רמת היעילות של מנת חיסון אחת נגד נגיף אבעבועות הקוף מספקת הגנה משמעותית מפני הדבקה ומונעת אותה בשיעור של 86 אחוז. כך עולה ממחקר של קבוצת חוקרים ישראלים מכללית שירותי בריאות, שבדקה את יעילות החיסון של חברת Bavarian Nordic, הניתן בשתי מנות. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה במגזין Nature.
קראו עוד:
ההתפרצות המוגבלת של אבעבועות הקוף התרחשה בישראל לאחר התפרצויות שנרשמו במספר מוקדים ברחבי העולם, ובעיקר בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים – והיא נבלמה לאחר מבצע החיסונים שקיימו קופות החולים בסוף חודש יולי האחרון. על פי עדכון אחרון של משרד הבריאות בנושא, 246 בני אדם, כמעט כולם גברים, נדבקו בנגיף בישראל.
המחקר בכללית על אודות יעילות החיסון התבסס על 2,054 גברים שהיו זכאים לחיסון, מתוכם 1,037 התחסנו בתקופת המחקר ומצבם נבדק 90 ימים לפחות לאחר החיסון. בפרק הזמן הזה נדבקו בנגיף חמישה מקרב הקבוצה שהתחסנה פעם אחת ו-16 מהקבוצה שלא התחסנה כלל. המחקר מצא, כאמור, יעילות של 86 אחוזים בהגנה מפני הדבקה בפרק הזמן שנבדק ועומד על 90 ימים לפחות לאחר קבלת החיסון.
ד"ר ברוש: "בזמנו, כאשר לא היו לנו מספיק מנות, החלטנו לחסן במנה אחת מתוך מחשבה שמנה אחת תיתן יעילות טובה לטווח קצר ולכן תוכל להביא לעצירת ההתפרצות. צדקנו. בהמשך קיבלנו עוד מנות ואנחנו ממליצים לאוכלוסיית הסיכון להתחסן במנה השנייה, מאחר שסבורים שהמחלה תמשיך להסתובב"
ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד ומרכז הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות, אמר בתגובה כי מדובר במחקר טוב ואיכותי מאוד. עם זאת, הוסיף: "מנה בודדת של החיסון הביאה ליעילות יפה, אם כי לא מלאה, רק של 86 אחוזים. לא נבדקה היעילות של שתי מנות, שאולי היא גבוהה יותר. מעבר לכך, הסיבה העיקרית למתן החיסון הזה בשתי מנות היא לייצר חסינות ארוכת טווח".
ד"ר טל ברושלדבריו, אין מידע על משך ההגנה המתקבל לאחר מנה בודדת. "בזמנו, כאשר לא היו לנו מספיק מנות, החלטנו לחסן במנה אחת מתוך מחשבה שמנה אחת תיתן יעילות טובה לטווח קצר ולכן תוכל להביא לעצירת ההתפרצות. צדקנו. בהמשך קיבלנו עוד מנות ואנחנו ממליצים לאוכלוסיית הסיכון להתחסן במנה השנייה, מאחר שסבורים שהמחלה תמשיך להסתובב באוכלוסיית הסיכון".
הנגיף זוהה לראשונה בשנת 1970
נגיף אבעבועות הקוף בודד לראשונה מאדם בשנת 1970 בקונגו. על פי משרד הבריאות, מאז נרשמו מספר התפרצויות קטנות בקרב בני אדם, בעיקר במרכז ובמערב אפריקה. במהלך השנים, זוהו מקרים של אבעבועות הקוף גם מחוץ לאפריקה, במיוחד בקרב נוסעים שחזרו ממדינות אפריקה או שהיו במגע עם בעלי חיים נגועים במחלה - מכרסמים ופרימאטים.
בין התסמינים הבולטים: חום, פריחה, הגדלת בלוטות הלימפה, עייפות, כאבי ראש, כאבי שרירים, צמרמורת ותשישות. המחלה חולפת תוך שבועיים עד ארבעה שבועות. לפי נתוני משרד הבריאות, עד כה התחסנו 6,200 אנשים נגד אבעבועות הקוף, מתוכם התחסנו 1,850 אנשים במנה השנייה.
מתוצאות סקר שערכה קופת החולים מכבי, שבדק את תופעות הלוואי לאחר קבלת החיסון במשך שבעה ימים בקרב 155 חברי הקופה שקיבלו אותו, נמצא כי ל-21 אחוז לא הייתה שום תופעת לוואי מקומית. מקרב המתחסנים שכן העידו על תופעות מקומיות - 74 אחוז דיווחו על כאב, 22 אחוז דיווחו על נוקשות, 20 אחוז דיווחו על נפיחות מקומית, שבעה אחוזים דיווחו על אודם ובצקת מקומית ושישה אחוזים על גרד.
לדברי ד"ר יעל וולף, מנהלת מחלקת מחקר ומידע באגף תכנון ואסטרטגיה בכללית: "המחקר המקדים של כללית לזיהוי גורמי הסיכון לתחלואה באבעבועות הקוף השפיע באופן ישיר ובזמן-אמת על קריטריוני הזכאות לחיסון שהגדיר משרד הבריאות, ובכך תרם להצלחתו של מבצע החיסונים ובסופו של דבר גם לירידה בתחלואה. החיבור בין תובנות הרופאים המומחים עם מערכות המידע של כללית הוא המפתח למתן מענה מהיר ואיכותי לסוגיות מחקריות בוערות".
