כולנו במאבק מתמיד, יומיומי ובלתי נגמר כדי להצליח לבחור בין כסף לזמן. לבשל או להזמין וולט? לקחת לעבודה אוטובוס או מונית? לכולנו יש את אותו מספר שעות ביום, שפשוט לא מספיק לכל המשימות, ובטח לא לפעילויות שהכי משמחות אותנו. אנחנו אומרים לעצמנו, "אחרי שאסיים את כל מה שיש ב'טו דו ליסט' שלי אתפנה לפעילות שמשמחת אותי", אבל בפועל אנחנו לא מספיקים להגיע לשם - וכך הפעילות שגורמת לנו אושר, בין אם היא צעידה על החוף, קריאה של ספר או שיעור פלמנקו, נדחית שוב ושוב למועד לא ידוע בזמן שאנחנו מנסים להשתלט על כל המשימות. אל חשש, ישנם פתרונות, ובראשם: לשנות את דרך החשיבה שלנו על זמן, לתעדף את הזמן שלנו על פני כסף, לייצר הרגלים ולקבוע ביומן, בלי לפחד שזה יהפוך אותנו לרובוטים.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
כפי שרבים מאיתנו מרגישים ללא הרף, הזמן שיש לנו הוא סופי. בהנחה שנחיה בממוצע 82.7 שנים (תוחלת החיים הממוצעת בישראל), צפויים לנו בסך הכול כ-30,207 ימים על פני האדמה. המספר הזה לא נועד להלחיץ אותנו, אלא לגרום לנו לארגן את הימים שלנו באופן שיעשה אותנו שמחים יותר.
מה יהפוך אותנו למאושרים יותר? תרגיל טוב הוא לשאול את עצמנו, לו הייתה לנו עוד שעה ביום, מה היינו עושים בה? ולא, אסור לבחור באופציות "שינה" או "עבודה". מחקרים רבים על הגורמים שמעלים את רמת האושר ברחבי העולם גורסים שבילוי זמן בטבע, התנדבות בקהילה ונדיבות עם הזמן והכישרון שלנו יהפכו אותנו למאושרים יותר. גם למידה של מיומנויות חדשות או נושאים שמעניינים אותנו מעלה את רמת האושר, כי היא מעודדת את הסקרנות שלנו ומרחיבה את היכולות שלנו.
לפי ד"ר שירלי הרשקו, מנחה של סדנאות ארגון זמן ומחברת הספר "אנשי הקשב", החסם העיקרי שלנו בדרך אל האושר הוא התפיסה שלנו לגבי ניהול זמן. "הרבה אנשים חושבים שאם נשים דברים ביומן נהפוך לרובוטים, שזה יהרוס לנו את הספונטניות, אבל ספונטניות היא אשליה. אם לא נשים את הפעילות ביומן, זה לא יקרה. מאיפה יבוא לך חשק לצאת לריצה? אף פעם לא יבוא לך".
איך נמצא את מה שאנחנו אוהבים?
"פעמים רבות אנחנו מחפשים מטרות ענקיות, אבל אלו יכולים להיות דברים קטנים. מה יעשה אותי מאושר עכשיו? צריך לשים לב למילים 'אותי' ו'עכשיו'. בנקודת הזמן הזו, מה ישמח אותי? האם זה לקום בחמש בבוקר ולעשות יוגה? לא צריך לחשוב על זה כמטרה לכל החיים, כי אולי זה ישתנה בהמשך. כדאי לחשוב על דברים ממוקדים וספציפיים, ברורים ופשוטים. למשל, אני רוצה לבלות עוד שעתיים בשבוע עם הבת שלי".
מה מונע מאיתנו להצליח לעשות יותר פעילויות שעושות אותנו מאושרים?
"אנחנו רוצים שינוי, אבל לא רוצים להשתנות. לפי המחקרים, הסיבה מספר אחת לדחיינות היא כשהמשימה נראית לנו קשה. כשמשהו נראה לנו מסובך, אנחנו נמנע ונדחה. בגלל זה צריך שיטה קלה, וכשאנחנו מפשטים דברים זה הופך ליותר קל".
מהי השיטה הקלה ביותר? ישנן שיטות רבות ומגוונות.
פרופ' שרון טוקר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ממליצה על שימוש במודל הוותיק SMART, שמסייע לנו להציב יעדים מדידים ובני השגה כדי לשנות את השגרה שלנו. זהו מודל הפופולרי לפרודוקטיביות וניהול זמן, שנוכל להחיל על הדרך שלנו אל הפעילויות שמשמחות אותנו. "סמארט", כפי שמסבירה פרופ' טוקר, הן ראשי התיבות של:
ס - specific - ספציפי. להבין בדיוק איזו פעילות תגרום לי אושר.
מ - measurable - ניתן למדידה. למשל שעה של יוגה בשבוע - ניתן למדוד ולתחום באמצעות זמן.
א - achievable - בר השגה. לא כדאי להתחיל בריצת מרתון אלא בריצה קצרה יותר, כדי לא לפגוע בתחושת המסוגלות. תחושה זו נבנית מתוך הישגים קטנים שמצטברים.
ר - relevant - רלוונטי. עד כמה הפעילות מהותית, מתקשרת לערכים שלי ולמה שחשוב לי? אולי היעד הזה הוכתב לי על ידי הסביבה ואני לא באמת רוצה? עד כמה זה מתיישב עם הערכים והצרכים האישיים שלי?
ט - timely - תחום בזמן. במקום "יום אחד אני אעשה תואר שני", להחליט מתי.
גם השיטה הזו מתבססת על ניהול זמן ביומן, אבל לא בדיוק כמו שאנחנו רגילים. החשיבות היא לא רק בתיאור הפעולה, אלא בהבנה מעמיקה של המהות שלה. "כשנשבץ פעילויות ביומן, נשבץ מטרות - את ה-what, מה שאנחנו צריכות לעשות, למשל פגישה עם X. לצד זה, כדאי להוסיף את ה-why. למה אני עושה את הפעילות הזו? איזו מטרה זה משרת? ככל שה-why יהיה יותר מהותי, אוכל לתכנן את הזמן טוב יותר".
למה זה חשוב?
"החיים שלנו מלאים בהסחות דעת שמתחרות ביניהן על הקשב והזמן שלנו: הזדמנויות, הצעות. אז כשנגיד כן למשהו, צריך להבין מה אנחנו מקבלות ממנו, ומהם הדברים להם אני אומרת לא באותו הזמן. אחרי שהצבנו את היעד אליו רוצים להגיע עם מודל סמארט, אנחנו צריכות להגיד לדברים אחרים לא. למשל, ביקשו ממני לקחת פרויקט חדש בעבודה. למה אני אומרת לא? האם זה לעוד זמן עם המשפחה שלי? הפתרון הוא לבחון זאת במונחי עלות-תועלת".
יש לך טיפ איך לגרום לזה לקרות?
"אחת הטכניקות היא לסגור בשבוע יום שלא נוגעים בו במשך 16 שבועות קדימה. היום הזה יהיה מוקדש לכל מה שחשוב לך. זה יהיה יום שבו אנשים יודעים שאסור להפריע לך, שיש בו תגובה אוטומטית שמפנה למישהו אחר במקרה דחוף. את יכולה להציב יעד נפלא, אבל אם לא דאגת למשאבים, כולל משאבי זמן, הסיכוי שהוא יושג מאוד קטן".
מה מבזבז לנו את הזמן?
"חלק מהזמן שלנו מתבזבז על מה שאנחנו עושים במקום אחרים, כי אנחנו חושבים שמישהו אחר יעשה את זה פחות טוב מאיתנו למשל. זה בזבוז של משאבי זמן. צריך ללמד אחרים לעשות את הדברים בעצמם, גם אם זה לוקח יותר זמן נקודתית".
ד"ר הרשקו חוקרת את הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות. לפי המחקר שלה, השיטה הטובה ביותר היא לאמץ דברים שהופכים אותנו למאושרים כהרגל. "המחקר בשיטה שלי מצא שזה מעלה את איכות החיים של המשתתפים לטווח הארוך, והם ממשיכים בהרגל גם אחרי חצי שנה מהרגע בו התחילו", היא מספרת, ומסבירה את עקרונות השיטה לבניית הרגלים שבה שלושה שלבים מדויקים.
איך נבנה הרגל?
"הרגל מורכב משלושה שלבים: סימן, פעולה וחיזוק. שלושתם צריכים להתבצע כדי שנצליח לאמץ את ההרגל. סימן מאותת שהגיע הזמן להרגל. למשל, צחצוח שיניים נבצע מיד עם היקיצה, עם השעון המעורר. השלב השני הוא הפעולה עצמה, למשל תרגול יוגה. השלב השלישי בבניית הרגל הוא התגמול. זה השלב שכולנו שוכחים, ולכן לא מצליחים לאמץ הרגלים. ללא חיזוק, לא נצליח להתמיד בהרגל לאורך זמן. בספורט, בסיום הפעולה נרגיש בהיי בגלל הדופמין, אז נשתה שייק שישמח אותנו. חשוב להקפיד על שלבים 1 ו-3 כדי שהפעולה לא תהיה חד-פעמית".
כל זה לא יעבוד בלי שנעשה את הפעולה החשובה ביותר: להכניס את זמן האושר האישי ללוח הזמנים שלנו. ד"ר הרשקו עצמה נפגשת עם בן הזוג שלה בערב דייט בכל ערב חמישי בלי יוצא מן הכלל, ולא מרגישה שזה מלאכותי או פוגם ברומנטיקה: "הדרך להכניס הרגל, והמחקר שלי תומך בזה, היא להכניס את הדברים כקבועים ללו"ז. כשאת לומדת לארגן את הזמן שלך כמו שצריך, כפי שאני מסבירה בספר שלי, את יכולה להכניס לתוכו את כל מה שחשוב לך", מסבירה ד"ר הרשקו.
"לארגן את הזמן זה לא להיות יותר פרודוקטיבי בעבודה, אלא לארגן את עצמי בתוך הזמן שיש לי", היא מבהירה. "הזמן הרבה יותר יקר מכסף. אם מישהו ייקח לך 200 שקל מהארנק את תכעסי עליו, אבל אם הוא ייקח לך שעתיים מהזמן לא תכעסי. אבל הזמן שלך יותר יקר מהכסף! מה שאת עושה בזמן שלך זו מי שאת. אם תלמדי כיצד לארגן את היום שלך כפי שאת רוצה, קיבלת את החיים שלך במתנה".
אחת השיטות להבין את הערך של הזמן היא להעניק לו ערך כספי, ולהתנהל עם הזמן כפי שאנחנו מתנהלים עם הכסף שלנו. "לשני המשאבים, זמן וכסף, יש הרבה במשותף. את שניהם ניתן למדוד, ושניהם לא מספיקים לנו. כבר בגיל צעיר אנחנו לומדים שהם נמצאים בקונפליקט אחד עם השני" - כך כותבת ד"ר אשלי ווילאנס מבית הספר לעסקים בהרווארד בספרה "Time Smart: איך לתבוע בחזרה את הזמן שלך ולחיות חיים מאושרים יותר". הרעיון הוא להיות זהירים עם הזמן שלנו כפי שאנחנו זהירים עם הכסף שלנו, ולשנות את דרך החשיבה שלנו כך שנראה את זה כהשקעה בעצמנו ובאושר שלנו.
במחקר שלה בחנה ד"ר ווילאנס אלפי עובדים מרחבי העולם ושאלה אותם על ההחלטות שלהם בנוגע לזמן ולכסף. המחקר שלה מוכיח שגם אנשים מבוססים כלכלית בוחרים במרדף אחרי הקריירה. "בהינתן שזמן הוא יקר מאוד, אנחנו צריכים לתעדף את הזמן שלנו עם האנשים שאנחנו אוהבים, אבל בפועל בדרך כלל מתעדפים את העבודה כדי להרוויח יותר", היא כותבת. "יש לנו התניה לעשות זאת: מאז המהפכה התעשייתית למדנו לשים ערך כספי על זמן. לימדו אותנו, ליטרלי, שכסף הוא המשאב הכי יקר שלנו. זמן הוא כסף. כדי שנוכל לקבל עצמאות כלכלית, החלפנו את מה שמשמח אותנו. הרבה בני 20 ו-30 הקריבו את השנים הכי טובות שלהם בהנחה שהם יפנו זמן לשמחה מחר".
הסיבה לכך שקשה לנו להעריך את שווי הזמן שלנו היא שהמוח שלנו מכיר את הערך של כסף, אבל לא של זמן. זמן אומנם נמדד בשעות, אך במהותו הוא אבסטרקטי, ולכן אנחנו לא מצליחים להעריך אותו כראוי. קל לנו להבין את הערך של העלאה בשכר, אבל קשה לנו לחשוב על הערך של עוד חצי שעה ביום. לכן מומחים רבים, ובהם ווילאנס, מציעים להעניק ערך כספי לשעות שלנו וליצור "תקציב זמן", שבו כל שעה שווה כסף. עלינו לשאול שאלות - במה אני משקיעה יותר מדי זמן, ומה אני רוצה לעשות בזמן שאני מפנה לעצמי? עם המידע שאספנו נוכל להחליט כיצד ליצור שינוי. למשל, האם יש לנו "זמן מת" שאותו נוכל לנצל לפעילויות שעושות אותנו מאושרים? לדוגמה, הזמן שאנחנו מבלים ברכבת - האם נוכל לאמץ אותו ללמידה במקום לגלילה אינסופית של הפיד?
גם ווילאנס ממליצה להכניס את הפעילויות ליומן שלנו, אבל מזהירה שאסור לנו להיות אנליטיים מדי לגבי זה, ולהפוך את הפעילות שמטרתה לגרום לנו אושר לעול או לגורם נוסף לסטרס. במחקר שלה היא מצאה שאם אנחנו שמים בלו"ז יותר מדי פעילויות כיפיות ביום, זה ירגיש כמו עבודה ולא נוכל ליהנות מהרגע. המוטיבציה חייבת להיות פנימית, כי אנחנו רוצים ולא כי מישהו אמר לנו.
5 צפייה בגלריה
''סִגרו בשבוע יום שלא נוגעים בו. היום זה יהיה מוקדש לכל מה שחשוב לך''
(צילום: shutterstock)
פרופ' טוקר מחבבת את השיטה של מתן ערך כספי לזמן: "זו דרך להבהיר לעצמנו את העלות של ההפסד. כשאנשים חווים תחושה שהתבזבז להם הזמן או חשים חוסר יכולת לנהל את הזמן, זה בהחלט טריגר לתגובות לחץ", היא מבהירה. "הזמן שלנו הוא אחד המשאבים הכי חשובים לנו. כששואלים אנשים במחקרים ברחבי העולם מה הכי חשוב להם, זמן תופס חלק מכובד בראש הרשימה. מכיוון שהזמן מוגבל, צריך להתייחס אליו כמו אל תקציב. אי אפשר להיכנס לאוברדרפט עם זמן". לעומתה, ד"ר הרשקו טוענת שמדובר ב"גימיק", ומסבירה: "אנחנו מבזבזים כסף בלי הכרה. כסף לא ייתן את התמריץ, ואז זה יתמסמס".
פורסם לראשונה: 17:32, 28.02.23
