לפני מספר ימים פורסמה בעיתון כלכליסט כתבה העוסקת בשינויים ובתמורות בשוק הצרכני בסין. בין היתר, הוזכרו שם התוכניות של השלטון המרכזי בסין לצמצום שוק הניתוחים והטיפולים האסתטיים בקרב דור ה-Z של צעירי סין (גילאי 25-35).
הניסיון של הרשויות הסיניות לצמצם את שוק הניתוחים הפלסטיים והטיפולים האסתטיים הוא חלק ממגמה כללית של השלטון הסיני בצמצום צריכת "תרבות המערב" ומוצרי יוקרה. המדיניות הזו פגעה בשווי המניות של חברות מותגים מפורסמות כמו לואי ויטון ועוד.
עוד על ניתוחים פלסטיים:
בין שפע הנתונים הכספיים והכלכליים שהוצגו שם, הופיעו גם נתונים מרתקים על שוק הניתוחים הפלסטיים בסין, שמגלגל מיליארדי דולרים, וזה לא מפתיע ביחס לגודל האוכלוסייה. מה שאותי הפתיע היה הנתון לגבי שני הניתוחים הנפוצים בסין - ניתוח אף וניתוח עפעפיים.
בעוד שבחברה המערבית ניגשים לניתוח אף בדרך-כלל כאלו בעלי אפים "נשריים" שרוצים לעדן את מראה האף, האף "הסיני" הוא לרוב שטוח, ללא גבנון ובמרבית המקרים יש בו נחיריים רחבים. ניתוח האף בסין אינו ניתוח להקטנת האף או יישור הגבנון כמקובל בתודעה המערבית והישראלית, אלא ההפך - מטרת הניתוח הוא לבצע "מערביזציה" במראה האף . האף האוריינטלי מתאפיין בגשר אף נמוך. כלומר, נקודת ההשקה בין האף למצח מתאפיינת בחסר עצם. בדבר הזה הצעירים הסינים מעוניינים לטפל ובכך לשוות לעצמם מראה יותר מערבי.
הטיפול במקרים אלו כולל השתלת סחוס, שבדרך כלל המקור הקל ביותר להשתלת סחוסים עצמוניים הוא מהאוזניים. כשלוקחים סחוס מהאוזן למטרות שחזור, מתבצעת פעולה ניתוחית במסגרתה נוטלים סחוס מהחלק של האוזן שקרוב לתעלת השמע. הגישה אל הסחוס תהיה בחלק האחורי של האוזן, והסחוס שנלקח מותיר את האוזן ללא שינוי במראה החיצוני שלה. רק כדי להבהיר, פעולה דומה נעשית אצלנו בניתוחים להצמדת אוזניים, בהם לוקחים סחוס מהאזור שנקרא קונכה ועל ידי סילוקו מתבצע חלק מהצמדת האוזן לקרקפת.
בניתוח הגדלת אף בסין, הסחוס הזה יעבור עיבוד ליצירת שבבי סחוס, על-ידי קיצוץ הסחוס והחדרתו אל מתחת לעור בגב האף. לפי הצורך תתבצע גם הצרת נחיריים. פעולות בטכניקה דומה נעשות בארץ כדרך של שגרה בניתוחים האסתטיים או המשחזרים של האף. בדרך כלל כאמור, ניתוח האף בישראל נעשה במטרה הפוכה - להקטין את הגבנון וליישרו.
גם בניתוחי העפעפיים, שאוזכרו כניתוח השני הפופולרי ביותר בסין, המטרה היא לשוות מראה מערבי לעין. זו גם הסיבה שניתוח העפעפיים מקובל בקרב צעירים. בישראל ניתוחי העפעפיים מתבצעים בדרך כלל באנשים מבוגרים מגיל 45 והמטרה שלו היא הסרת עודפי עור בכדי לשפר את תפקוד העפעף (להקטין את ה"כבדות" מעל העפעף) ולהעניק לעין מראה צעיר יותר. ניתוח העפעפיים האוריינטלי מנסה לשנות את מבנה העפעף כך שיהיה לו מראה מערבי יותר.
לעפעף האוריינטלי אין כפל והניתוח בעצם מתבצע על ידי חיתוך בתוך העפעף העליון ויצירת קיפול יש מאין, שיביא למראית של עודף עור כמקובל בעפעף המערבי. הניתוח לא משנה את הליכסון האופייני וגם לא עוסק בהרמת הגבות.
הסטטיסטיקה שהתפרסמה מדברת על כך ש-28% מהצעירים הסינים בשכבה הסוציו-אקונומית הגבוהה מסרו שהם מתעתדים לעבור ניתוח בקרוב ובכך לשנות את המראה הטבעי של הפנים שלהם.
הגישה הפילוסופית הזאת מפריעה כנראה לשלטונות הסינים והאמת שהיא גם שונה במהותה מהתפיסה המערבית לגבי ניתוחי פנים. במחוזותינו, מטרת הניתוחים הקוסמטיים של הפנים היא בראש ובראשונה להעניק לפנים מראה טבעי ככל הניתן. החוכמה בניתוחי אף, פנים ועפעפיים היא שהתוצאה תהיה משמעותית למטופל אבל בלתי נראית ובלתי מורגשת לסביבתו.
טרנדים של שינוי הפנים חולפים גם אצלנו. הטרנדים האלה כמו למשל עיבוי מוגזם של השפתיים או ניסיון נואש להראות כמו אחד הפילטרים באינסטגרם, אינם מאפיינים רק בוגרים בשנות ה-30 אלא מוצאים להם אחיזה בקרב נערים ונערות.
לשמחתי, בישראל מניעת הטיפולים האלה אינה באה ממקור של רגולציה ממשלתית, אבל החובה לעצור את הנערים והנערות מלבצע בעצמם שינויים בלתי הפיכים מוטלת על הרופאים המטפלים. הרופאים בישראל מצווים להשתמש בקוד אתי מאד נוקשה ולא לטפל בנערים ונערות באופן שישנה את פניהם בדרך לא טבעית, גרוטסקית או בלתי הפיכה - רק בגלל טרנד חולף או אילוצי ההופעה במדיות החברתיות.
פרופ' אייל וינקלר, מנהל מערך הכירורגיה הפלסטית בבי"ח מעייני הישועה; לשעבר יו"ר איגוד הפלסטיקאים בישראל
