חג השבועות מתאפיין בשפע מוצרי חלב, שלהם יתרונות תזונתיים רבים: החלב מספק מקור לוויטמינים ולמינרלים כמו ויטמין D, סידן, זרחן ומגנזיום, החשובים בבנייה ובשימור העצמות; יש בו ויטמין A, החשוב לראייה, ועוד רכיבים המסייעים לתפקוד מערכת החיסון. החלב גם מהווה מקור לחלבון בעל ערך ביולוגי גבוה: חלב הפרה מכיל 80% חלבון קזאין, שתפקידו לשמר את מסת השריר בגוף, ו-20% חלבון WHEY, שתפקידו לבנות מסת שריר.
קראו עוד:
לפי ההמלצות הבריאותיות בישראל ועל פי הדיאטה הים תיכונית, מומלץ לצרוך שתי מנות חלב ביום, ובדיאטה צמחונית יש לצרוך שלוש מנות. אלא שלמרות יתרונותיו הבריאותיים של החלב, הוא לא מתאים לכולם. על פי הספרות המקצועית, 2-5% מאוכלוסיות הפעוטות והתינוקות ו-1-2% מאוכלוסיית המבוגרים בישראל סובלים מאלרגיה לאחד או יותר מחלבוני החלב. בנוסף, חלב פרה וחלב אם מכילים לקטוז, שבינקות מהווה מקור אנרגטי עיקרי, אבל בבגרות הוא מרכיב בעייתי: יותר ממחצית האוכלוסייה הבוגרת בעולם סובלת מחסר מלא או חלקי של אנזים במעיים בשם לקטז, שמפרק את הלקטוז לשתי מולקולות הסוכר שמהן הוא מורכב - גלוקוז וגלקטוז. חסר באנזים לא מאפשר את פירוק הלקטוז ואת ספיגתו מהמעיים אל מחזור הדם.
2 צפייה בגלריה
מי שסובל מחסר בלקטז עשוי לחוות תופעות לוואי בעקבות צריכת לקטוז ממוצרי החלב: יציאות רכות עד שלשוליות, נפיחות של הבטן, גזים, בחילות ועוד
(צילום: shutterstock)
חוסר היכולת לספוג לקטוז
הגורמים העיקריים המקושרים לחוסר היכולת לספוג לקטוז:
1. מחסור התפתחותי בלקטז. נצפה אצל פגים ומתואר כחסר זמני המשתפר עם הזמן. במקרים של מחסור בלקטז, הלקטוז אינו מתעכל כראוי ואינו יכול להיספג בגוף.
2. חוסר לקטז מולד (אלקטזיה). הפרעה נדירה וחמורה שמתבטאת אצל תינוקות בצורת שלשול בתחילת האכלה. מקרים כאלו מדווחים בפינלנד ובמערב רוסיה יותר מאשר בשאר המדינות.
3. אי-סבילות משנית ללקטוז. מתרחשת כתוצאה מפגיעה במעי הדק בגלל מצבי חולי כמו גסטרואנטריטיס, צליאק או קרוהן.
4. אי-הימצאות לקטז (היפולקטזיה). מצב שכיח, המוגדר כירידה הדרגתית פיזיולוגית של פעילות הלקטז לאחר גמילת התינוק משד אמו. מתרחשת ב-50%- 70% מאוכלוסיית העולם.
התופעות השכיחות ביותר הן כאבי בטן ונפיחות של הבטן. תופעות אלו מאפיינות כמעט 100% מהמקרים. יציאות רכות עד שלשוליות מאפיינות 70% מהמקרים. גם עצירות עשויה להיות סימפטום לאי-סבילות ללקטוז
אוכלוסייה הסובלת מחסר בלקטז עשויה לחוות תופעות לוואי בעקבות צריכת לקטוז ממוצרי החלב: יציאות רכות עד שלשוליות, נפיחות של הבטן, גזים, בחילות והרגשת אי-נוחות כללית בבטן. תופעות אלו נגרמות בשל הצטברות לקטוז במערכת העיכול. עודף הלקטוז שמצטבר מגיע למעי הגס, ושם מפרקים אותו החיידקים לחומצה לקטית, לפחמן דו־חמצי ולמימן הגורמים לכל התופעות האלו במערכת העיכול.
התופעות השכיחות ביותר הן כאבי בטן ונפיחות של הבטן. תופעות אלו מאפיינות כמעט את כל המקרים. יציאות רכות עד שלשוליות מאפיינות כ-70% מהמקרים. גם עצירות עשויה להיות סימפטום לאי-סבילות ללקטוז (יש מחקרים הטוענים שבכ-30% מהמקרים, עצירות יכולה להיות סימפטום לאי-סבילות ללקטוז. למרות זאת, נגזרת סינתטית של לקטוז, המכונה "לקטולוז", משמשת לטיפול בעצירות תפקודית.
המסקנה היא שבמקרה של חסר בלקטז, מומלץ להימנע ממוצרי חלב ניגרים (חלב, יוגורט, מעדנים, גבינות רכות). על מנת לזהות שמקורה של אי-הנעימות במערכת העיכול הוא ברגישות ללקטוז, ניתן לערוך בדיקת תבחין מימן בנשיפה. הבדיקה פשוטה ולא פולשנית וניתנת לביצוע בקופות החולים.
2 צפייה בגלריה
במקרה של חסר בלקטז, מומלץ להימנע ממוצרי חלב ניגרים: חלב, יוגורט, מעדנים, גבינות רכות
(צילום: shutterstock)
למה מתפתחים התסמינים
תופעות לוואי המאפיינות את הסובלים מרגישות ללקטוז מקושרות גם למערכת הסיסטמתית: כאבי ראש, קשיי ריכוז, עייפות, כאבי שרירים, חולשה, אלרגיות וכאבי גרון.
הגורמים המשפיעים על התפתחות התסמינים לאחר עיכול לקטוז:
- מחסור בלקטז.
- מינון לקטוז במוצר (12 גרם לקטוז בדרך כלל נספגים היטב).
- מהירות צריכת הלקטוז.
- צריכת לקטוז עם חומרים מזינים אחרים.
- מיקרוביוטה של המעי.
- השפעה של תסמונת המעי הרגיז ומחלות תפקודיות אחרות של מערכת העיכול.
- חרדה, דיכאון ומצבים פסיכיאטריים אחרים.
- עוצמה ומשך של מתח פסיכו-סוציאלי.
- מתח פיזי חריף (למשל, ניתוחי בטן וזיהומים).
הגבלת לקטוז בתזונה יכולה להיות מועילה במקרים מסוימים, אם כי נוכחותו בתזונה היומיומית חיונית לספיגה נכונה של חומרים מזינים ממזון, ולא כדאי להימנע ממנו באופן גורף אם אין צורך. מלבד במקרים של אלקטזיה, חשוב לא להוציא את הלקטוז מהתזונה בלי סיבות רפואיות. במקרה של אי-סבילות קשה, יש לצרוך מזונות שלא מכילים לקטוז. כיום יש בחנויות לא מעט מוצרי חלב שלא מכילים לקטוז כלל - כמו גבינות קשות, מלוחות וצהובות - או מכילים כמות קטנה שלו.
הלקטוז הוא סוכר החלב ושייך לקבוצת הפחמימות, ולכן יש להסתכל על רכיבי התזונה ולוודא שהמוצר אינו מכיל פחמימות. אם במוצר החלבי אין פחמימות, לא יימצא בו לקטוז.
הגבלת לקטוז בתזונה יכולה להיות מועילה במקרים מסוימים, אם כי נוכחותו בתזונה היומיומית חיונית לספיגה נכונה של חומרים מזינים ממזון, ולא כדאי להימנע ממנו באופן גורף אם אין צורך. מלבד במקרים של אלקטזיה, חשוב לא להוציא את הלקטוז מהתזונה בלי סיבות רפואיות
למי שאוהב מאד מוצרי חלב, ויהיה לו קשה בלעדיהם - יש תוסף תזונה של הלקטז, כך שניתן לצרוך מוצרי חלב בליווי של תוסף המכיל אותו.
אפשרות אחרת העומדת בפני הרגישים ללקטוז: לצרוך תחליפים שאינם מכילים חלב כלל. היום ניתן למצוא בשווקים לא מעט תחליפים: יש משקאות, יוגורטים, מעדנים וגבינות שמבוססים על קוקוס, סויה, שקדים, שיבולת שועל, אורז או קשיו ולא על חלב. לפני שצורכים תחליף כזה, כדאי לבדוק מה הוא מכיל ולוודא שמדובר בתחליף בריא ולא ב"מתחזה שאינו מומלץ" ושמכיל מרכיבים פחות טובים מהמוצר המקורי. כלומר, שלא יכיל יותר שומן, נתרן וחומרים משמרים, ופחות חלבון וסידן.
הורים צריכים להימנע מהעברה בין-דורית של פחד ממוצרי חלב. יש מחקרים המראים שהורים עם אבחנה של אי-סבילות ללקטוז מכניסים את ילדיהם לדיאטות מוגבלות ללקטוז (גם אם אין לילדים שום תסמינים) מתוך אמונה מוטעית שהילדים יפתחו תסמינים אם יצרכו לקטוז. יש לקחת בחשבון שהדרה ללא סיבה של מוצרי חלב מהתפריט עלולה להוביל להתפתחות של מחסור במיקרו-נוטריאנטים שונים.
הכותבת היא דיאטנית קלינית בשירותי בריאות לאומית
