"הבת שלי מתמודדת עם המחלה כבר ארבע שנים, והיא שוקלת עכשיו 28 קילו. הגענו לבית חולים, אבל שחררו אותה. אם היה לה סרטן גם הייתם שולחים אותה הביתה? אנחנו מחכים שיהיה כאן עוד מקרה כמו קארין באומן?". את הדברים הקשים הללו הטיחה לי פנקו, אם למתמודדת אנורקסיה, בדיון שנערך היום (ב') בוועדת הבריאות של הכנסת במשבר הטיפול בהפרעות האכילה.
עוד בנושא:
הדיון התקיים ברקע שורת דיווחים בדבר עלייה חריגה בשיעור הפרעות האכילה וביתר שאת מאז תום תקופת הקורונה, וזאת לצד המענה המצומצם ביותר שניתן במערכת הציבורית. מבדיקה שנערכה רק לאחרונה על ידי ynet, עולה כי זמן ההמתנה הממוצע במחלקה להפרעות אכילה בנערות בבית החולים לילדים ספרא בשיבא יכול להגיע עד שנה וכבר כעת ישנן לא פחות מ-45 נערות ברשימת ההמתנה. יש לציין כי בניגוד לתופעות אחרות כמו אובדנות - עד כה משרד הבריאות לא גיבש תוכנית לאומית למאבק בהפרעות האכילה.
מותה הטרגי של באומן לפני שבועיים, אחרי מאבק ממושך באנורקסיה, הוזכר שוב ושוב בדיון. "אין לנו זמן לחכות, שלא נספיד מתמודדות נוספות חלילה. לפני כשנה השתתפה כאן בדיון בנושא קארין באומן ז"ל שאמרה: 'אני מפחדת שלא יהיה לי זמן. צריך לפעול מהר'", ציין יו"ר וידת הבריאות, ח"כ אוריאל בוסו (ש"ס).
ד"ר אהוד ססר, מנהל המערך הקליני במשרד הבריאות, הציג נתונים לפיהם בישראל כ-1,500 ילדים ובני נוער מאובחנים כלוקים בהפרעות אכילה מדי שנה, כשבפועל כ-30 עד 40 אלף נערות ונשים בישראל סובלות מההפרעה. כאשר כ-15 עד 20 אחוז מהן מפתחות מחלה כרונית, ושיעור התמותה עומד על חמישה אחוזים.
"המספרים קטסטרופליים"
לדברי ד"ר ססר, משרד הבריאות מודע היטב למחסור במענים להפרעות אכילה, הן במערך הטיפולי והן במערך השיקומי, וכתוצאה מכך הוסיף המשרד בשנת 2022 כ-25 מיליון שקלים לצורך טיפול בקהילה, מיטות אשפוז וטיפולי יום.
יו"ר הוועדה בוסו, אמר בתגובה: "המספרים קטסטרופליים ועל הנושא לתפוס קדימות בטיפול משרד הבריאות. אפנה לשר הבריאות ואדון עמו ללא דיחוי". עוד הודיע ח"כ בוסו כי ועדת הבריאות דורשת ממשרדי הממשלה לקדם לאלתר תוכנית לאומית לטיפול בהפרעות אכילה, אשר תכלול רישום ואיסוף מידע, פעולות הסברה ומניעה, תכנון מערך האשפוז בבתי חולים ובקהילה, מעקב אחרי זמני המתנה והכשרת כוח אדם רב תחומי.
צלם האופנה עדי ברקן, מייסד עמותת סימפלי יו לפיקוח על תפיסת דימוי הגוף: "אנחנו באיחור של דור. אימהות מעבירות את ההפרעה הזאת לבנות שלהן"
הסכים איתו ח"כ רון כץ (יש עתיד), אשר גם יזם את הדיון ואמר: "הנתונים שהציג משרד הבריאות אינם התקדמות, אלא פשיטת רגל של התחום. על המשרד לתת את הדעת על הקושי האמיתי בפרוטוקול הטיפול של המתמודדים עם המחלה".
מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, יעל שרר, טענה כי הפרעות אכילה ברוב המוחלט של המקרים הן תוצאה של פגיעה מינית. "זאת הפרעה פסיכיאטרית קטלנית. למה משרד הבריאות לא אוסף את הנתונים בצורה נכונה?", שאלה.
צלם האופנה עדי ברקן, מייסד עמותת סימפלי יו לפיקוח על תפיסת דימוי הגוף, אמר בהמשך לדברים: "כבר עשרות שנים אתם מציגים כאן אותם שקפים עם אותם סיפורי סבתא, ורק מדי פעם אנחנו מצליחים להוסיף כמה מיטות אשפוז. אנחנו באיחור של דור. אימהות מעבירות את ההפרעה הזאת לבנות שלהן".
מלבד לי פינקו, דיברה בוועדה גם תמר אליהו, אמא נוספת למתמודדת עם הפרעות אכילה. "עד מתי אמשיך להגיע לוועדות האלה, ונשאל את אותן שאלות שוב ושוב. מדובר בילדים וילדות שהם נכס לחברה הישראלית, ואנחנו ממשיכים לדבר את עצמנו לדעת ולא לתת פתרונות. האם נתכנס כדי שמישהו ייתן תשובות?".
