הבדלים משמעותיים בין המגזרים בשיעור בדיקות הקורונה ואשפוזים בגלל תחלואה: כך עולה מתוצאות מחקר חדש של מרכז טאוב שערך פרופ' אלכס וינרב ומסכם את 18 החודשים הראשונים למגפה, עד סוף חודש ספטמבר האחרון.
נכון לעת הזו, מאז התפרצה המגפה במרץ 2020 נבדק כל ישראלי לקורונה בממוצע 2.7 פעמים, אך פערים משמעותיים נרשמו בין המגזרים השונים באשר לשכיחות בדיקות הקורונה.
קראו עוד:
שיעור נמוך בבדיקות קורונה בקרב הדרוזים והבדואים
בעוד שבקרב הבדואים שיעור הבדיקות היה נמוך במיוחד ועמד על 115 אלף בדיקות בממוצע לכל 100 אלף תושבים, בקרב יהודים שאינם חרדים הנתון עמד על 324 אלף לכל 100 אלף תושבים – כמעט פי שלושה. בקרב החרדים, שיעור הבדיקות היה בהתאם לממוצע הארצי אך בקרב הערבים והדרוזים הוא היה נמוך: בין 210 ל-217 אלף בדיקות לכל 100 אלף תושבים.
לדבריו של איימן סיף, פרויקטור הקורונה בחברה הערבית, בחודשים האחרונים כמות הבדיקות בקרב הערבים דווקא עלתה. "הנגשנו את הבדיקות ליישובים והפוקוס שלנו היה על תלמידי בית הספר שם התחלואה הייתה יותר גבוהה", הוא אומר. "היו המון תלמידים בגילאי 0 עד 18 שבאו להיבדק, ותוך חודש שילשנו את מספר הבדיקות בחברה הערבית.
"הבאנו את המשאבים של בדיקות וגדלנו משמעותית. לאורך המגפה זה נכון, היה לנו מספר נמוך יותר של בדיקות בחברה הערבית וזה שונה מתקופה לתקופה ומאזור לאזור. בהסתכלות של שנה או שנה וחצי אחורה זה נכון, האוכלוסייה הערבית נבדקה פחות אבל מאחר והייתה לנו יותר תחלואה בספטמבר אז נבדקנו יותר והייתה לנו כמות מאוד יפה של בדיקות בחודש הזה".
13.7% מהישראלים מכל המגזרים נדבקו בנגיף
פערים משמעותיים נרשמו גם בשיעור החולים בין האוכלוסיות השונות: בעוד ש-31 אחוזים מכלל הנדבקים היו חרדים, רק 8.4 אחוזים היו בדואים. יש לציין כי על הנתונים, 13.7 אחוזים מתושבי ישראל נדבקו עד כה בנגיף. היישובים שבהם נמצא השיעור הגבוה ביותר של מאומתים הם רכסים עם לא פחות מ-40 אחוזים מתושבי היישוב שנמצאו מאומתים וההתנחלות החרדית ביתר עילית, עם לא פחות מ-38 אחוזי מאומתים מכלל התושבים.
על אף שהחרדים נדבקו יותר, הערבים והדרוזים, כאמור, אושפזו יותר באופן יחסי. הסיבה לכך הוא הגיל הממוצע של הנדבקים שבחברה החרדית היה נמוך יותר. 14 מתוך 20 היישובים שהובילו בשיעורי האשפוז היו ערבים. היישוב שהוביל במדד זה היה אבו גוש, עם 1.2 אחוזים מתושביו שאושפזו, לעומת בני ברק עם 0.9, שהייתה ליישוב עם שיעור האשפוז הגבוה ביותר מתוך היישובים החרדיים.
על פי המחקר, שיעורי הבדיקות הנמוכים ביותר נמצאו ביישובים מהרמה הסוציו אקונומית הנמוכים ביותר, לצד שיעורי הדבקה ואשפוז גבוהים ביותר.
"הנתונים מראים שביישובים העניים ביותר היה שיעור הבדיקות הנמוך ביותר, ואילו ביישובים העשירים ביותר וביישובים עם יותר בני 65 ומעלה היו שיעורי ההדבקה והאשפוז הנמוכים ביותר. השונות בין המגזרים משמעותית גם היא – הסיכון להדבקה ביישובים חרדיים גבוה פי 2.5 מזה שביישובים יהודיים לא חרדיים. גם לאחר פיקוח על מעמד חברתי-כלכלי וצפיפות האוכלוסייה הסיכון נשאר גבוה פי 2.4", אמר פרופ' וינרב.
באשר לבדיקות הוא הוסיף כי "הנתונים מראים שביישובים העניים ביותר היה שיעור הבדיקות הנמוך ביותר, ואילו ביישובים העשירים ביותר וביישובים עם יותר בני 65 ומעלה היו שיעורי ההדבקה והאשפוז הנמוכים ביותר. השונות בין המגזרים משמעותית גם היא – הסיכון להדבקה ביישובים חרדיים גבוה פי 2.5 מזה שביישובים יהודיים לא חרדיים. גם לאחר פיקוח על מעמד חברתי-כלכלי וצפיפות האוכלוסייה הסיכון נשאר גבוה פי 2.4".
פרופ' יהודה אדלר, מומחה לקרדיולוגיה פנימית ומנהל רפואי, יועץ קורונה לרשויות המקומיות, אמר בתגובה לדברים: "אני כלל לא מופתע מתוצאות המחקר החשוב של מרכז טאוב. ההיענות לבדיקות הקורונה מתחילת המגפה הייתה גבוהה יותר בקרב יהודים לא חרדים.
"ממשלת ישראל לא השכילה למצוא את הדרך הנכונה להנגיש את הבדיקות לחרדים ובוודאי לבדואים. ידוע זה מכבר ההבדל באיכות שירותי הרפואה ובתוחלת החיים בין המרכז לפריפריה במדינת ישראל. בפריפריה תוחלת החיים קצרה מהמרכז בכארבע שנים, והיה ברור מהתחלה שכל מי שיש לו מחלות רקע חשוף יותר לסיבוכי הפנדמיה".
ד"ר דוד דביר, ראש אגף רפואה ראשונית במאוחדת, אמר: "אנחנו בהחלט רואים את הפער הגדול בשיעור הבדיקות בין האוכלוסייה הכללית לבין האוכלוסייה החרדית, הערבית והבדואית. אנחנו רואים שיש הבדלים מאוד גדולים בין הדרוזים בגליל לעומת הדרוזים ברמת הגולן. זה בא לידי ביטוי גם בשיעורי ויש קורלציה בין שתי המגמות. אנחנו רואים שהאוכלוסייה הכללית, שהיא הרוב, מקבלת את המידע המונגש הכי מהר, ויתר האוכלוסיות שלא נמצאות במרכז לוקח זמן להגיע אליהם. זה ממצא שהוא לא רק בישראל אלא בכל העולם".