לא כסף, לא אושר, אפילו לא אהבה. בשנת 2022, נדמה כי הדבר שכולנו חושקים בו יותר מכל הוא גוף חטוב ושרירי. לא לא, אין מדובר בבטן חטובה ושרירים בולטים, אפילו לא בסט קוביות מהודר שבימים כתיקונם ודאי היה מניח את הדעת. הכוונה לגוף עשוי ללא פגם, פרופורציונלי עד המילימטר האחרון, בעל אחוזי שומן חד-ספרתיים. בקיצור: גוף מושלם.
כתבות נוספות:
קיצורי דרך, אם אפשר לקרוא להם ככה, לכאורה אכן קיימים. שמעתם עליהם לא פעם ולא פעמיים. קוראים להם סטרואידים אנאבוליים: הורמונים סינתטיים שמטרתם לחקות את פעולת הורמון המין הגברי טסטוסטרון ועל ידי כך להביא להגדלת מסת השריר וצמצום אחוזי השומן.
בין אם הם אכן יעילים בהשגת מטרתם או לא, זה לא כל כך משנה. יותר מדאיגה היא העובדה שישנם כאלה שבהחלט יהיו מוכנים לנסות, גם על חשבון המחיר הבריאותי הכבד שהם עלולים לשלם. ותתפלאו, הם רבים בהרבה ממה שאתם חושבים. ולפעמים, הם גם אפילו צעירים מאוד.
כמו נערים רבים בגיל ההתבגרות, גם דניאל ברמן דרור מצא עצמו בגיל 16 בתקופה מבולבלת, מאתגרת, ולא פשוטה. שנת התיכון הראשונה העמיסה לא מעט קשיים. באותה תקופה הוא עוד היה בעיצומו של תהליך גיבוש הזהות המינית שלו, דבר שהביא אותו להתבודד מהסביבה.
"הרגשתי שאני שונה מאנשים אחרים. באותה תקופה עוד הייתי בארון ואולי בסוג של הכחשה. זה גרם לי להסתגר בתוך עצמי, וילדים כמו ילדים - הם מאוד אכזריים. ברגע שהם מזהים מישהו שונה מהם הם מתייחסים אליו בהתאם", נזכר היום ברמן דרור, בן 23 מאבן יהודה.
את המפלט מצא באימוני כושר. "התחלתי להתאמן בגיל 16 כי רציתי להיות יותר בכושר ולהיראות יותר טוב, להשיג קוביות ולהעלות את הביטחון העצמי שלי, ואז נחשפתי לתחום יותר מתקדם שנקרא פיתוח גוף".
זה בטח ובטח לא סוד שהרשתות החברתיות מהוות מוקד השפעה גדול לבני הנוער. גם ברמן דרור לא היה שונה. "בגילים האלה אתה מושפע מאוד מהרשתות החברתיות, מהווטסאפים שנשלחים בהם תמונות, מקבוצות הפייסבוק והאינסטגרם. אתה רואה אנשים שנראים מעולה ואתה רוצה גם", הוא מסביר.
אך הבריונות והחרמות שמהם סבל בבית הספר הובילו לדיכאון קשה, וברמן דרור, שעד אותה תקופה עוד היה תלמיד מחונן ומצטיין, פשוט הפסיק להגיע לבית הספר. "הרגשתי שהמקום כבר לא מאתגר אותי, וביחד עם הדיכאונות והאלימות שחוויתי הבנתי שאין לי מה לחפש שם", הוא מספר. "חיפשתי דרך מוצא שיכולה לעזור לי לצאת מהדיכאון. סיימתי את כיתה י', ועזבתי את בית הספר. התחלתי לעבוד ועם הכסף שחסכתי, בגיל 17 הלכתי ללמוד קורס מאמני כושר בווינגייט".
עסקאות מפוקפקות בחדר הכושר
דניאל נכנס לעומקו של תחום הכושר. למעשה, הוא אף היה הסטודנט הצעיר ביותר בקורס מאמני הכושר של וינגייט מאז היווסדו, וככל שראה כי טוב, רק רצה עוד. "עם הזמן הבנתי שהרמה שאני רוצה להגיע אליה יותר גבוהה ממה שכיוונתי בהתחלה", הוא מודה, "הבנתי שאני רוצה להיראות יותר כמו דוגמני פיטנס, ולאט-לאט הגיעה דרך אנשים ההבנה שלהגיע לגוף כזה זה לא דבר אפשרי. באותה תקופה היה נראה כאילו כולם לוקחים סטרואידים, אך מן הסתם לא דיברו על זה. זה היה טאבו".
"כולם" זו הכללה גסה. על כמה אנשים אנחנו מדברים?
"כמעט כולם. להערכתי, מדובר בכל דוגמן אינסטגרם שרק חשבת עליו, כל שחקן קולנוע שאתה יכול לדמיין. ככל שאתה נחשף לזה, אתה מבין שאנשים משתמשים בסטרואידים לא רק בשביל מטרות תחרותיות, אלא גם לנראות הכללית: להגדיל מסת שריר באופן משמעותי ולשרוף שומן. בתחרות מר אולימפיה למשל, שזו תחרות פיתוח הגוף הכי גדולה בעולם, כמובן שמשתמשים בסטרואידים, אך בין האוכלוסייה הזאת לאוכלוסיות אחרות יש תחום ביניים מאוד אפור, ואתה אף פעם באמת לא יכול לדעת".
החלום הגדול לעשות שינוי בגופו ולעמוד על במות התחרות לא עזב אותו. ואז, רצה הגורל והוא קיבל הצעה שבאותם ימים נדמה היה שלא היה יכול לסרב לה. "התחברתי עם מישהו בחדר הכושר. הוא אמר לי שהוא משתמש בסטרואידים ועוסק בתחום הרבה שנים, ושהוא יכול לעזור לי להגיע לגוף שאני חולם עליו ולהתחרות. כמובן שהתלהבתי. בתקופה ההיא ניהלנו הרבה שיחות טלפון שבהן הוא הסביר לי שהדרך היחידה להגיע לגוף כזה היא סטרואידים. הוא הלהיב אותי, אמר שזה גורם לו להיראות ולהרגיש כמו אל יווני".
"סבלתי מתופעות גופניות כמו התגברות של אקנה בפנים ובגוף, ובנוסף התחושה הכללית הייתה לא טובה. המון סחרחורות, המון עצבים. הטסטוסטרון משפיע על הגוף, גורם לעצבנות מאוד גדולה. אתה מתפרץ ויכול להשתמש באלימות פיזית או מילולית גם מול אנשים שאתה מאוד אוהב"
ברמן דרור נדלק מיד. לא הפריעה לו העובדה שהוא עדיין קטין, או לחילופין, על כך שמדובר על שימוש בחומרים אסורים. הרצון להביא לשיפור בגופו ולעמוד על הבמה כמנצח הכתיב את הדרך. "השיחות בינינו היו מאוד דיסקרטיות, המפגשים נעשו במגרשי חניה ומקומות נסתרים. הודעות היו נמחקות מיידית", הוא מתאר, "לא השתמשתי בזריקות, אלא לקחתי כדורים על מנת שאוכל להסתיר את השימוש מההורים שלי. סוגים של טסטוסטרון, כדורים שנועדו לשרוף שומנים, כל פעם וריאציה אחרת. הייתי מסתיר אותם בין הבגדים בארון, וכך בעצם התחלתי את השימוש".
איך זה הרגיש?
"התחזקתי באופן משמעותי, אך סבלתי מתופעות גופניות כמו התגברות של אקנה בפנים ובגוף, ובנוסף התחושה הכללית הייתה לא טובה. תחושה שמלווה בהמון סחרחורות, בהמון עצבים. אותו חבר שהכרתי בחדר הכושר לא באמת היה מאמן מקצועי, הוא לא ידע איך להכין לתחרויות ונתן לי תוכנית תזונה מזעזעת של 700-800 קלוריות ביום. תוסיף לזה את השימוש המסיבי בכדורים ואתה מגיע למצב שאתה מתייחס לכל בנאדם לידך בצורה קיצונית.
"תקופה הכנה לתחרויות היא תקופה מאוד קשה מנטלית, אתה יכול להיתפס על כל בנאדם בצורה לא נעימה – כשאתה לוקח סטרואידים אתה מכפיל את זה בעשרות, אם לא במאות מונים. במילים אחרות: אתה נהיה בנאדם רע. הטסטוסטרון משפיע על הגוף, גורם לעצבנות מאוד גדולה. אתה מתפרץ ויכול להשתמש באלימות פיזית או מילולית גם מול אנשים שאתה מאוד אוהב".
במשך שלושה חודשים נטל ברמן דרור את הסטרואידים, הוצאה שבאותה תקופה הגיעה ל-20 אלף שקל, בסיומה ניגש להתחרות. לתחרות עצמה אותו חבר לא הגיע. "בסופו של דבר הבנתי שמדובר בעוד מישהו שרצה להשתמש במעט הידע שהיה לו ולעשות רווח", הוא אומר.
לאחר התחרות הוא ניגש לעשות בדיקות דם אשר גילו ממצא מדאיג: אנזימי כבד גבוהים המעידים על פגיעה בכבד, שנוצרה לאחר השימוש הממושך בסטרואידים. "אותו חבר אמר לי שאפשר לקחת כמה כדורים שמנקים את הכבד, אך אלה היו תרכובות צמחיות שלכאורה אמורות לעזור.
היה לנו פיצוץ, הוא איים עליי, ולאחר שחבר אחר התערב והזכיר לו שהוא מכר סמים אסורים לקטין הוא נעלם, ומאז לא שמעתי ממנו יותר מדי. לפני כמה חודשים פגשתי אותו, הבנאדם עבר תקופה מאוד קשה בחיים והתנצל: הודה שלא היה לו מושג מה הוא עושה ושאם היה יכול היה מחזיר את הגלגל אחורה".
"מפתחי גוף היום נופלים כמו זבובים"
ברמן דרור לקח את הזמן ונתן לגוף שלו להחלים תוך כדי ביצוע מעקב בריאותי אדוק. למזלו, לא נגרם נזק בלתי הפיך, אך הוא כבר ידע שהסיפור שלו עם הסטרואידים תם ונשלם. "ככל שהתערבבתי עם האוכלוסייה הזו הבנתי שאני לא רוצה לקחת בזה חלק", הוא אומר, "הבנתי שאני רוצה להיות בצד הנכון של המשוואה".
זמן קצר אחרי, בגיל 19, הוא נחשף לתחום פיתוח הגוף הטבעי, עם הגעתו ארצה של איגוד WNBF, שדוגל בפיתוח גוף טבעי, ללא שימוש בחומרים אסורים.
"אני מכיר אנשים שמשלמים 30-40 אלף שקל לחודש על שימוש בסטרואידים, אלה מאות אלפי שקלים בשנה. האנשים האלה הם מכורים לכל דבר. אני באופן אישי מכיר מישהו שסבל מכל תופעה של מכור לסמים אחרים כשניסה להיגמל. זה לא שבאמת אפשר להפסיק, ברגע שאתה מתחיל להתמכר זה משהו שממשיך איתך לאורך כל החיים"
"ברגע שהאיגוד נכנס רציתי להתחרות שם והבנתי שאני לא יכול, בגלל שיש מניעה להתחרות כל עוד השתמשת בסטרואידים עד עשר שנים לפני מועד התחרות. התחלתי לעבוד עם מאמן והוא בעצם חשף בפניי תחום מדהים, ללא סטרואידים, כמו ספורטאים אולימפיים.
"פיתוח גוף טבעי זה סוג ספורט אחר לגמרי. זה כמו שתעשה מרוץ בין סירת קיאקים לסירת מרוצים עם מנוע. המטרה היא להגיע למקום הראשון, אך פה מדובר על מישהו שצריך לעבוד מאוד קשה כדי להגיע לשם. התוצאה תהיה לכאורה אותה תוצאה, אך הדרך שונה לגמרי. זה גרם לי להבין שאפשר להגיע לרמה מאוד גבוהה מבלי להשתמש בסמים אסורים. הבנתי שעשיתי טעויות שאם הייתי ממשיך בהן זה היה יכול לעלות לי בחיים בגיל צעיר".
למה הכוונה?
"פחות מדברים על זה, אבל מפתחי גוף היום נופלים כמו זבובים, מתים בגילים מאוד צעירים, אפילו גילאי העשרה המוקדמים. בכל שנה אתה יכול לשמוע על עשרות או אפילו מאות מקרים כאלה. מי שבפנים יודע ומסתיר את זה מכל האנשים שמסביב. הרי אף אחד לא רוצה להראות שהשימוש הזה מסוכן.
"אני מכיר מישהו שפעם השתמש באינסולין בכמות מאוד גדולה (הורמון בעל אפקט אנבולי חזק במיוחד, א.ג), איבד את ההכרה וזחל למטבח להכניס תמר לפה רגע לפני שהוא קורס ומת. יש המון חומרים כמו אינסולין, שמשפיעים בצורה אקוטית על הגוף, ובחוסר שימוש נכון יכולים גם להרוג בנאדם תוך כמה דקות".
לרוע המזל, זהו רק נדבך אחד מתוך ההשפעות השליליות של שימוש בסטרואידים אנאבוליים. כמובן שאותן השפעות הבאות לידי ביטוי בסמים אחרים נוכחות גם כאן.
"אני מכיר אנשים שמשלמים 30-40 אלף שקל לחודש על שימוש בסטרואידים, אלה מאות אלפי שקלים בשנה. האנשים האלה הם מכורים לכל דבר. אני באופן אישי מכיר מישהו שסבל מכל תופעה של מכור לסמים אחרים כשניסה להיגמל. זה לא שבאמת אפשר להפסיק, ברגע שאתה מתחיל להתמכר זה משהו שממשיך איתך לאורך כל החיים.
"מעבר לכך שזה פוגע במערכת ההורמונלית שלך, זה יכול להגיע גם לפגיעה בלתי הפיכה. אנשים יכולים למצוא את עצמם במצב שהייצור ההורמונלי הרגיל שלהם לא עובד, ואז אין ברירה אלה לעשות שימוש עקבי בחומרים כדי שהגוף ימשיך לתפקד. כמובן שיש גם את הסיכונים הרגילים כמו מחלות לב, סוכרת, סרקופניה ואוסטאופורוזיס – מחלות של אנשים מבוגרים. הסטרואידים מאיצים את כל התהליכים האלה, מה שעלול להוביל למוות מוקדם".
מאימפוטנציה עד התקף לב בגיל צעיר
כחלק מתפקידו כמנכ"ל הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט, ד"ר דניאל הרשטיין מכיר מקרוב את ההשלכות הגופניות של נזקי הסטרואידים. "הטסטוסטרון שותף להמון תהליכים שקשורים להיפרטרופיה שרירית – הוא גם מגדיל את השריר וגם מחזק אותו. עם זאת, יש לו המון תופעות לוואי. למעשה, הוא משפיע על כל מערכות הגוף", הוא מסביר.
מכאן הרשימה הולכת ומתארכת. "נתחיל מזה שטסטוסטרון מיוצר אצל גברים באשכים. ברגע שהגוף מקבל אותו ממקור חיצוני נוצר בגוף תהליך של אינהיביציה – האשכים מפסיקים לייצר טסטוסטרון, מתנוונים ומתכווצים. זה יכול להגיע לרמת גודל של פיסטוקים. זאת תופעת לוואי רצינית שלא מדברים עליה. מפתח גוף הרי לא יספר שהתכווצו לו האשכים.
"תופעת לוואי נוספת היא פגיעה בזקפה. מצד אחד הטסטוסטרון מעלה את החשק המיני אך מצד שני גורם לאימפוטנציה, מה שיוצר פרדוקס – המשתמש בעל יצר מיני מאוד חזק אך אינו יכול להגיע לסיפוק, מה שמצריך תלות בתרופות כמו ויאגרה, סיאליס וכו'".
ומה עוד האשכים עושים? מייצרים זרע, כמובן. "שימוש בסטרואידים אנאבוליים מוריד את ספירת הזרע. כיום 50 אחוז מהסיבות לאי פריון קשורות בגברים והשימוש בסטרואידים בהחלט עשוי לגרור עימו בעיות נוספות".
ד"ר הרשטיין זוכר במיוחד מקרה שבו נתקל כשהיה סטודנט לרפואה, שהותיר אותו בתדהמה מוחלטת. "הגיע למרפאת הפוריות בחור שהיה נראה גדול, והגינקולוג שאל אותו אם הוא משתמש בהורמונים או סטרואידים כי זאת יכולה להיות הסיבה לאי הפריון. הבחור אישר את הדבר, אך כשהוצע לו להתחיל בתהליך גמילה הוא הפתיע בתשובתו ואמר שהוא לא מעוניין, ושהוא וזוגתו מעוניינים בהליך של תרומת זרע. הייתי בשוק. יושב מולך בנאדם שמוכן לקבל תרומת זרע מהסיבה הפשוטה שהוא רוצה להיראות גדול וחזק".
"החומרים האלה מעלים סיכוי לסרטנים בכמעט כל מערכות הגוף: בכבד, בכליות, בבטן. מדובר בחומרים מעודדי גדילה, מעודדי שגשוג, אז כמו שהם מגדילים שרירים הם גם תורמים לשגשוג של תאים אחרים"
במקרים אחרים, ההשלכות יכולות להיות הרבה יותר מסוכנות. "החומרים האלה מעלים סיכוי לסרטנים בכמעט כל מערכות הגוף: בכבד, בכליות, בבטן. מדובר בחומרים מעודדי גדילה, מעודדי שגשוג, כך שכמו שהם מגדילים שרירים הם גם תורמים לשגשוג של תאים אחרים", אומר ד"ר הרשטיין.
"השימוש מעלה את הכולסטרול הרע ומוריד את הכולסטרול הטוב, מה שמגביר את הצטברות הפלאק הטרשתי בכלי הדם. אם מישהו משתמש בחומרים האלה בגיל 23-24 הוא מעלה את הסיכוי שלו להתקף לב משמעותי בגילאי 30-50. הרווח אמנם משמעותי בגדילה ובשיפור בביצועים, אבל הנזק לגוף הוא בלתי הפיך".
התקפי הזעם שתקפו את דניאל ברמן דרור במהלך השימוש בסטרואידים הם תופעה מוכרת. אנשים המשתמשים בסטרואידים לרוב מתוארים כאנשים עצבניים והפכפכים, זאת בגלל ההשפעה הגדולה שיש להם על מערכת העצבים.
"החומר משפיע על מערכת העצבים המרכזית במוח. כשניגש למשקולת נרגיש שיש לנו יותר ביטחון ותעוזה להרים אותה. אם נהיה במרוץ ספרינט 100 מטר ונראה שמישהו מגיע אלינו כתף לכתף נרגיש עצבנות, ביטחון ורצון להילחם, למצות יותר מהיכולות שלנו.
"אתה נהיה אלים יותר ומגיב לסיטואציות אחרת, למשל אם מישהו חותך אותך בכביש או אם יש לך ריב עם בת הזוג. הסיכוי להתעצבן ולהגיב בצורה אגרסיבית עולה. ניתן לראות פגיעה בחומר האפור במוח, מה שמעיד גם על פגיעה במוח.
"חשוב לי להגיד, לפעמים עשוי להתקבל הרושם המוטעה שזה לא כל כך נורא, וזו טעות חמורה. גם מפתחי גוף לא מבינים כמה זה נורא. ובשביל מה? לקצר תהליכים בחדר הכושר? הרי לא תוכלו להרים כבד כל החיים, זה טריפ שבסופו של דבר ייגמר, וזה לא שווה את איבוד הבריאות עבורו".
להראות לכולם שאפשר גם אחרת
עם התפתחות איגוד WNBF, הצטרף ברמן דרור בתור מתנדב ולבסוף מונה למנהל ופרויקטור ראשי. "בשנים האחרונות הכנתי לא מעט מתחרים טבעיים לתחרויות ואז בעצם התחילה איזושהי מלחמה", הוא אומר, "נכון, יש פערים מאוד גדולים, אך היום כבר יש יותר חשיפה, יש לנו כלים לדעת ולסנן מי משתמש ,כמו בדיקות סמים או פוליגרף.
"פיתוח גוף באופן כללי התחיל בשנות ה-30 וה-40. אז לא היה איסור על סטרואידים, זה היה משהו ברור מאליו וכך זה עד היום ברוב האיגודים. זה דבר שבשגרה כמו לשתות אבקת חלבון באופן יומיומי. ברגע שיצרנו חשיפה ונתנו משמעות להרבה בני נוער, והראינו להם שאפשר להתקדם ואפשר אחרת, זה יצר בעיה מאוד גדולה בשוק של האיגודים האחרים".
"אתה לא יכול לדעת מה יש בחומרים, אם מה שקיבלת אמיתי או מזויף. יכול להיות שיהיו שם דברים אחרים לגמרי ממה שחשבת, חומרים מסכני חיים ברמה אקוטית מאשר סטרואידים"
ברמן דרור מעלה על סדר היום נושא לא מדובר מספיק, אשר יש לתת עליו את הדעת. אם שימוש בסטרואידים כשלעצמו מסוכן, כשמדובר בבני נוער, אשר עדיין נמצאים בתקופה התפתחותית של חייהם – הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית, הדבר מדאיג אף עוד יותר.
"הנזק הגופני בגילאי ההתבגרות הרבה יותר חמור", מאשר ד"ר הרשטיין, "השימוש מביא לסגירת לוחיות הגדילה בגיל מוקדם וכך ניתן לאבד גובה פוטנציאלי. בני נוער רוצים להיות יותר גדולים אבל בעצם פוגעים בזה, זה אבסורד. נער מתבגר הוא כמו מכונה לייצור הורמונים בעצמו והשימוש בתקופה זו אינו בריא באופן משמעותי, מעלה את הסיכון לאין אונות ולפגיעה בפריון לטווח ארוך".
"באותה תקופה הייתי בן 17, עדיין קטין", מוסיף ברמן דרור. "יש פה דיסוננס עצום בין העובדה שיש חבר'ה צעירים בחדר הכושר עם מטרה להיראות יותר טוב ולשמור על הבריאות לבין אנשים שמוכרים להם סטרואידים. מבחינתי זו תופעה מזעזעת. רוב החבר'ה שמקדמים את זה התחילו בגילאי 13-14. בני נוער שמשתמשים בסטרואידים לא מספיק בוגרים כדי לדעת מה נכון ומה לא. זה דבר מאוד מושך בגילאים האלה.
"אותו חבר שמכר לי את החומרים, מבחינתי היה במילים אחרות דילר. באופן כללי התחום הזה פרוץ בארץ וכמו אותו בנאדם יש עוד עשרות ומאות שמסתובבים בחדרי כושר ומוכרים לקטינים סמים – בין אם למטרת תחרויות ואם לא. כשנכנסתי לזה האמנתי שבזכות הסטרואידים אני אגיע לרמה עולמית והוא יוכל לעזור לי להגיע לשם, וככל שהזמן עבר הבנתי שהתחום הזה מאוד בעייתי, אפילו פלילי".
על איזו רמה של "פלילי" אנחנו מדברים?
"להערכתי, אותם אנשים הם למעשה מבריחים, סוחרי סמים לכל דבר. בדרך כלל הם נוסעים לתאילנד, שם ניתן לקנות את החומרים האלה בבתי מרקחת באופן חופשי ללא מרשם, ממלאים מזוודה וחוזרים לארץ. ממה שאני מכיר, אני יודע שרוב השוק השחור של הסמים האלה מגיע מתאילנד, ובמגזר הערבי - מהשטחים.
"אין על זה פיקוח. אתה לא יכול לדעת מה יש בחומרים, אם מה שקיבלת אמיתי או מזויף. יכול להיות שיהיו שם דברים אחרים לגמרי ממה שחשבת, חומרים מסכני חיים ברמה אקוטית מאשר סטרואידים, שבאופן יחסי נחשבים לפחות מזיקים. בנוסף, מההיכרות המאוד-מאוד עמוקה שיש לי עם האוכלוסייה הזו, מדובר באנשים שסוחרים ומתעסקים גם בסמים אחרים".
אין אכיפה?
"מההיכרות האישית שלי האכיפה היא מאוד דלה. ניתן להבריח בקלות בתוך מזוודה אלפים של חומרים וכדורים כאלה ואחרים. אני לא יודע כמה האינטרס של המשטרה או המדינה לטפל בזה כזה גדול לעומת סמים קשים אחרים. בגלל שהתחום הזה מאוד נישתי, לצערי אנחנו עדיין לא שם, או לפחות איפה שאני הייתי רוצה".
כיום, כשכל התקופה ההיא כבר מאחוריו וכחלק מתפקידו באיגוד, פועל ברמן דרור על מנת לשנות את התפיסה ולשנות את המודעות בקרב בני הנוער ואנשים אחרים השוקלים שימוש בסטרואידים.
"אנשים שנכנסים לתחום הזה ובמיוחד נמשכים לפיתוח גוף וסטרואידים הם אנשים שסובלים מהפרעת גוף דיסמורפית, אנשים שתמיד יחפשו פגמים בגוף שלהם. זה יכול לנבוע מקשיים חברתיים ונפשיים בדיוק כמו מה שעבר עליי בבית הספר", הוא מסביר.
"האמנתי שהדרך היחידה לשפר את הביטחון שלי זה דרך השימוש בסטרואידים, אך זה לא עזר לפתור את הבעיות שהיו לי, בטח לא את בעיות הביטחון. היום כשאני חושב על זה, אני מבין כמה ביטחון עצמי נובע ממקום פנימי, מאיך שאתה תופס את עצמך ולא מאיך שאתה נראה ביחס לאוכלוסייה.
"באופן אישי אני לא מפתח גוף גדול, אבל כשאני עומד על הבמה מול אנשים, זה מראה איזה יופי שאפשר לעשות ספורט באופן בריא. היום הביטחון העצמי שלי במקום אחר לגמרי".
