בדיקת PSA היא אחת השכיחות בעולם לאבחון ולמעקב אחר בריאות הערמונית (Prostate-Specific Antigen) והיא מומלצת לגברים בני יותר מ-50 או לבני 45 עם היסטוריה משפחתית. לצד הפשטות שלה וההמלצות מצד מומחים, בשנים האחרונות נשמעת ביקורת מצד חלק מהמומחים על הדיוק שלה שעלול לעיתים להוביל לבדיקות ולטיפולים מיותרים.
"בדיקת PSA היא בדיקת דם שמטרתה להעריך את הסיכון לסרטן הערמונית, בעיקר בשלבים מוקדמים, שבהם ניתן לטפל ביעילות רבה יותר", מסביר ד"ר לאוניד בויארסקי, מומחה לכירורגיה אורולוגית בקופת חולים מאוחדת, מחוז ירושלים, ובמרכז הרפואי הדסה עין כרם. "עם זאת, מדובר בבדיקה שאינה חד-משמעית, אלא מספקת ערך מספרי שיש לפרש בהתחשב בגורמים נוספים, כמו תסמינים, היסטוריה משפחתית, מוצא, גיל וגורמי סיכון נוספים".
3 צפייה בגלריה
בדיקת PSA היא בדיקת דם שמטרתה להעריך את הסיכון לסרטן הערמונית
בדיקת PSA היא בדיקת דם שמטרתה להעריך את הסיכון לסרטן הערמונית
בדיקת PSA היא בדיקת דם שמטרתה להעריך את הסיכון לסרטן הערמונית
(צילום: shutterstock)
לדבריו, האתגר בבדיקה זו הוא שלעיתים היא מובילה להמשך בדיקות פולשניות, כמו ביופסיה, או טיפולים שאינם בהכרח משפרים את תוחלת החיים. "כיום, ההמלצה היא לקיים שיחה מקדימה עם המטופל, להסביר את היתרונות והחסרונות, ולאפשר לו לקבל החלטה מושכלת. רוב המטופלים, לאחר ההסבר, בוחרים בעצמם אם לבצע את הבדיקה", מציין ד"ר בויארסקי.
ד"ר לאוניד בויארסקיד"ר לאוניד בויארסקיצילום: דוברות מאוחדת
ד"ר לירן זיבר, מומחה לכירורגיה אורולוגית בלאומית שירותי בריאות ובמרכז רפואי רבין, מוסיף כי "בעבר הייתה מחלוקת בנוגע לבדיקת PSA, בטענה שאינה מפחיתה תמותה מסרטן הערמונית או משפרת תוחלת חיים. עם זאת, במהלך העשור האחרון התעדכנו ההנחיות, לאחר שהובן שמחקרים קודמים לא היו מדויקים. כמי שמאמין גדול במניעה, אני רואה ערך בבדיקה הפשוטה והזולה הזו, אך יש לשקול בזהירות את המשך התהליך בהתאם לתוצאות, ולהימנע מבדיקות פולשניות מיותרות, כמו ביופסיה".

מהי בדיקת PSA?

בדיקת PSA היא בדיקת דם פשוטה שמודדת את רמת החלבון PSA שמיוצר בערמונית. "רמות PSA עשויות לעלות מסיבות שונות", מסביר ד"ר זיבר. "ביניהן עלייה טבעית עם הגיל, מחלות לא ממאירות, כמו דלקת בערמונית או הגדלה שפירה של הערמונית (BPH) ומחלות ממאירות כמו סרטן הערמונית".
ד"ר לירן זיברד"ר לירן זיברצילום: יח"צ לאומית
תוצאה נורמלית: ד"ר זיבר מסביר כי רמת PSA הנמוכה מ-4 ננוגרם למיליליטר נחשבת לרוב בתחום הנורמה, אך יש להתחשב גם בגורמים נוספים כמו גיל, היסטוריה רפואית, גודל הערמונית ופרמטרים אישיים נוספים לצורך הערכה מדויקת יותר.
תוצאה חריגה: "רמות PSA מעל 4 ננוגרם למיליליטר עשויות להצביע על הצורך בהמשך בירור", אומר ד"ר זיבר. "במצבים כאלה, מומלץ לשקול בדיקות נוספות, כמו MRI של הערמונית או ביופסיה, להשלמת התמונה הקלינית".

האם זו בדיקה מיותרת?

בשנים האחרונות גוברת ההבנה כי בדיקת PSA, על אף פשטותה, אינה מדויקת דיה כדי להבחין בין גידולים ממאירים מסוכנים לבין מצבים שאינם מצריכים טיפול מיידי. "כפי שציינתי, PSA אינו מדד מוחלט לסרטן, אלא משקף את פעילות הערמונית", אומר ד"ר בויארסקי. "ככל שרמת ה-PSA גבוהה יותר, כך עולה החשד לסרטן הערמונית. עם זאת, ערכים גבוהים מאוד עשויים להעיד על סרטן, אך מדובר באחוז קטן מהמקרים".
בדיקת PSA
בין הביקורות הנפוצות על הבדיקה:
תוצאה חיובית-שגויה: ד"ר בויארסקי מסביר כי רמות PSA גבוהות יכולות להופיע גם במצבים שאינם מסוכנים, כמו לאחר רכיבה על אופניים, שפשוף או דלקת, מה שעלול לגרום לבדיקה מיותרת או לחרדה מיותרת. "במצבים כאלה הבדיקה עשויה להצביע על בעיה, למרות שאין מחלה בפועל. זהו מצב שכיח, מאחר שמצבים אחרים, כמו דלקת בדרכי השתן או בערמונית, יכולים להשפיע על תוצאות הבדיקה", הוא מציין.
לדבריו, רכיבה על אופניים מפעילה לחץ מכני על האזור שבין האשכים לפי הטבעת, מה שגורם ללחץ ישיר על בלוטת הערמונית. מאחר שהערמונית מגיבה לגירויים שונים, כמו גם שפיכת זרע, הלחץ הזה עשוי להוביל לעלייה זמנית ברמת ה-PSA. באופן דומה, גם זיהומים בדרכי השתן או פרוצדורות רפואיות המערבות את דרכי השתן התחתונות יכולים להשפיע על תוצאות הבדיקה.
אבחון-יתר: זיהוי גידולים איטיים ולא מסוכנים שמובילים לטיפולים אגרסיביים מיותרים כמו ניתוחים או הקרנות.
חוסר רגישות: במקרים מסוימים ונדירים, PSA נמוך עשוי להסתיר מחלה פעילה, מציין ד"ר זיבר.
מומחים מדגישים את החשיבות של הערכת סיכון אישית, המתחשבת בגיל, רקע משפחתי, תסמינים ומוצא (שכן גברים ממוצא אפריקני בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן הערמונית).

מדריך טרום בדיקה

בדיקת PSA כלולה בסל הבריאות בישראל במקרים של חשד קליני לבעיות בערמונית (כגון תסמינים או היסטוריה משפחתית). מי שרוצה לבצע בדיקה באופן שגרתי, יכול לפנות לגורמים הבאים:
קופות החולים: בחלק מהמקרים, קופות החולים מציעות בדיקות במסגרת רפואה מונעת או תוספת ביטוחית.
ביטוחים פרטיים: ברוב הביטוחים הפרטיים ניתן למצוא כיסוי לבדיקה, כחלק מבדיקות סקר תקופתיות.
מכונים פרטיים: ניתן לבצע בדיקה פרטית בעלות שנעה בין 300-100 שקל, בהתאם למכון.
3 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
למי מומלץ לבצע את הבדיקה?
גיל: לגברים מגיל 50 (ועד גיל 70, במקרה שאין תסמינים או גורמי סיכון נוספים), או מעל גיל 45 עם רקע משפחתי של סרטן הערמונית.
תסמינים: קושי במתן שתן, זרימה חלשה, דם בשתן או בזרע.
רקע אישי: היסטוריה משפחתית או גורמי סיכון אחרים.
האם נדרש צום או הכנה מיוחדת לפני הבדיקה? ד"ר בויארסקי מסביר שאין צורך בצום, אך צריך להימנע מקיום יחסי מין ומשפיכת זרע במשך 4-3 ימים לפני הבדיקה. כמו כן, חשוב להימנע מביצוע הבדיקה בזמן דלקות או זיהום בדרכי השתן, שכן מצבים אלו עלולים להשפיע על התוצאות.
3 צפייה בגלריה
קושי במתן שתן, זרימה חלשה, דם בשתן או בזרע, הם סיבה לפנות לרופא ולברר לגבי הצורך בבדיקת PSA
קושי במתן שתן, זרימה חלשה, דם בשתן או בזרע, הם סיבה לפנות לרופא ולברר לגבי הצורך בבדיקת PSA
קושי במתן שתן, זרימה חלשה, דם בשתן או בזרע, הם סיבה לפנות לרופא ולברר לגבי הצורך בבדיקת PSA
(צילום: shutterstock)
האם יש תחליפים מדויקים יותר ל-PSA? בדיקת PSA אינה הבדיקה היחידה, יש בדיקות נוספות כמו הבדיקות 4Kscore ו-IsoPSA. "היתרון בבדיקות אלו הוא שהן יכולות לספק מידע נוסף במקרים שבהם תוצאת ה-PSA אינה חד-משמעית ואינה מספקת הכוונה ברורה להמשך הבירור", מדגיש ד"ר בויארסקי. "בדיקות אלו מסייעות להעריך בצורה מדויקת יותר את הסיכוי למציאת מחלה משמעותית אם ממשיכים בבירור".
הוא מציין כי יש סוגים מסוימים של סרטן ערמונית שאינם אגרסיביים, אינם מצריכים טיפול ומצריכים רק מעקב. לעומתם, קיימים סוגים אגרסיביים המחייבים טיפול מהיר כדי למנוע סיכון לחיי המטופל.