קולונוסקופיה. אין מי שחשב על הבדיקה הזו ולא נרתע רק מהמחשבה על שלבי ההכנה שעלולים להיות לא נעימים. בלי לזלזל בתחושות, חשוב להבין שזו אחת הבדיקות החשובות ומצילות החיים שקיימות. "אנחנו, הרופאים הגסטרואנטרולוגים, מבצעי הפעולה, מודעים היטב לכך שחלק גדול מכלל האוכלוסייה, לרבות אלה מקרב אוכלוסיית הסיכון, נמנע מביצוע הבדיקה, רק כי ההכנה מחייבת דיאטה דלה ושימוש במשלשלים", מסביר פרופ' איאן גרלנק, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, במרכז הרפואי העמק ונשיא האיגוד האנדוסקופי האירופי.
הצטרפנו לחדר הטיפולים במהלך הבדיקה, כדי לראות איך היא מתבצעת, שלב אחר שלב. אולם לפני תחילתה, שאלנו את שאלת "מיליון הדולר", איך קורה שכל ענפי הרפואה צעדו קדימה, התמזערו, השתכללו והפכו לידידותיים יותר למטופל, ורק הקולונוסקופיה נשארה כשהייתה? "אין באמת פתרון קסם יעיל אחר לריקון מוחלט של המעי הגס, מלבד השימוש בחומרים המשלשלים", מסביר פרופ' גרלנק, "אבל יש בשורה טובה באופק: מתגבשות כבר הנחיות להכנה מקוצרת שתכלול שימוש בלקסדין הנחשב למשלשל קל יותר בעוצמתו כמה ימים לפני, ורק ביום הפעולה תתבצע ההכנה באמצעות חומר משלשל רב עוצמה". צפו בקטע קצר מהבדיקה:
כך מתבצעת הבדיקה
שמה של הבדיקה מגדיר את פעילותה: קולון - מעי, סקופיה - צפייה. "מדובר בבדיקה פולשנית, אבחונית וטיפולית, בדומה לצנתור לב שמתחילה באלחוש המטופל. בחלק מהמקרים יקדים הרופא בדיקה באמצעות החדרת אצבע לפי הטבעת ומיד אחר כך, כשהמטופל שוכב על צד שמאל, כשברכיו כפופות לכיוון בית החזה, תתחיל הסתכלות הרופא ישירות לחלל המעי הגס", מסביר בזמן אמת פרופ' גרלנק, תוך שהוא ממלא את חלל המעי באוויר, פעולה שנועדה לשפר את תנאי ההסתכלות פנימה ומחדיר דרך פי הטבעת אנדוסקופ שהוא מעין צינור דק וגמיש שבראשו מותקנת מצלמת וידאו ומקדם אותו לאורך המעי.
"אני סוקר את המעי לאורכו ובין קפליו ופרט לצפייה, אני יכול לבצע שורה של פעולות כמו: נטילת דגימה -ביופסיה מרקמה חשודה, צריבת פוליפים או כריתתם, הרחבת היצרות במעי באמצעות בלון או התקנת תומכן (סטנט) בחלל המעי הגס. כל דגימה לרבות פוליפ שאני כורת, מועברים במבחנה למעבדה. כל פוליפ שאני כורת ומתגלה בשלב הטרום סרטני או בשלב הראשוני של הסרטן, מציל את חיי הנבדק ולכן חשיבותה העצומה של הקולונוסקופיה".
סרטן המעי הגס, נחשב למחלה השנייה בשכיחותה במדינות המערב אחרי סרטן השד( בנשים) וסרטן הערמונית. בכל שנה מתגלים בישראל בממוצע יותר מ-3,000 חולים חדשים, גברים ונשים בשיעורים שווים. כשליש מהם, בעקבות גילוי מאוחר, מתים מהמחלה.
לדברי פרופ' גרלנק, גיל הגילוי יורד לאחרונה לשנתונים 40 ו-50. "זו הסיבה שארגון הבריאות האמריקני הנחה להוריד את גיל הבדיקה ל-45, בתקווה שזה יופנם הלכה למעשה גם בארץ, שרף הגיל עומד עדיין על 50".
מי חייב לעבור קולונוסקופיה?
מי שגילה את אחד או יותר מהתסמינים הבאים: דימום רקטלי, דם סמוי בצואה, כאבי בטן, ירידה לא מוסברת במשקל, אנמיה, שינויים בהרגלי היציאות, ומי שעברו את גיל 50.
מי מפנה לבדיקה?
רופא המשפחה מפנה את המטופל לבדיקת גסטרואנטרולוג מקדימה בקהילה או בבית חולים.
הסיכונים והתוצאות בבדיקת קולונוסקופיה
ד"ר עזמי שחברי, מומחה למחלות של דרכי העיכול, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז החדש לרפואה יועצת בעפולה והרכז לתחום הגסטרואנטרולוגיה של כללית במחוז הצפון, מפרט את הסיכונים בבדיקת קולונוסקופיה באתר כללית.
האם יש מקרים שבהם אסור להיבדק?
במקרים הבאים יש ליידע את המרפאה שבה תיעשה הבדיקה: אם הנבדקת נמצאת בהיריון, אם ידועה רגישות לתרופות מסוימות או למזון כמו סויה, ביצים וסולפיט, אם סובלים ממחלה מידבקת או ממחלה שגורמת לדימום, אם נושאים קוצב לב מלאכותי.
כמה זמן נמשכת הבדיקה?
בדיקת קולונוסקופיה נמשכת לרוב בין 20 דקות לשעה.
האם הבדיקה היא בהרדמה?
ברוב המקרים נעשית הבדיקה לאחר מתן חומר הרגעה שגורם לטשטוש ולנמנום, אך לא בהרדמה מלאה.
האם הבדיקה כואבת?
אף שבדרך כלל הבדיקה אינה מכאיבה, היא עלולה להיות לא נעימה, וייתכנו תחושות של אי־נוחות ושל לחץ ותחושת מלאות. חומרי הטשטוש שניתנים מקילים מאוד על התחושה הלא נעימה בזמן הבדיקה.
מתי ניתן לחזור הביתה?
אחרי הבדיקה מעבירים את הנבדק לחדר ההתאוששות - שם מתאפשר לו לנוח בהשגחת הצוות הרפואי של המכון עד להתפוגגות ההשפעה של חומר ההרגעה. ברוב המקרים נמשכת ההתאוששות כשעה. לאחר מכן ניתן בדרך כלל לחזור הביתה - אם יש מלווה. אם אין מלווה, על הנבדק להמתין לפחות שעתיים לפני שישוחרר. בכל מקרה שחרורו יתאפשר בהתאם למצבו.
אילו תופעות לוואי מצפות אחרי קולונוסקופיה?
נבדקים רבים מדווחים לאחר הבדיקה שהם חשים ערניים, אולם יש לזכור שחומר ההרדמה עלול להאט מאוד את יכולת התגובה ולפגוע ביכולת השיפוט. לכן מומלץ לנוח ביממה שלאחר בדיקת קולונוסקופיה ולהימנע מנהיגה ומכל פעילות אחרת שעלולה לסכן את הנבדק ואת הסביבה.
תחושה נוספת שאופיינית לאחר קולונוסקופיה היא של מלאות ושל צורך לשחרר גזים. התחושה הזאת, שעלולה להימשך כמה שעות לאחר הבדיקה, היא תוצאה של ניפוח המעי באוויר במהלך הבדיקה. הליכה מתונה עשויה להקל על תחושת האי-נוחות ולסייע בפינוי האוויר מהמעי.
האם יש סיכונים בבדיקת קולונוסקופיה?
קולונוסקופיה היא בדיקה בטוחה. יחד עם זאת קיים סיכון קטן לסיבוכים הבאים:
דימומים. ייתכן שבצואה הראשונה לאחר הבדיקה יהיה מעט דם - במיוחד אם בוצעה כריתה של פוליפ או נלקחה ביופסיה מרקמה שאינה פוליפ במהלך הבדיקה. התופעה הזאת צפויה ואינה צריכה לעורר דאגה. יש להתייעץ עם הרופא אם הדימום נמשך או מתגבר, אם יש כאבי בטן עזים או אם מופיע חום.
במקרים נדירים עלול להיגרם דימום שמחייב אשפוז ומתן עירוי דם. במקרים נדירים ביותר יש צורך גם בהתערבות אנדוסקופית ובניתוח.
נקב בדרכי העיכול. זהו סיבוך נדיר שעלול להתרחש בעיקר בעת כריתת פוליפ או במקרה שישנם סעיפים רבים ופיתולים חדים במעיים. אם תקלה מעין זאת קורית, יש צורך באשפוז ולעיתים אף בניתוח.
חומרי טשטוש והרגעה. אלה עלולים לגרום לעיתים נדירות להפרעות נשימה ולהפרעות בפעילות הלב - בעיקר אצל חולי לב ואצל חולי מערכת הנשימה - ולתגובות אלרגיות בדרגות חומרה שונות.
מותר לנהוג אחרי הבדיקה?
לא. אסור לנהוג במשך 12 שעות לפחות לאחר הבדיקה, ולכן יש לחזור הביתה במונית או באמצעות מלווה.
לא רק מנהיגה יש להימנע, אלא גם מהפעלת ציוד מסוכן מכל סוג שהוא. באופן כללי מומלץ לאחר הבדיקה לפנות את שאר היום למנוחה. כמו כן מומלץ להימנע משתיית אלכוהול ב־24 השעות שלאחר הבדיקה.
אילו סימני אזהרה לאחר הבדיקה מחייבים התייחסות רפואית?
קולונוסקופיה היא בדיקה בטוחה שכרוכה בשיעור נמוך של סיבוכים. אולם אם אחת מהתופעות הבאות מופיעה בתוך 48 שעות ממועד הבדיקה, יש להתייעץ מייד עם רופא:
- כאבי בטן - בעיקר אם הם הולכים ומתגברים או אם הם שונים באופיים ובעוצמתם מכאבי בטן "רגילים" שמוכרים כמעט לכל אדם.
- חום.
- דימום רב מפי הטבעת.
מתי מקבלים את תוצאות הבדיקה?
עם סיום הבדיקה ימסור הרופא, בדרך כלל, את תוצאותיה. אם במהלך הבדיקה נלקחה ביופסיה, תתקבל התשובה כעבור כחודש. יש לשאול את הרופא מתי יש לצפות לתשובה.
איך מפרשים את תוצאות הבדיקה?
תשובה תקינה פירושה שדרכי העיכול התחתונות נראות תקינות, ולא נמצא ממצא חריג. עם זאת, תשובה תקינה אינה שוללת לחלוטין את האפשרות למחלה בדרכי העיכול.
אם נמשכות התלונות שבגללן הוחלט לעשות את הבדיקה או אף ישנה החמרה, ייתכן שהרופא ימליץ על בדיקה חוזרת או על בדיקות אחרות בהמשך.
אם מתקבלת תשובה תקינה לקולונוסקופיה שנעשתה במסגרת בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, ימליץ הרופא על בדיקה חוזרת כעבור 10 שנים או במועד מוקדם יותר - בהתאם לדרגת הסיכון האישית לחלות בסרטן המעי הגס.
ד"ר עזמי שחברי: "רוב הפוליפים שמוצאים בקולונוסקופיה אינם סרטניים. חלקם עלול להיות טרום-סרטני או סרטני. הפוליפים או דגימות מביופסיה יישלחו למעבדה לבדיקה מיקרוסקופית שתקבע אם מדובר בפוליפים שפירים, טרום-סרטניים או סרטניים"
תשובה לא תקינה מתקבלת כאשר הרופא מוצא פוליפים או רקמה לא תקינה בדופן המעי הגס. רוב הפוליפים שמוצאים בקולונוסקופיה אינם סרטניים. חלקם עלול להיות טרום-סרטני או סרטני. הפוליפים או דגימות מביופסיה יישלחו למעבדה לבדיקה מיקרוסקופית שתקבע אם מדובר בפוליפים שפירים, טרום-סרטניים או סרטניים.
אילו טיפולי המשך צפויים לאחר הבדיקה?
המשך הבירור והטיפול תלוי בסיבות לביצוע הבדיקה ובתוצאותיה. אם נמצאו בבדיקה פוליפים, ההחלטה על המשך הטיפול והמעקב תתקבל בהתאם למספר הפוליפים, לגודלם ולמאפייניהם וכן בהתאם לקיומם של גורמי סיכון נוספים לסרטן המעי הגס.
אם הרופא לא הצליח לראות את כל חלקי המעי בבירור כתוצאה מהכנה לקויה או מסיבות אחרות, ייתכן שימליץ על בדיקה חוזרת או על בדיקות נוספות כמו קולונוסקופיה וירטואלית כדי לבחון את החלקים שלא נצפו בבדיקה.