אבי (שם בדוי) בן 36, במקצועו מהנדס חשמל, נשוי ואב לילדים, היה עד לפני שנתיים איש מאושר. הוא נהנה לשחק עם ילדיו ומחובר לעמיתיו בעבודה. לפני כשנתיים, החל לחוות תחושות בלתי מוכרות באזור בית החזה. הוא פנה לרופא המשפחה שלו, ששלח אותו לעבור סדרת בדיקות אשר יצאו תקינות לחלוטין. אבל למרות זאת, ולמרות פנייה לרופא נוסף, שאישר כי מצבו הבריאותי תקין, הוא המשיך להיות מודאג.
במשך שנתיים הוא התמודד עם מחשבות שליליות ודאגות ברמה היומיומית, כמו למשל: "אולי הרופאים מפספסים משהו", "ייתכן שהבעיה שלי כה נדירה, עד שהם לא מסוגלים לזהותה", "מצבי ילך ויחמיר".
ככל שמחשבותיו גברו והשתלטו על כל חשיבה רציונלית שלו, הוא חווה חרדה המלווה בתחושת אי-שקט מתמשך. ביטויי החרדה, שאותם הוא ייחס בעיקר לבעיה רפואית, כללו קשיים בריכוז, עייפות, דופק גבוה לפרקים, עצבנות, מתח בשרירים ואפילו נטייה להליכה מרובה לשירותים ומיעוט שינה. ככל שתחושותיו גברו, הוא החל לפתח קשב מוגבר לגופו והחל לשים לב לכל שינוי קטן. תחושות גופו היוו מבחינתו הוכחה לכך שהוא אכן סובל מבעיה רפואית משמעותית ביותר.
אבחן את עצמו במחלות קשות
יש להניח שרובנו היו ניגשים שוב לרופא המשפחה אך אבי נמנע מלעשות זאת. לא רק שהוא איבד את אמונו ברופאים שלא מצאו כל בעיה רפואית, אלא שהוא פיתח חרדה מועצמת ממצבו והחליט להימנע מלגשת לבדיקות נוספות, הפעם מחשש שיקבל רק חדשות רעות. על פי נתונים עדכניים, כ-10 אחוזים מהסובלים ממצב כזה, המכונה חרדת בריאות.
בזמנו הפנוי, ולעיתים באופן אימפולסיבי במהלך יום העבודה ובעיקר בסופי שבוע, הוא ניסה לחפש פתרון למצבו ברחבי הרשת, בעיקר אצל "ד"ר גוגל". הוא אבחן את עצמו בשלל מחלות קשות, בכל פעם מגיע לאבחון שונה, שכמובן אי אפשר לאשש או להפריך בלי התייעצות עם גורם רפואי מוסמך.
אבי התלונן גם על רצף זיכרונות לא נעימים וטורדניים מימי נעוריו. כשהיה בן 16 אימו חלתה בסרטן ולאחר תקופה של כמה חודשים החלימה לחלוטין, וחיה חיים מלאים עד עצם היום הזה. הוא נזכר דווקא בתקופת מחלתה, תודעתו התמקדה בימיה המורכבים יותר, אך החלמתה האמיצה של אימו כאילו נשכחה ממנו. מבחינתו, גם זיכרונות אלו היוו סימן לכך שמצבו הרפואי אינו טוב והוא בדרך לסבל מתמשך.
במהלך השנתיים המתוחות הללו אבי נזקק לאשרורים יומיומיים מאשתו וממשפחתו. הוא שיתף אותם באבחונים הרפואיים שאליהם הגיע בעצמו, הוא הציג בפניהם מאמרים רפואיים וביקש מהם להרגיע אותו ולומר לו שהכל יהיה בסדר ואין ממה לדאוג אף שבני משפחתו אינם מתחום הרפואה. ככל ששיתף יותר את משפחתו כך גילה שרמת החרדה שלו רק החמירה. האשרורים שאותם קיבל הרגיעו אותו זמנית בלבד, אך גם משפחתו החלה לחוות מצוקה בשל מצבו.
לאחר כשנתיים ובעצת אשתו, הוא הגיע אליי לקליניקה להתייעצות. מבחינתו, פנייה לטיפול פסיכולוגי הוא עניין מביך: "מעולם לא הרגשתי שיש לי קשיים פסיכולוגיים, חיי היו ועודם טובים, מלבד הדאגות המטרידות אותי", הסביר בפגישתנו.
"לא פעם מטופלים מרגישים נוח לשקול את האפשרות, שייתכן שהתחושות הגופניות שאיתן הם מתמודדים נובעות גם כתוצאה מהפעלה של מנגנונים פסיכולוגיים פשוטים להבנה. מטופלים לומדים די במהרה שעוצמת וחווית התחושות שלהם קשורה גם לתגובותיהם הפסיכולוגיות"
מדוע אנשים עם חרדת בריאות ממעטים לפנות לעזרה?
1. אני לא היפוכונדר: מטופלים רבים מתויגים במשפחתם כהיפוכונדרים, "חולים מדומים". ביטוי זה לא רק מעליב את האדם המתמודד עם חרדת בריאות אלא גורם לכך שהבעיה נתפסת כבדיחה שלעיתים מתרוצצת בקרב משפחות. תיוג שלילי זה מפספס את מהות הבעיה עצמה. היפוכונדריה, באבחון המודרני של ה-DSM (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות) נקראת חרדת בריאות. כלומר, חרדה ספציפית הממוקדת בחששותיו ובדאגותיו המגבילות מאוד של האדם לחלות במחלה קשה ונוראית.
2. רווח משני: גישות פסיכולוגיות קלאסיות נטו ועודן לייחס לאנשים הסובלים מחרדת בריאות מוטיבציה סמויה (לא מודעת) המניעה אותם "לרצות להיות חולים על מנת ליהנות מיחס קרוב ואינטימי יותר מהקרובים אליהם". הגישה של הרווח המשני מייחסת אף לאנשים אלו נטייה מניפולטיבית לקבלת רווח משני (עוד כספים, הקלות בלקיחת אחריות בחיי המשפחה או בעבודה).
גישות אלו מתעלמות מהסבל הרב שאיתו מתמודדים אלו החווים חרדת בריאות, ועלולות לעודד את הקרובים אליהם לזלזל בקשייהם הנפשיים ולייחס להם חוסר בגרות נפשית או חלילה רצונות מניפולטיביים. מקרים אלו אמנם מתועדים בספרות המקצועית אך הם נדירים ביותר. צריך להבין שכל המתמודדים עם חרדת בריאות סובלים ורוצים להרגיש טוב יותר אילו רק ידעו מה יש לעשות למען זה.
3. הבעיות הנפשיות משפיעות על המצב הפיזי: לעיתים אנשים מקבלים מסרים אמורפיים שהתחושות הגופניות מסמלות משהו אחר, "עמוק יותר". הבטן מסמלת קשיים בעיכול ההתמודדות עם החיים, עייפות כרונית היא הימנעות או עצלנות ושמעתי גם על מטופלים שאמרו להם שהקשיים שלהם בראייה מסמלים חוסר רצון לראות את המציאות כפי שהיא. מסרים אלו בהחלט מעניינים ויצירתיים, אך העדות המחקרית מאחוריהם איננה רצינית ולא מקובלת בעולם הרפואה או הפסיכולוגיה המודרנית.
4. פחד מפני גילוי מחלה קשה: אחת הברכות היומיומיות הנפוצות ביותר בתרבותנו היא "העיקר הבריאות". אנו מוקפים במסרים ובניסיונות לשיפור תמידי של מראנו ובריאותנו, אך מנגד, גופנו עובר טלטלות פיזיות ומנטליות ביתר שאת בימים אלו, וכך לעיתים גם גופנו יוצא מהאיזון המוכר.
מאחורי כיסאו של רופא המשפחה שלי מוצג שלט קטן שתמיד מעלה בי חיוך: "הבריאות היא תופעת לוואי". הכמיהה אחר האידיאליזציה של גופנו ונפשנו גם היא לעיתים מונעת ממטופלים לגשת לעזרה נפשית, כשאינם חשים בטוב, שכן חלילה מבחינתם הם יקבלו אבחון נפשי או רפואי חמור. החרדה כה עצומה, שמבחינתם כל תחושה בהכרח תביא לאבחון של מחלה קשה, פיזית או נפשית.
5. "זה הכול פסיכוסומטי": תחום הפסיכולוגיה כמו תחומי מדע אחרים סובל גם הוא משימוש במושגים טעונים ולא תמיד ברורים. האמונה שקשייו הנפשיים של האדם עוברים תהליך של העתקה (מעבר מתסמין לתסמין) ובאים לידי ביטוי בתסמינים גופניים מוכרת לכל אחד מאיתנו.
אנו בהחלט מרגישים את ההשפעה הישירה והדו-כיוונית בין גופנו לנפשנו. אך האמונה שמקור התחושות הגופניות הוא במעמקי הנפש וכדי להרגיש טוב יותר על האדם להתגייס לטיפול ארוך טווח שבמהלכו הוא ינסה למצוא, אם יתמזל מזלו, את הקשר בין נפשו לגופו עלולה למנוע מאנשים לתור אחרי טיפול ממוקד בתחושות ובתסמינים הפסיכולוגיים והגופניים הגלויים שאותם אפשר לזהות ולטפל.
למה חשוב להגיע לייעוץ?
חשוב להגיע להתייעצות ראשונית אצל פסיכולוגים המומחים לטיפול בחרדת בריאות. לאחר המפגש הראשון שבו מתבצעת הערכה פסיכולוגית מלאה, לא פעם מטופלים מרגישים נוח לשקול את האפשרות, שייתכן שהתחושות הגופניות שאיתן הם מתמודדים נובעות גם כתוצאה מהפעלה של מנגנונים פסיכולוגיים פשוטים להבנה. מטופלים לומדים די במהרה שעוצמת וחוויות התחושות שלהם קשורה גם לתגובותיהם הפסיכולוגיות. חשוב לציין כי הטיפול היעיל ביותר לחרדת בריאות הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי אצל פסיכולוגים ומטפלים מומחים.
מה קורה במהלך הטיפול?
הטיפול הפסיכולוגי נמשך לרוב בין 16-10 מפגשים שבמהלכם המטופלים לומדים טכניקות ואסטרטגיות הממוקדות.
מטופלים יכולים להיתרם מטיפול פסיכולוגי ממוקד בחרדת בריאות המלווה בבעיה רפואית מאובחנת או לחלופין, הטיפול נחשב יעיל עם אנשים אשר חווים תסמינים גופניים בלתי מוסברים (רק לאחר בירור מעמיק). האבחנה של "בעיות רפואיות בלתי מוסברות" לא פעם מתפספסת וכוללת קשיים של: כאב כרוני, הפרעות בשינה, מעי רגיז, שלפוחית רגיזה, כאבי חזה בלתי מוסברים או עייפות כרונית.
ד״ר מיכאל זיו אורהטיפול כולל תרגול משימות שיש לבצע באופן יומיומי כדי להגמיש את התגובה הפסיכולוגית הנאותה יותר. חשוב מאוד להבין שהטיפול לא עוסק בניסיון לשכנע אנשים שתחושותיהם אינן נכונות, אלא לעזור להם ללמוד שתגובותיהם לאותן תחושות לא פעם גורמות לכך שהתחושות הללו מועצמות ומאיימות יתר על המידה. יש לציין שהטיפול בחרדת בריאות יהיה יעיל יותר, לאחר שהאדם ייבדק אצל רופא המשפחה ו/או מומחים רפואיים ולא פעם הטיפול ישלב שיח מתמשך בין הצדדים המטפלים.
הכותב הוא פסיכולוג קליני, מדריך בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ומרצה בתואר השני ללימודי משפחה במסלול האקדמי של המכללה למנהל
