בתביעה שהוגשה לפני מספר ימים לבית המשפט המחוזי בלוד, תובע איש עסקים מוכר את "מכבי", בטענה שרופאי הקופה התרשלו בגילוי של סרטן צוואר הרחם, מה שהביא למותה של אשתו בייסורים בגיל 42.
סרטן צוואר הרחם הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו בקרב נשים בעולם. ההתפתחות שלו איטית ולאורך זמן ובהיעדר גילוי מוקדם, המחלה הקשה גורמת למותן של כ-80 נשים בישראל מדי שנה. זיהוי מוקדם של המחלה מתאפשר באמצעות בדיקות סקר שגרתיות, פאפ או בדיקת HPV test המחליפה אותה, המזהות באמצעות משטח שנלקח מצוואר הרחם תאים חריגים. בדיקות אלו מומלצות לנשים מגיל 25. במקרה של תוצאות לא תקינות בבדיקות הסקר וכן כאשר יש דמם בלתי מוסבר לאורך תקופה ארוכה או כאבים בעת ולאחר קיום יחסים, נהוג לערוך בדיקות נוספות, ביניהן קולפוסקופיה.
לפני מספר ימים הגיש בעלה של א', איש עסקים מוכר, תביעה על סך מיליוני שקלים נגד "מכבי". בתביעה, שהוגשה לבית משפט המחוזי מרכז, טוען האלמן, באמצעות עורכות הדין שלו, ענת גוטמן וסיוון לאונר ממשרד גוטמן-אמיר, כי לולא רשלנות הרופאים באבחון המחלה בשלביה המוקדמים וההתעלמות שלהם מכל הסימנים, מותה של א', אמא לחמישה ילדים, בגיל צעיר כל כך, היה יכול להימנע.
עו''ד סיוון לאונרצילום: ענבל מרמריקראו עוד:
בדיקות בניגוד להנחיות משרד הבריאות
בכתב התביעה נטען שכבר בשנת 2016, שנתיים לפני שנפטרה, בשלב שבו הוא עדיין היה ניתן לריפוי, עברה א' בדיקת פאפ בקופה, שנמצאה תקינה, אך לאחר מותה נבדקו תוצאות הבדיקה מחדש והתברר כי הפענוח שלה היה שגוי.
כמו כן, למרות שא' התלוננה מאז שנת 2011 שוב ושוב על המשך הדימומים והכאבים, היא לא נשלחה לבירור מעמיק ולבדיקות אמינות יותר מבדיקת הפאפ. בשנת 2012 עברה א' בדיקת פאפ תקינה, אבל הדימומים המשיכו והרופא ייחס את הדימום להתקן התוך-רחמי שהיה לה.
בתחילת 2015, חודש לאחר שילדה, הגיעה א' לביקורת, אבל הרופא לא עשה לה בדיקת פאפ כמתחייב מחוזר מנכ"ל משרד הבריאות למניעת מחלות ממאירות, הקובע כי יש לערוך את הבדיקה מדי שלוש שנים.
בדיקת הפאפ פוענחה באופן שגוי כתקינה, מה שהתברר רק שנתיים לאחר מותה, ועיכב למעשה את האבחון של א' ואת הטיפול בה בחצי שנה
לטענת האלמן, במרץ 2016, בשל דימום פעיל בזמן הבדיקה, החליט הרופא לעשות לא' בדיקת פאפ, למרות שלפי הוראות משרד הבריאות אין לעשות בדיקת פאפ כאשר צוואר הרחם מדמם, בשל חשש לאמינות הבדיקה. ואכן בדיקת הפאפ פוענחה באופן שגוי כתקינה, מה שהתברר רק שנתיים לאחר מותה, ועיכב למעשה את האבחון של א' ואת הטיפול בה בחצי שנה.
בינתיים א' המשיכה לסבול מדימומים חוזרים. רופא שבדק אותה, חודשיים לאחר בדיקת הפאפ, רשם לה תרופה להסדרת המחזור. אף רופא, בשלב הזה וכך גם בהמשך, לא חשב לשלוח את א' לבדיקה מעמיקה ואמינה יותר, למרות המשך הדימומים. בסוף אותו חודש הגיעה א' לרופא נשים עם תלונה על דימום לאחר יחסי מין. הרופא קבע כי היא סובלת מתופעה שנקראת אקטרופיון (החצנה צווארית) העלולה לדמות תהליכים ממאירים בצוואר הרחם וכי יש לעשות אבחון מדויק לפני טיפול של צריבה כימית של האזור. לפי כתב התביעה, רופא במכבי עשה לה טיפול בצריבה ללא בדיקה מעמיקה, ובכך העמיד אותה בסיכון יתר להחמרה של הסרטן.
כעבור חודש א' חזרה לאותו רופא נשים, כשהיא ממשיכה להתלונן על דימום לאחר קיום יחסי מין. הוא עדיין הוא לא הפנה אותה לבדיקת קולפוסקופיה לשלילת סרטן צוואר הרחם והמשיך לייחס את הדימום להתקן התוך-רחמי.
הסרטן התגלה במצב מפושט
בחודש ספטמבר 2016 החליטה א', על דעת עצמה, מרוב דאגה ולחץ נפשי מהדימומים החוזרים, לגשת למיון בבית חולים קרוב למקום מגוריה, ללא הפניה. רק אז, בפעם הראשונה, היא קיבלה בבית החולים הפניי לבדיקת קולפוסקופיה ושוחררה לביתה.
א' איבדה את ההכרה בביתה, במהלך דימום חזק וממושך. היא פונתה לבית חולים וכעבור חמישה ימים, לאחר בדיקות מקיפות, אובחנה כחולה בסרטן צוואר הרחם עם מחלה במצב מפושט
לא' זה כבר היה מאוחר מדי. למחרת היום היא איבדה את ההכרה בביתה, במהלך דימום חזק וממושך. א' פונתה לבית חולים וכעבור חמישה ימים, לאחר בדיקות מקיפות, אובחנה כחולה בסרטן צוואר הרחם עם מחלה במצב מפושט. מאחר שהסרטן אובחן רק בשלב מתקדם, לא ניתן היה לטפל בו בניתוח וא' הופנתה לטיפולים בהקרנות וכימותרפיה.
הטיפולים לא עזרו ושנתיים לאחר מכן, בסוף שנת 2018, נפטרה א' בביתה לאחר ייסורים קשים. שנתיים וחצי לאחר מותה של א', קיבלה משפחתה מכתב מ"מכבי" לפיו פתולוג הקופה בדק מחדש את תוצאות בדיקת הפאפ שלה מ-2016, זו שנמצאה אז תקינה, ומצא כי כבר אז נמצאו בדגימה תאים עם שינויים חמורים החשודים לממאירות.
תגובת מכבי: "מכתב התביעה שהתקבל במכבי רק לאחרונה עולה כי מדובר במקרה מצער אך אין זהו מקרה של רשלנות רפואית. מכבי תבחן את הטענות כמקובל ותגיב באמצעות מומחים רפואיים בבית המשפט. אנו משתתפים בצער המשפחה".
