בגיל 39 בדיוק לפני עשור קיבלתי את הבשורה שאני חולה בסרטן השד. אני דור רביעי למחלה. מסתבר שבאמת הכול עובר במשפחה גם הדברים הפחות טובים. בגלל שאמי, סבתי וסבתא רבתא שלי חלו בסרטן, אי אפשר להגיד שזה הגיע בהפתעה, אבל עדיין בשורה כזו היא תמיד קשה.
לאורך כל חיי הבוגרים הייתה לי מודעות גבוהה למחלה בגלל הנושא הגנטי, כך שהייתי במעקב ובזכות זה הגילוי של המחלה היה בשלב מוקדם, מה שיחסית הקל עליי מבחינת ההתמודדות הרפואית והטיפולים. כעת, בחודש המודעות למחלה חשוב לי להעביר את המסר הזה כדי לסייע לנשים וגברים שעלולים לחלות. אם אצליח להציל אפילו בן אדם אחד או למזער את קושי המחלה בקרב אלו שיחלו – עשיתי את שלי. זו הסיבה שאין לי בעיה להיחשף למרות שלא תמיד זה נעים.
במשפחה שלי גיל הגילוי הלך והתקצר עם הזמן. סבתא רבתא שלי גילתה את המחלה בגיל 82, סבתא שלי בגיל 71, אמא שלי בגיל 49 ואני כבר בגיל 39.
את המחלה גילו לי לאחר בדיקה MRI שגרתית. אחרי שמצאו לי שלושה גושים עברתי בדיקת ביופסיה ולמרות הכול טסתי לחו"ל ולא ויתרתי על התוכניות שהיו לי. הייתי אופטימית. בלילה האחרון בעלי עדכן שהתקשרו מקופת החולים ואז כבר היה לי ברור שזה זה. עברתי ניתוח להסרת הגידול והתחלתי טיפול תרופתי. בזכות הגילוי המוקדם לא הייתי זקוקה לכימותרפיה ואני אהדהד את המסר הזה כל הזמן כדי שיחדור לכמה שיותר אנשים – גילוי מוקדם משמעותו סיכוי הרבה יותר גבוה (מעל 90%) לשרוד.
"שלטתי במחלה במקום שהיא תשלוט בי"
היום אני במעקב בלבד. כשחליתי אמא שלי אמרה לי: "אצלנו הסרטן זה כמו שפעת קלה, היה ונעלם, לא חוזר", בהתחלה זה היה נשמע לי הזוי ובטח זה נשמע כך לאחרים כשאני אומרת את זה אבל כן, ככה זה מרגיש. ברור שהיו קשיים בזמן שהתמודדתי עם המחלה ולא הכול היה ורוד אבל אני מרגישה שבזכות הגילוי המוקדם שלטתי במחלה במקום שהיא תשלוט בי.
אני מטבעי אדם אופטימי ואני נוהגת להגיד שהסרטן הפך אותי לאדם החזק שאני. רק אחרי שאת עוברת מכשולים בחייך את מבינה ממה את עשויה. בעקבות הגילוי שיניתי את אורח החיים שלי החל בתזונה וכלה בפעילות גופנית. גיליתי שכל מי שאומר שמחלה מכניסה אותך לפרופורציות צודק. זו ממש לא קלישאה. המחלה הפכה אותי לאדם מאושר הרבה יותר ושלם יותר, ככל שזה נשמע הזוי.
את הכרת התודה אני חייבת גם למשפחה התומכת שלי ובעיקר לבעלי שתמך בכל דרך אפשרית. ביום של הניתוח למשל הוא ישן איתי בבית חולים במיטה אחת וזה היה אחד הלילות המעצימים של חיי. צמחנו מתוך המחלה יחד גם בזוגיות שלנו שהפכה לזוגיות עמוקה יותר בעלת רבדים רבים.
בשנים האחרונות אני פועלת מתוך תחושת שליחות ואף התנדבתי באגודה למלחמה בסרטן במטרה אחת חשובה – ללוות חולות וחולי סרטן השד, לתת להם את התחושה שהם לא לבד ויש מי שמבין אותם, מי שעבר משהו דומה, וכמובן להעלות את המודעות לגילוי מוקדם של המחלה. במקצועי, אני רוקחת במאוחדת רמת גן, ואני מנסה לעשות הכול על מנת לסייע לחולות ואפילו מרשה לעצמי לפנות לכאלו שאני מזהה כחולות כשהן באות לקחת כדורים בבית המרקחת ומציעה להן בעדינות את תמיכתי. בדרך כלל הן כמובן נענות בשמחה וצמאות לכך.
ד"ר הילה חרמון: "בשנתיים האחרונות משרד הבריאות ממליץ ושולח את כל הנשים ממוצא אשכנזי לבדיקת BRCA. בנוסף, עבור נשים בסיכון מומלץ לבצע מעקב מוגבר, כולל בדיקות ממוגרפיה תכופות יותר או MRI של שד, עשוי גם הוא לסייע לגילוי מוקדם"
מבחינתי, המחשבה שאני מצליחה להביא נשים לבצע בדיקה מוקדמת ובכך אולי מצילה חיים ממלאת אותי בתחושה שאני מגשימה את ייעודי. אל תטעו לחשוב כי רק מי שיש לה היסטוריה משפחתית צריכה להקפיד על קיום הבדיקות המקיפות. כולן צריכות להיבדק ולו בשביל לפסול את האופציה של סרטן השד. אחוזי ההחלמה בעת גילוי מוקדם של המחלה גבוהים מאוד ומבטיחים אופן טיפול קל יותר. בזכות הערנות שלי והגילוי המוקדם לא הייתי צריכה לעבור כימותרפיה כמו סבתי ואמי, מה שהביא להתמודדות קלה יותר עם המחלה ולתחושה כי אני אנצח גם בקרב הזה.
אם הייתי רוצה שתיקחו משהו מהסיפור האישי שלי הוא שאת המחלה הזו אפשר לנצח וקל יותר לנצח כשהגילוי הוא מוקדם. אז לכו להיבדק בשבילכן ובשביל משפחותיכן וקבעו עוד היום תור לכירורג. אחרי הכול מדובר פה בחיים שלנו – לא שווה את המאמץ?
"גילוי מוקדם מאפשר טיפול מציל חיים"
"סרטן השד הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב נשים, אך גילוי מוקדם יכול להגביר מאוד את הסיכויים להצלחת הטיפול וההישרדות", אומרת ד"ר הילה חרמון, כירורגית כללית וכירורגית שד בקופת חולים מאוחדת. "בדיקות סדירות, בעיקר ממוגרפיה, הן קריטיות בזיהוי המחלה בשלביה המוקדמים ביותר, עוד לפני הופעת התסמינים. נשים צריכות בדרך כלל להתחיל לבצע ממוגרפיה בגיל 40, אך לאלו עם היסטוריה משפחתית מומלץ להתחיל מוקדם יותר".
ד"ר הילה חרמוןצילום: דוברות מאוחדתד"ר חרמון מדגישה כי לכל מי שיש לה קרובת משפחה מדרגה ראשונה (כגון אם, אחות או בת) שחלתה בסרטן השד, ההמלצה היא ללכת לייעוץ גנטי ולבצע בדיקות BRCA1 ו- BRCA2 ומוטציות גנטיות אחרות.
בשנתיים האחרונות משרד הבריאות ממליץ ושולח את כל הנשים ממוצא אשכנזי לבדיקת BRCA. בנוסף, עבור נשים בסיכון מומלץ לבצע מעקב מוגבר, כולל בדיקות ממוגרפיה תכופות יותר או MRI של שד, עשוי גם הוא לסייע לגילוי מוקדם, זאת בהתאם לפרטים האישיים של כל נבדקת. חשוב לציין כי פעילות גופנית, שמירה על משקל תקין, הפחתת צריכת אלכוהול ועישון הם בין הגורמים שמפחיתים סיכון לחלות. בנוסף, לידה בגיל מוקדם והנקה גם הם מפחיתים את הסיכון.
היא מסבירה: "כאשר מתגלה סרטן השד, יש צורך בטיפול רפואי. תוכניות הטיפול כוללות בדרך כלל ניתוח, טיפול בקרינה ולעיתים כימותרפיה. בנוסף, ניתן טיפול הורמונלי או ביולוגי או שילוב של השניים, בהתאם לשלב ולסוג הסרטן. אפשרויות טיפול חדשניות אלה, נובעות מהמעבר של תהליכי הרפואה לרפואה מותאמת אישית. עבור נשים עם היסטוריה משפחתית או נטייה גנטית, ניתן לבחון גם אמצעי מניעה כמו כריתת שד מפחיתת סיכון או תרופות שונות כאפשרויות להפחתת הסיכון לחלות.
"במהלך הטיפולים הרופאים המטפלים מדריכים את המטופלת דרך אפשרויות הטיפול ועוזרים לה לנהל את תופעות הלוואי. חשוב לציין כי שמירה על רשת תמיכה חזקה עם משפחה וחברות ואפילו קבוצות תמיכה לנשים החולות במחלה, קריטיים להתמודדות עם המחלה ולריפוי מלא".
