יעל, בשנות ה-40 לחייה, חוותה כאבים בכל גופה. כשהלכה לרופא הוא פטר אותה בטענה שמדובר בעייפות יתר שתעבור עם הזמן. יעל, שלא חשה הקלה, פנתה לרופאים נוספים, אך הבדיקות נותרו תקינות והרופאים טענו שאין מה לעשות. מצבה החמיר עד כדי חוסר יכולת לקום מהמיטה, ובעלה לקח אותה לבית חולים. שם, חוותה יעל התמודדות משפילה עם צוות רפואי שטען שוב שאין לה בעיה רפואית ואף הפגיש אותה עם פסיכיאטר. רק לאחר התרוצצויות בין מומחים, אובחנה יעל סוף סוף עם דלקת מפרקים שיגרונית.
יעל אינה היחידה. סיפורים כאלו יש ללא סוף. מיליוני נשים ברחבי העולם סובלות מכאבים פיזיים ללא הסבר. פעמים רבות מדובר במחלה "שקופה" שאף איש רפואה לא הצליח עדיין לאבחן וכך אשה יכולה לסבול שנים ארוכות עד שיגיע הרופא שיצליח לחבר את הקווים שבין התסמינים, ולתת שם לתעלומה. בין מחלות אלו ניתן למנות מיגרנה כרונית, פיברומיאלגיה, אנדומטריוזיס, דלקת מפרקים שגרונית ועוד. מחלות שהמשותף להן הוא שנשים סובלות מהן באחוזים גבוהים עם תת אבחון.
חוסר אמון וזלזול בתלונות הנשים על כאבים
מסע האבחון של נשים אלו אינו מתיש רק בשל ריבוי הבדיקות הפולשניות, אלא גם בשל חוסר האמון שהן חוות מצד אנשי רפואה רבים. כאבן של נשים אלו, לעיתים קרובות, מוקטן וזוכה לזלזול וחלקן אף נשלחות לפסיכולוג במקום לקבל מענה רפואי. מחקרים מראים שמדובר בתופעה עולמית: האגודה האמריקנית למחלות אוטואימיוניות מדווחת כי 50 מיליון אמריקאים סובלים ממחלות אלו, ו-75% מהם נשים.
סקר שערכה האגודה מצא כי 40% מהנשים העידו שכשהגיעו לקבל טיפול רפואי נאמר להן שהבעיה האמיתית שלהן היא ש"הן מתלוננות יתר על המידה" וסובלות מהיפוכונדריה. גם בישראל, מחקרים שונים שנערכו בקרב חולות אנדומטריוזיס ומיגרנה כרונית הצביעו על חוויה קשה של התעלמות מכאבן של המטופלות.
הטיה מגדרית עמוקה וחבויה בתשתית התרבותית שלנו משפיעה באופן ניכר על האופן בו מחלות שקופות נתפסות ומטופלות. מחקרים רבים בקרב דיסציפלינות שונות ברפואה מצביעים על קיומה של הטיה זו באופן חד משמעי. בחברה שלנו, קיימות הנחות ברורות, לעיתים קרובות לא מודעות, בנוגע למה זה גבר ומהי אשה. סטריאוטיפים אלו, הרואים בנשים כרגשניות, היסטריות ומגזימות, משפיעים גם על התנהלותם של אנשי מקצוע רפואיים בחדר הטיפולים. כתוצאה מכך, נשים נתקלות במכשולים רבים בקבלת טיפול רפואי הולם, הן באבחון וזיהוי המחלה והן בטיפול עצמו. חשוב להדגיש כי סטראוטיפים אלו מציבים חסמים עבור נשים בהקשרים שונים, גם מחוץ לחדר הטיפולים, וכבר ראינו את המשמעות הקטלנית של הזלזול בדיווח של התצפיתניות לפני אסון ה-7 באוקטובר.
זיהוי מוקדם וטיפול יעיל במחלות אלו יכולים לחסוך סבל רב ולהוביל לשיפור משמעותי באיכות חייהן של נשים רבות. לשם כך קודם כל צריך לשנות את התפיסה וההתייחסות הסטריאוטיפית לנשים. יש לקדם הכשרות מקצועיות לאנשי צוות רפואי, תוך העלאת המודעות להטיה המגדרית והשפעתה על אבחון וטיפול במחלות שקופות
להפסיק להתעלם מכאב נשי
לאחרונה התקיים דיון משותף בסוגיה הזו בוועדה לענייני צעירים בראשות ח"כ נעמה לזימי, יחד עם הוועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ פנינה תמנו שטה. נשים רבות המייצגות מחלות שונות דיברו מדם ליבן על הקשיים שהמטופלות חוות. אחת מהן הייתה אורית (שם בדוי), חולה במיגרנה הסובלת מהמחלה מגיל 6 (!), סיפרה על הזלזול המערכתי ועל המסע שעברה שנים עד לאבחון וטיפול הולם.
כיום יש בישראל רק חמישה מומחים למיגרנות וכאבי ראש כרוניים (כולם עלו מחו"ל), האמורים לתת מענה למליון חולות. גם בקרב הנוירולוגים שמטפלים בחולות מיגרנה יש מחסור משמעותי והמודעות לטיפולים החדשים בקרב רופאי משפחה עדין לא מספקת. בנוסף היא ציינה כי נשים רבות נשלחות לפסיכיאטר במקום לקבל טיפול תרופתי הולם, או לוקחות משככי כאבים שאינם מיועדים ספציפית למחלה זו או טיפולים מיושנים שעלולים לגרום לתופעות לוואי קשות, התמכרות ועל החמרת המיגרנות בשל שימוש יתר.
כך גם חולה באנדומטריוזיס, מחלה הפוגעת ב-1 מתוך 10 נשים ציינה בוועדה כי ישנם תסמינים כבר בגילים צעירים אך ב-42 אחוז מהמקרים החשד בכלל לא עולה על ידי גורם רפואי.
הטיה זו אינה פוגעת רק בנשים הסובלות ממחלות שקופות, אלא מתסכלת גם אנשי רפואה. מנהל מחלקת דימות כתב לי כי "אני מקשיב למטופלות שמגיעות אליי למרפאה עם כאב כרוני באגן ואף אחד לא מאמין להן ומגמד את כאבן, לחלקן יש מרשמים לנוגדי דיכאון כי חושבים שהכל בראש שלהן". רופאים מומחים צריכים להתמודד עם השלכות העיכוב באבחון כאשר בחלק מהמחלות יש החמרה משמעותית בשל כך.
זיהוי מוקדם וטיפול יעיל במחלות אלו יכולים לחסוך סבל רב ולהוביל לשיפור משמעותי באיכות חייהן של נשים רבות. לשם כך קודם כל צריך לשנות את התפיסה וההתייחסות הסטריאוטיפית לנשים. חשוב להתמודד עם תופעת ההטיה המגדרית ולא להתייחס אליה כאל אנקדוטה אקדמית. שינוי תפיסות חברתיות עמוקות וסטריאוטיפים מושרשים דורש מאמץ מתמשך וחינוך מגיל צעיר. לצד זאת, יש לקדם הכשרות מקצועיות לאנשי צוות רפואי, תוך העלאת המודעות להטיה המגדרית והשפעתה על אבחון וטיפול במחלות שקופות.
מיטל בנשקבאוניברסיטת הרווארד גיבשו מבחנים עצמיים לזיהוי הטיה מגדרית ברפואה ובתי חולים מובילים בארה"ב הטמיעו מבחנים אלו באופן מערכתי כדי להילחם בתופעה. משרד הבריאות הודיע בדיון בכנסת כי הוא מתכוון לטפל באתגרים שחוות מטופלות החולות במחלות שקופות. חשוב להדגיש כי ללא התייחסות אקטיבית למיגור ההטיה המגדרית המניעה אתגרים אלו כל פעולה תהיה קוסמטית בלבד ולא תחולל שינוי עומק.
שופטת בית המשפט העליון בארה"ב לשעבר, רות ביידר גינזבורג ז"ל אמרה כי "שינוי אמיתי, שינוי בר קיימא, מתרחש צעד אחרי צעד". הגיע הזמן להתחיל לצעוד, הגיע הזמן להפסיק להתעלם מכאב נשי ולשנות את המציאות העגומה עבור מיליוני נשים ברחבי העולם. זה אפשרי.
הכותבת היא סמנכ"לית "קרן בריאה" המקדמת זכויות נשים במערכת הבריאות
