בריטניה בוחנת קשר אפשרי בין זריקות ההרזיה אוזמפיק וסקסנדה לבין סיכון אובדנות, שבועיים אחרי פעולה דומה של האיחוד האירופי, כך מדווחת סוכנות הידיעות רויטרס. בדיקה זו יוצאת לדרך בעקבות 17 ניסיונות לפגיעה עצמית ואובדנות בבריטניה ושלושה מקרים נוספים שדווחו באיסלנד.
עוד בנושא זה:
הסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות בבריטניה (MHRA) אמרה שהיא בוחנת את נתוני הבטיחות של אוזמפיק וסקסנדה מתוצרת חברת נובו נורדיסק המשווקות גם בישראל, את התרופה ביידוראון מתוצרת אסטרה זנקה, ליקסיסנטיד של חברת סנופי ודולגלוטייד של אלי לילי. מדובר בתרופות מקבוצת GLP-1 שמסייעות לירידה במשקל.
מאז 2010 ועד 6 ביולי השנה קיבלה הסוכנות הבריטית 17 דיווחים על אירועים החשודים כניסיון אובדנות ופגיעה עצמית בקרב חלק מהמשתמשים בתרופות הללו. חמישה מהמקרים דווחו בשלוש השנים האחרונות. לא ברור בינתיים אם אכן קיים קשר לטיפול בתרופה עצמה, או שניסיונות האובדנות נגרמו מסיבות אחרות.
"בטיחות המטופלים היא בראש סדר העדיפויות שלנו", אמרה ד"ר אליסון קייב, מנהלת הבטיחות הראשית של הסוכנות. "נשקול בזהירות את כל הראיות הזמינות ונעביר כל עצה נוספת לחולים ולאנשי מקצוע בתחום הבריאות לפי הצורך. קיומו של הדוח אינו הוכחה לקשר סיבתי". סוכנות התרופות האירופית חוקרת אף היא חלק מהמקרים הללו, כולל שלושה דיווחים דומים שהתקבלו באיסלנד. במשרד הבריאות בישראל לא הודיעו על מקרים דומים או על חקירה בנושא, והתרופות הללו מאושרות לשימוש.
כיצד פועלת זריקת ההרזיה?
בישראל משווקות התרופה סקסנדה שנלקחת מדי יום בזריקה תת-עורית ורשומה להתוויית ירידה במשקל, והתרופה אוזמפיק שמיועדת לחולי סוכרת, אך משרד הבריאות מאשר לנפק אותה גם להתוויה של השמנת יתר. מדובר בתרופות מקבוצת האנלוגים להורמון GLP1 שמחקה את פעילותו. GLP1 מיוצר ומופרש מתאי המעיים אל הדם, כשהייצור וההפרשה מתבצעים בגוף בתגובה למזון המגיע למערכת העיכול.
המולקולה GLP1 פועלת באופן רב-מערכתי, וכך גם התרופה הדומה לה: זו מעלה את הפרשת האינסולין מהלבלב בהתאם לרמת הגלוקוז בדם. הפעילות מתאפשרת רק בנוכחות גלוקוז: כשרמות הגלוקוז בדם יורדות, הפרשת האינסולין יורדת, וכשהרמות עולות, הפרשת האינסולין מהלבלב עולה.
התרופה פועלת במנגנון נוסף, שבו היא מקטינה את הפרשתו של הורמון בשם גלוקגון, המגביר את ייצור הגלוקוז ואת שחרורו לדם ממחסני הגלוקוז בכבד. הורמון זה בדרך כלל פועל בגוף כשרמות הגלוקוז יורדות, והגוף מגן על עצמו בכך שהוא משחרר את הגלוקוז מהכבד לדם.
במנגנון שלישי, שהוביל לירידה במשקל אצל מטופלים, התרופה מאטה את התרוקנות הקיבה ומביאה בכך לדיכוי התיאבון ולעלייה בתחושת השובע באמצעות השפעה על מרכז הרעב במוח. היא גם מפחיתה את הכמיהה למזונות עתירי שומן.
החומר הפעיל בזריקה מגיע מאזור ההזרקה (לרוב באזור הבטן) למחזור הדם ושם הוא מתחיל להשפיע בתוך יום עד שלושה ימים מרגע ההזרקה ולמשך כשבוע. הזריקות ניתנות בזריקה תת-עורית פעם בשבוע. הטיפול מתחיל במינון נמוך שמועלה בהדרגה, בשל תופעות הלוואי שנגרמות בתחילת הטיפול. מדובר בתופעות שקשורות למערכת העיכול: שלשולים, גזים, בחילות ואי-נוחות בבטן. חלק מהמשתמשים מדווחים על רתיעה ממזונות מסוימים, כמו עתירי שומן ומלוחים, ועל כמיהה למזון מתוק.
בעולם קיים מחסור משמעותי בתרופה אוזמפיק, שכאמור מיועדת לחולי סוכרת, אך אזלה פעמים רבות מהמדפים עקב "התנפלות" מטופלים שמבקשים אותה לצורך ירידה במשקל. אף שהחברה חזרה וטענה בשנתיים האחרונות שקיים מלאי מספיק, בדיקות חוזרות של ynet בעשרות בתי מרקחת ברחבי הארץ גילו שהמחסור עדיין קיים. התרופה איננה בסל התרופות להתוויה של ירידה במשקל, ועלותה הוא כ-340 שקלים בחודש, תחת מרשם רופא ואישור ניפוק חריג של משרד הבריאות בטופס שנקרא 29ג.
אם אתם או אדם בסביבתכם נמצאים במשבר ועלולים להיות אובדניים, אל תישארו לבד. פנו לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כמו ער"ן בטלפון 1201 או באתר סה"ר - סיוע והקשבה ברשת . "בשביל החיים"- סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו: 03-7487771
שמים את הבריאות בקדמת הבמה
מערכת הבריאות הישראלית נחשבת לאחת הטובות והיעילות בעולם, ובמובנים מסוימים היא אף מעוררת קנאה. החוזקות שלה הם העוגנים החשובים ביותר המספקים למדינה יציבות וחוסן. אלא שלצד היתרונות, יש גם לא מעט אתגרים ובעיות שזקוקות לטיפול בהן: אי השוויון, המחסור בכוח האדם, שעות עבודה מרובות, תורים ארוכים, שחיקת תקציבים ועוד.
ועידת הבריאות השנתית של ynet ו-"ידיעות אחרונות" שתיערך ב-1 באוגוסט, תעסוק בכל אלו, מתוך ההבנה שבריאות אישית ולאומית היא המפתח לחיים טובים ושפויים יותר.
בוועידה, שתועבר בשידור חי ב-ynet, יתארחו שר הבריאות משה ארבל, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, יו"ר ההסתדרות רפואית בישראל פרופ' ציון חגי, מנהל היחידה לנוירוכרורגיית ילדים בשיבא, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומ"מ יו'"ר הר"י ד"ר זאב פלדמן, מנכ"ל המרכז הרפואי ברזילי פרופ' חזי לוי, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון ד"ר ענת אנגל, מנהל בית החולים נצרת פרופ' פהד חכים, מנהלת המרכז הרפואי שמיר ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי (KSM) ד"ר טל פטלון, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור פרופ' חגי לוין, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל ד"ר אלכס לוין, ראש התוכנית לניהול מצבי חירום ומשבר באקדמית רמת גן פרופ' קובי פלג, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל המרכז הרב-תחומי לטיפול בעודף משקל בבית החולים השרון, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת פרופ' איתמר רז, מנחת "משחקי בריאות" ynet דנה רון, פרופ' רונית מכטינגר רופאה בכירה ביחידה להפריה חוץ גופית בשיבא, דבורה שרר יועצת תקשורת בכירה בתחום הבריאות, מירי לב דולה ואחות מוסמכת, פולה בליק מומחית לרפואה טבעית וקוסמטיקה מתקדמת ועוד.
