים לכם).
- איזה תכונה חזקה יש בי, בעזרתה אוכל להתמודד עם המאכל המפתה שנמצא מולי כרגע?
- איך ארצה להרגיש בעוד עשר דקות, כאשר החשק יתפוגג?
שירה גבאי, מנטורית לתזונה אפקטיבית, מאסטר ב-NLP ומפתחת השיטה "הרזיה מנצחת בשליטת המוח"